תפריט
מפתיעה ומופתעת
"אחר כך מכניסים את הסיכה לכיוון האחורי. הנה, ככה. יופי, עכשיו תורכן".
אוף, למה איחרתי? הכל בגלל האוטובוס.. לא יכל לנסוע קצת יותר מהר.. איך אני אדע מה לעשות?!
"אפשר עזרה?" לא נעים אבל אין ברירה.
"הו צליל, את הגעת עכשיו, נכון?! אז תסתכלי בינתיים איך זו שלידך עושה, אני מסיימת עם תמר ובאה לראות איך את מתקדמת" כן, הגעתי עכשיו! לא ראית?! דווקא איך זו שלידי עושה?! יש לך את זה ביותר מקורי?!
טוב, אין לי מה להפסיד, אז אני רק אציץ.
וואי היא ממש מוכשרת, איזה דיוק! אף פעם לא שמתי לב לעבודה שלה..
באיזו קלילות היא תופסת את השערות ובשנייה הן בתוך הסיכה.
"וואו ממש יפה" כולן עדיין באמצע והיא סיימה.
"תודה"
"אני רוצה לבקש סליחה", מה? לא הבנתי "סליחה?"
"סליחה שלא שאלתי אותך אם אפשר לספר לריקי כמה את מוכשרת"
וואי, ממש לא ציפיתי… "את רצינית?! הכל טוב" טוב, לא בדיוק, אבל היא לא צריכה לדעת על היחסים שלי איתה.
"האמת שבהתחלה ממש לא חשבתי שתהיה לך בעיה, כי היא מספרת עלייך דברים טובים ומאוד מעריכה אותך"
"אותי?! את צוחקת"
"ממש לא, היא באמת אוהבת אותך"
ריקי?!
***
"… גם לפני שבועיים, היא ביקרה אצלנו וסיפרה שמאז שעזבה את התיכון רק שלוש חברות בקשר איתה. כשלא הגיעה לחנות במשך שבוע את הגעת לבקר אותה. גם באחת הפעמים שחזרה מאוחר הביתה בלי מפתח, התקשרה אלייך כי ידעה שתעזרי באמת ולא בשביל לעשות טובה. היה בך משהו מכיל ומקבל, בלי קשר לחיצוניות. כשסיפרה לי את כל זה, ממש רציתי להכיר אותך".
מעניין שריקי מרגישה את כל מה שאני עושה באמת. לפעמים אני מרגישה ממש לא במקום, נדחפת או לא קשורה ובכלל לא מעניינת.
אז אולי היא ראתה את מי שאני באמת?
אולי ראתה את הנשמה שלי מתעניינת בנשמה שלה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
