כל כך הרבה אנשים נשארים מתמודדים עם כאב עצום אחרי שכולם ממשיכים הלאה. החרמות. נידויים. עוני. מחלות. אובדן. סיוטים. חרדות.
כל כך הרבה אידיאלים שנשארים דיבורים, כי כולם ממשיכים הלאה. עזרה לזולת. ארץ ישראל. קירוב רחוקים. לימוד תורה. קירוב הגאולה. בית המקדש.
למה? כי בגרויות, לימודים, עבודה, משפחה, חברים…
ומה נשאר? סיפורים, דמעות, תפילות וכאב.
ויש אותי. גם אני נשארתי, אני, שרוצה לתמוך באלו שנשארו מאחור, שרק לא יוותרו ורק לא ירימו ידיים. שרוצה לעזור. שרוצה לגאול את הארץ. שרוצה לקרב רחוקים. שרוצה גאולה ובית מקדש. ולא יודעת איך. איך להיות הגלגל שחסר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
נגעת בליבי רציתי המון פעמים לכתוב דבר כזה ואת האמיצה כמו שאת כותב מאיזה לא להרים ידים כי "מה יחשבו?" או "בגרויות והמשך החיים"
לא, התכוונתי שאני רוצה שהאנשים שנשארו מאחור לא ירימו ידיים, שהם לא יתייאשו. צריך אותם לגאולה השלימה ובמיוחד אותם, כי אם ה' נתן להם כזאת התמודדות, סימן שהם כאלה מיוחדים, ושיש להם כאלה כוחות נפש, שפשוט צריך בזמן המשוגע הזה של רגע לפני הגאולה השלמה, ובאופן כללי, כי פשוט צריך אותם בעולם, עובדה שהם עדיין כאן איתנו, חסדי שמיים מטורפים!!
אווץ נושא כאובב!!
אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו יכולים לעשות כמן קיום מצוותת ציפייה לגאולה
והלוואי נזכה לגאולה אמיתית!!
אם אנשים כמוך
הגאולה הייתה צריכה לבוא מזמן…
את נשמה טובה ❤️
מהממת אחת
💗👍