את סיפרת שנגמרת
אני אמרתי בשפתיים
איך הרגשתי שבערת
נפלו לי העיניים
את אמרת שחבל
אני אמרתי תנסי
איך חייכת לי אז
אני פחדתי שתינמסי
את חיבקת את עצמך
אני זרקתי עקיצה
איך עמדתי מושפלת
ואת גיחכת, כבר מנוסה
את, את שברת את הלב
איך רצית לאחד את השברים
אני צפיתי בך מתגלגלת מכאב
לא ידעתי שהם כבר גמורים
את דחפת אותי לפינה
איך אני חורקת
שמתי אותך על ממתינה
ואת עמדת שותקת
את בחרת להמשיך
לגדול
ואיך הפרחים שלי כבר נבולים
אני נזכרתי שצחקת
בקול,
ויום אחרי ברחת להרים
את ואני
זה אותו אחד
דואט של שני זמרים
הלב שלי נאכל
לבד
ואת מביטה בי
בלי הסברים
מוקדש לעצמי.◎
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
וואו. את כותבת מהמם!
והסוף..
וואו
מה זה הדבר הזה שקראתי????
תכתבי עוד טוב?
לא הבנתי הכל. אבל זה מיוחד!
מזעזע
😣😥💘