אני רוצה להפסיק לשקר

הי, יש לי משהו שמציק לי כבר הרבה זמן.. פתאום שמתי לב שאני ממש משקרת, או לא ממש משקרת רק קצת מעלימה מהאמת, אומרת כן אפילו שהתשובה היא לא וחושבת בלב שזה נקרא בגלל כל מיני תירוצים.. או אם לא נוח לי או שאני יודעת שעדיף שמי שמולי ישמע תשובה לא הכי נכונה אז אני אשקר… וזה ממש מעצבן אותי, תמיד החזקתי מעצמי ילדה כנה והבעיה שזה התחיל בקטן ועכשיו כשאני מנסה להפסיק אני מגלה שזה ממש קשה! ולפעמים נפלט לי בלי כוונה שקר ואח"כ כשאני רוצה לתקן כבר אין לי אומץ להודות שבעצם שיקרתי. איך אני מצליחה ללמד את הלשון שלי מחדש להגיד רק אמת גם במקרים שזה לא הכי נוח??

שותפה יקרה,
את יודעת, לא קל לגלות בעצמנו את אותם חלקים שזקוקים לשיפור. זה גילוי מכאיב מעט, הוא מצריך אומץ ויושר פנימיים. ואת כנראה ישרה ואמיצה, יקירתי. גרמת לי להתפעל ממך! חשבון נפש וגילוי עצמי כמו שזיהיתי בשאלה שלך, מעידים בעיניי על אישיות איכותית ביותר.

זה לא קורה לך סתם
אני בוחרת להתייחס קצת אחרת לאמירות שלך שאת קוראת להן "שקר", ואסביר-
שקר "אמיתי" הוא שקר שנאמר בכוונה תחילה. המטרה שלו להטעות את האחרים והוא מתוכנן מראש.
את מתארת ששמת לב לאחר מעשה ששינית מהאמת או העלמת חלק ממנה. את כותבת על פליטות פה שלא התכוונת אליהן, ואחר כך את מוצאת את עצמך מתמודדת ומתלבטת אם לתקן.
מה שקורה לך בעיניי הוא תוצאה של צורך לשמור על עצמך ממשהו. בריחה מהודאה באמת מתרחשת לחלק מהאנשים כאשר הם פוחדים שיכעסו עליהם אם יאמרו את האמת. לפעמים יש לנו חשק להעלים את האמת כי נדמה לנו שנאבד את ההערכה של הסביבה בשל מה שעשינו. יש מצבים שאנחנו עומדות בפני שאלה כל כך אישית שגורמת לנו מבוכה וכתוצאה מכך משהו אחר יצא מהפה ולא האמת. ולפעמים, מבחינה חברתית ואפילו הלכתית, נכון יותר לשנות את האמת, כדי לא לפגוע באחרים.

למה אנחנו פוחדים לומר אמת?
אתן לך דוגמאות על מנת להמחיש לך סיטואציה שבה אדם משנה מן האמת מבלי שתכנן, כתוצאה מצורך רגשי להתגונן:
1. מירי הבטיחה לחברתה מחברת וגם הבטיחה שהיא זוכרת, ובסוף שכחה… "מירי איפה המחברת שהבטחת לי?" מירי: "מישהי שכחה להחזיר לי, אביא לך מחר". מכיוון שלא נעים לה מחברה שלה, נשלפה לה ההמצאה אודות מישהי ששכחה להחזיר לה. מירי חששה לקבל ביקורת מהחברה, לאבד את הערכת החברה ולהתגלות כשכחנית. היא לא תכננה את השקר הזה, השאלה תפסה אותה לא מוכנה והשקר נשלף מתוך החשש.
2. המנהלת פוגשת את דינה מאחרת. דינה: "האוטובוס איחר היום לתחנה". האמת היתה, שדינה אחרה את האוטובוס הרגיל, עלתה על הקו המאוחר יותר ולכן איחרה. דינה חוששת שהמנהלת תכעס או תעניש אותה. חשוב לה לשמור על תדמית טובה והיא אינה רוצה לאבד את הערכת המנהלת אליה. היא שלפה תשובה אפשרית בתקווה שלא תתגלה.

לקחת אחריות ולא לברוח
האם הדוגמאות שהבאתי מצדיקות שקר? בשום פנים ואופן לא!
מטרתי בהבאת הדוגמאות הללו היא להמחיש מצבים שהשקר "נשלף" מתוך רצון להיות בסדר ולא לספוג ביקורת. זה מנגנון הגנה טבעי של האדם שבו הוא משתמש בלי עבודה עצמית. אנחנו נדרשות אכן לעבודה עצמית כדי לזהות איפה היצר ממתין בפינה ואיך להצליח לומר אמת גם ברגעים מביכים, כי האמת היא זו שיוצרת כלפינו הערכה אמיתית מהסביבה. מעבר לכך, היכולת לומר אמת מאפשר לנו לקחת אחריות על טעויות, לא נכון מצידנו לנסות להתחמק מלשלם מחיר כששגינו.
ככל שנלמד את עצמנו לקחת אחריות, נחזק את הנפש ואת שיקול הדעת לפני שאנו מדברות, ונרוויח אישיות חזקה ואמיתית.

מתי זה קורה לי?
במקרה שלך הייתי מכוונת אותך לבדוק עם עצמך מתי קורה לך שאת משנה מן האמת? עם מי זה קורה?
שחזרי את הסיטואציה שנקלעת אליה- מה נאמר שם, מול מי עמדת ומה בחרת להגיד. נסי להבין למה לא אמרת בדיוק את האמת. מאיזה רגש ברחת. ממה חששת. האם זה קורה לך תמיד מול אותם אנשים? אני ממש מציעה לך לכתוב את הדברים. הכתיבה עוזרת לנו להפנים ולעבד את החוויה.

לקבל את מי שאני
בשלב הבא מחכה לך עבודה עצמית חשובה, כי את נערה כנה וישרה וזה חשוב לך. כך שאם תגלי בתוכך חששות פנימיים שגורמים לך לעשות מה שאינך אוהבת ולשנות מן האמת, כעת יהיה צורך לעבוד עליהם ולחזק אותך מבפנים, להסכים להתגלות ולהיות מי שאת, גם אם לא תצאי הכי הכי. למעשה, המקור של כל החששות זה הפחד.
למשל:
להבין שאת פוחדת נורא שיגלו שאת חסרה, ושיש לך גם כמה תכונות לא משהו.
לקבל את זה שאת לא מושלמת, ושיש פעמים שאת לא יכולה להיות הכי הכי, וחוץ מזה שה' ברא אותך ככה. בדיוק ככה.

להבין שאת פוחדת לא לדעת, לצאת לא חכמה או לא מספיק טובה.
לקבל את זה שאת טועה לפעמים. ואת לא יודעת הכל, ושמותר להגיד בכנות אני לא יודעת.

להבין שמפחיד אותך להודות בטעות/ בשכחה/ בפגיעות.
לקבל את זה שאת בן אדם שטועה כמו כולם, והגדלות היא דווקא בלוותר על האגו ולהגיד סליחה.

לסיכום, ככל שתזהי את הפחד ותקבלי יותר את עצמך כמו שאת – תמצאי את עצמך משקרת פחות.

בהצלחה יקרה, מציעה שתתחילי קודם כל עם השלב הראשון, ואת מוזמנת לשתף אותנו מה גילית ולהתקדם הלאה. כל הכבוד על הכנות!!

איתך בדרך, רבקי

rivki@shutafotbaderech.co.il