אני אחת שלא משתפת בכלל, הכל אני משאירה בלב, הכל!!
לא הורים, לא משפחה, לא חברות, כלום
אני משתפת את עצמי(זה גם משהו😉), את הרבי ואת הקב"ה
זה לא מפריע לי, כאילו גם לומשנה כמה חברה תהיה קרובה אני ארגיש מן חולשה כזאת לספר לה על בעיות שלי…חח
כאילו כן לפעמיים אני מרגישה שאני חייבת לצעוק שרע ליייי וקשה לייי
ואני יודעת שהלב הוא לא מחסן…
אבל כאילו מה יהיה עם בעלי? מה גם אותו אני לא אשתף כי אני לא ארגיש צורך?
כי קל לי לשמור הכל בבטן?
חייבת תשובה דחוף!!!
מה אתן חושבות?
את מי אתן משתפות?
[לכן אני שרופה על האתר הזה כי אני משתפת בלי בושה שזה מראה תחולשות שלי וכל מיני…😇]
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
איה. לא.
לא לספר כלום זה כואב נורא נורא נורא.
ועוד יותר כואב שזה לא מפריע.
כי זה כן.
ואם לא עכשיו, אז עוד מעט.
לא יודעת איך משתפים פתאום.
לפעמים מציאות מכריחה.
הלוואי, תכריח גם אותך, מסיבות יפות.
אולי, נסי לשתף קודם בדברים החזקים, הטובים, שעוברים עלייך.
תתרגלי על זה.
אבל לב, הוא לא מחסן. הוא לא. לא.
לא משנה כמה תנסי להוכיח שכן.
אשכרה מרגיש לי שהאתר הזה הוא כמו מאחורי הקלעים🎭.
רואים פה את כל הצדדים האפלים🌫️.
תקשיבי קופי☕
דבר ראשון את יכולה לכתוב פה.
דבר שני רוצה סוד? כולנו חלשות😿. ומי שנראלך שלא אז הוא מסתיר את זה. או שהוא מדחיק.
הפחד הכי גדול שלי היה להוריד את הראש. חשבתי שאני יטבע.
אבל בסוף כמעט טבעתי🌅 אז הקאתי הכל. והצילו אותי🏄🚣🛟!
אז תקשיבי נשמה אל תטבעי! יש מלא אנשים טובים שישמחו להיות שם בשבילך. את רק צריכה למצוא אותם.
ובעלך… לא תרצי להסתיר ממנו כלום. כי הוא יאהב אותך בכל מקרה בעזרת ה' ויהיה לכם זוגיות מהממת ופתוחה אמן.
אבל נראלי ישלך זמן… אז אל תנצלי את זה ותשפכי.
כמו שאחת כתבה פה שדמעות זה גאווה כי זה מראה שאת רגישה.
אני לא אומרת… גמלי זה מביך מאדדד אבל כשאני עם אנשים שאני אוהבת אז אני נותנת לעצמי.
הצלחות לך סיס
אני-רק את הקב"ה 😍 אבוש תמיד במצב האזנה וזמין רק בשבילי 7\24
תנסו,זה הכי מושלם שיש 😍😍😍
כשמשתפים בני אדם תמיד יש פחד שהם ישפטו,שיבקרו,שלא יבינו.
אבל הוא-אחרי הכל הוא יודע בדיוק מה עבר לי בראש ובלב.אז הוא קולע בול!
ואפילו—אפילו הוא יודע להשתיל לי בראש את התשובות לשאלות שאני שואלת אותו.
נסו אותו!!!
וואהוווו, מקנאה!
איזו מדהימה שאת!
אני כן חושבת שזה לא סותר…
שיתוף עם אנשים חשוב מאוד!
את יודעת, פעם גם אני הייתי ככה. כספת. לא היה אפשר להוציא ממני כלום, פשוט כלום.
ואז אני פשוט התפוצצתי, אחרי שנים ששמרתי הכל בפנים הכל יצא החוצה כמו הר געש שרק חיכה להתפרץ, וזה היה נורא, אבל גם מאוד משחרר.
ומאז גיליתי את הקסם והכח שבשיתוף, למדתי מה זה אומר "דאגה בלב איש ישיחנה."
ממליצה לך מאוד לא לחכות להתפרצות הגעשית, אלא כבר עכשיו, אפילו קצת, לשתף ולפרוק.
למי לספר? להורים, לאחיות גדולות, או כל דמות בוגרת אחרת שתדע לעזור לך.
בהצלחה! 💗
וואי
כיף לך שאת אחרי…
לוידעת איך מתחילים
אבצ יודעת עד כמה זה חשוב
מעניין מה יקרה קודם
אם אדע איך מתחילים או ההתפרצות הזו…
ה’ יודע
לא נכון
את לא כתבת אתזה,
זה אני כתבתי.
לא יכולה לתאר לך את הרגשתי כרגע,
כאילו מישהו כתב אותי.
זה שאלה יומיומית שלי-
אז מה יהיה עם בעלי?
אין לי שום צורך לשתף אף אחד,
לא מצליחה לשתף,
ולא מבינה מה אני אמורה לשתף…
פשוט לא קיים אצלי מציאות כזו,
כנראה שזה נוצר מאילוץ כלשהו,
אבל עכשיו זה כבר לא מפריע לי ואני לא מצליחה לפתח אתזה ….
אני ממש מוטרדת מהעניין, אני רוצה מערכת משתפת מעניינת ופתוחהההה עם בעלי,
וגם, גם לא היה אכפת לי עם חברות,
אבל איך?
אני מרגישה כמו תינוקת, צריכה ללמוד מחדש איך לדבר.
אויששש קופיי אני מצטערת בשבילך
ואם כתבת עלזה כנראה שלא טוב לך להיות ככה..לשמור הכל בבטן..תנסי לדבר על עצמך קצת..תראי איך זה
אבל אני גם ככה ולפעמים כותבת כלמיני שירים וכזה ואז מראה אותם לחברות אבל הם לא מבינים באמת תכוונה שלי בשירים..כי כל אחד מבין לפי הפירוש שלו..
ואין לי מושג מה להציע לך ומה לעשותת
אני אובדת עצותת
בהצלחה חמודיתת ❤
הזדהות עצובה
אני כל כך מבינה אותך ואין לי עצה…
למרות שיצא לי לשתף לגמרי במקרה מישהי אחת מותק עדיין זה היה פעם אחת וזהו וגם זה היה עם סודות נעולים…
אפילו המצאתי לעצמי איזה משפט על זה פעם:
הלב הוא לא מחסן
המשפט הזה מכוון על לבבות שבטעות עשו מהם מחסנים
ולא על מחסנים שבטעות עשו מהם לבבות
ולכן זה לא רלוונטי אלי…
(לעשות מזה קצרצר?)
אני אחת שלא הייתי משתפת בכלל, הכל אני הייתי משאירה בלב, הכל!!
לא הורים, לא משפחה, לא חברות, כלום
אני הייתי משתפת את עצמי(זה גם היה משהו)
בהתחלה זה לא הפריע לי, עדיין אני לפעמיים מרגישה שאני חייבת לצעוק שרע ליייי וקשה לייי
ואני יודעת שהלב הוא לא מחסן
מה יהיה עם בעלי? מה גם אותו אני לא אשתף כי אני לא ארגיש צורך?
כי קל לי לשמור הכל בבטן? – אני עובדת מאוד קשה ביום יום כדי שאצליח לגדול… מחפשת מקומות שבהם אני יכולה לשתף וגם שואלת ובודקת, איך עושים את זה? גיליתי שראש שלנו הוא לא כזה גדול וגם אם אני לא מרגישה צורך פשוט לשתף, הגיוני שיכאב לי הראש! בגלל שאני משתפת רק את עצמי (וזה לא משנה במה).
את מי אתן משתפות? – ב"ה אני מתייעצת (וזה לא בושה) משתדלת להגיד את מה שקשה לי ומפריע לי, יודעת שיש לה תפקיד להקשיב לי, מותר לי לשתף! יש אנשים שיכולים לעזור לי יותר ממני! (לדעתי האתר, לא מספיק, כאילו זה מקום לשתף, אבל זה פחות מקום שיקשיבו לך, לא היית רוצה לדבר אם הקרובים אליך רק דרך המסך)
בהצלחה, דאגה לא הוכחה כדבר יעיל… ראיית הנולד זה חכם יותר.
מזדה איתך בכל מילה 🥺❤️
יש מצב אני כתבתי את זה?
אימלה מזדהה ברמות.
אני משתפת רק בו ותו לא!!
תקשיבי את מהממתת
הרגע גייליתי את האתר וגם אני ילדה שהרבה פעמים לא משתפת
אני מזה מזדהה איתךךךך
זה טוב שיש את האתר הזהה
תודה רבה לצוות האתרר:)
ברוכה הבאה 🙂
לגמרי ברוכה הבאההה🥳
כיף לקבל שותפות חדשותתת
מקווה שתבין מהר איך הולך פה וזה
ותהני מלאאא
מחכה לקרוא ממך♡
אגב
איך גילית אותו?
מתחילים בקטן.
רק נקודה קטנה שמפריעה לך מתוך המכלול, ורק למישהי אחת.
לאט לאט מתקדמים.
בהצלחה!