שביל דו-סטרי /8

40
C.B. סעי בי.

לפרק הקודם

בנתיב השמאלי.
"עשרים שיחות שלא נענו!" דיתי מוציאה את הפלאפון שלה.
לאה'לה לידה. "מה קרה?"
"אני לא יודעת. יש לי הרגשה רעה." היא רועדת. מתחילת החגיגה היא עם תחושה רעה.
עשר שיחות שלא נענו מהבית. שבע מגיטי אחותה הגדולה. אחת מסבתא קליין ושתיים מדודה מלכה.
אלוקים.
משהו קרה.
הפלאפון מצלצל לה בידיים. דודה מלכה.
היא בקושי עונה.
"דיתי!!! סוף סוף את עונה!" משהו קרה. לאה'לה רואה את דיתי רועדת היא מושיבה אותה.
"מה קרה?" דיתי לא מבינה איך היא מוציאה משהו מהפה. פחד משתק אותה.
"טיירעלה שלי! איפה את??" הקול שונה.
"סבתא??" דיתי קפואה כבר.
"טיירעלה תעני לי. איפה את?" סבתא בוכה. "אני בבית של חברה שלי…. מה קרה??" תפסיקו להלחיץ אותי.
"איפה?" סבתא לוחצת.
"שתי רחובות מהבית אני כבר באה."
"משהו קרה." היא לוחשת ללאה'לה.
"מהר טיירעלה. אולי שהחברה שלך תלווה אותך?"
ברור. אני לא מסוגלת ללכת לבד.
הן רצות ברחובות. דיתי שטופת דמעות. לאה'לה אחריה.
דיתי עולה הביתה. נופלת היישר לידיים של סבתא.
סבתא הולכת איתה לחדר שלה.
דיתי שומעת בכמה מילים מה קרה.
היא כמעט מתעלפת.
לאהלה נשארת איתה. מחזיקה לה את היד. דיתי בוכה נורא.
ההלוויה תצא בעוד שעתיים.
סבתא מביאה לה מים. מזכירה לה לא לברך.
הבכי של דיתי מתחזק.
לאה'לה מתקשרת הביתה להודיע שהיא תחזור מאוחר יותר.

בנתיב הימני.
ליאת עם שבר ביד. יעלי שברה שתי רגליים. תמי עוד לא התעוררה.
ענת ליד המיטה של ליאת. היא בחדר אחר. מחלקה אחרת. יעלי על כסא גלגלים וגבס ברגלים ליד המיטה של תמי עם אהרון.
ספר תהילים בין האצבעות שלה. הוא רטוב כבר.
תמי בטיפול נמרץ בלי הכרה. ואמא שלה האמיתית לא לידה. זה צורב את יעלי. מבינה שענת צריכה לתת צומי לליאת. אבל הנשמה של תמי בטוח מרגישה בחסר.
אהרון יוצא להתפלל ערבית בחוץ. כבר כמעט בוקר.
שתי דקות אחר כך ענת נכנסת. יעלי המומה.
"ליאת ישנה." היא מגיבה למבט השואל.
מסתכלת על תמי. על העיניים העצומות. מורידה את המבט לגבס של יעלי. גם יעלי מורידה את המבט לשם. ענת נאנחת.
"ליאת ספרה לי…" היא אומרת.
ענת לא מסוגלת לעמוד. היא מתיישבת על הכיסא של אהרון.
"אני אצא." יעלי צרודה.
במאמצים היא מגלגלת את הכיסא החוצה.
אהרון מוצא אותה בחוץ אומרת תהילים. דמעות בעיניים שלה.
"מי איתה? ענת?" הוא שואל.
יעלי מהנהנת. באמצע פרק.
"אני עולה לליאת. בסדר?" שוב הינהון.
"ליאתי מה שלומך?" הוא שואל בקול. מעיר אותה. בלי לדעת.
"גרוע." היא עונה. אין לה כח להיות מנומסת. הוא שואל אותה על התאונה. יודע הכל מיעלי. רוצה לשמוע אותה.
ענת נכנסת. הוא נפרד מליאת ויוצא.
לענת אין כח. ובשבילה לפגוש את רוני עכשיו זה סוחט אותה ממש.
והיא גם ככה סחוטה מהסיפור הזה.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
תווי מכחול /5
54
פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
לה' הפתרונים
60
לפעמים אני עומדת בתור ארוך. יודעת שאני מאחרת אבל לא יכולה לעזוב. הלחץ מתקפל ב...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36
פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /14
אז הבטחתי לכן משבוע שעבר המשך… אז קבלו את הפרק ששמו ק-מ-ד-! אני באופן א...
תווי מכחול /3
עט
פרק ג': גל עשוי מים כסופים מתנפץ על החוף, לרגלי זאטוטון שמביט עליהם בערגה. הח...
תווי מכחול /2
27
פרק ב': פה פעור. עולם שלם של צבעים וצללים רוקד מול עיניה של אופיר. גלים סוערי...
תווי מכחול /1
icon_set_3_37
פרק א': מריחות עדינות של צבע כחול, נטיפים של לבן. התמונה משמיעה צלילים דקים ב...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /13
86
פרק קל"ד אז היום במזל טוב שתי אחיות של חברות שלי מתחתנות. ואני דווקא רוצ...
פוסטים חדשים
תווי מכחול /5
פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...

סימה א.

מי, מתי ולמה ממלכה במבחן
#3 עם מי מהדמויות היית מתחלפת? באיזו סיטואציה? למה?

רעואל

מה הכי אהבת?😇🤔🤔
נכון שתשתפי אותנו איזה פוסט/שיר/סיפור/דיון שעלה פה אי פעם הכי אהבת?🤩🤩 שלחי פה...

איכשהו חבדניקית

תעזרו לי למצוא משפט יפה על צניעות
אני רוצה להביא לבנות כרטיסייה עם קטע קצר על צניעות. אולי משהו שידבר על צניעות...

תהל

שנאה לא ברורה
מכירות את זה? שכל החיים רק חושבות וחושבות מה עליכם חושבים זה נורא וקצת לא נעי...

סושי כושי

מלאה בכל זה
מלאה בכל זה ומרגישה שנשארתי ריקה איך שהלב הזה פועם מתי תהיה לו תקנה על הכול, ...

הלוואי ולא

איך אפשר??
לעזוב לנסוע הרחק אחרי חודש ממלא לחזור לרגילות, לתפל מעולם מלא, שלם תשרי פ״ה מ...

תשרייי

מכובה ברחוב.
יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...

יודעת מנסיון

8 תגובות

  1. כיף לחזור לשגרה😎🤗
    הנתיב השמאלי היה מדהים, האמת, רעדתי.
    זה הזכיר לי תיאור שלי מתישהו, קצת נגע לי בנקודות רגישות
    הנתיב הימני לא היה לי כול כך ברור מקווה שבפרקים הבאים אוכל למיין כול שם לדמות ולמה שקרה לה…
    את אלופה!!

  2. אימאלההה
    לא צפויייי
    לא הבנתי, אימא של דיתי נפטרה? או סבתא? אימא? אימאלההה

    כתיבה מטורפת CB תמשיכי לכתוב לנווו אני לא מסוגלת בלי הבלוג הזה!

    1. אני לא יודעת מי זו המיתולוגית… אבל זה הבלוג הראשון שלי.. ואני לא שנים באתר אני דיי חדשה (אולי שנה……)

      1. בלי קשר, פרק ממש יפה, גירה אותי לקרוא את הקודמים;) יש לך כתיבה סוחפת.
        את c.b. גם בתגובות בכלל באתר? לזה אני מתכוונת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *