צפייה בתכנים לא טובים

אני מרגישה משיכה לצפייה בתכנים ממש לא טובים, אני יודעת שזה לא טוב אבל אני לא מצליחה להתגבר על עצמי.. מה עושים?!

שלום יקרה!
הרשי לי להצדיע לך על הכנות ולפתוח בסיפור:
חסיד אחד התאונן לפני ה'צמח צדק' על כך שיש לו ספקות באמונה.
שאל אותו הרבי: ומה אכפת לך?
ענה החסיד בהתרגשות: מה השאלה? הלא יהודי אני!
השיב הרבי: הרי זה גופא מוכיח, שבאמת ובפנימיות אתה כן מאמין.

השלבים..
ולענייננו, עצם השאלה שלך מלמדת שבפנימיות אינך מרגישה טוב עם צפייה בתכנים כאלו, ואינך שייכת לשם.
השאלה שלך רלוונטית לכולנו, לכל אחד ואחת יש תחומים בהם אנו חווים 'נפילה'. אצל אחת זה בחשיפה לתכנים שליליים, אצל אחרת 'נפילה' מתבטאת בהתפרצויות כעס, באכילת יתר וכן הלאה.
בשאלה 'מה עושים' אפשר להתייחס לכמה תחומים:
א. מה עושים כדי למנוע את הצפייה, לפני מעשה?
ב. מה עושים אחרי הצפייה?
ג. מה עושים עם המשיכה, ועם התפיסות שלי על עצמי בעקבות הנפילה?

כמה דרכים לייעל את המצב
ננסה לענות על שלושת התחומים:

א. מניעה – נסי לזהות מתי/ היכן/ בעקבות מה מגיעה הנפילה. ציינת ש'את לא מצליחה להתגבר' ברגעים מסוימים, אבל בוודאי יש זמנים בהם את נמנעת מצפייה.
אציע כמה אפשרויות:
האם במקום מסוים/ במגע עם מכשיר לא מסונן קשה לך להתגבר? אולי אכזבה/ קושי רגשי/שעמום מחלישים אותך וגורמים לך לצפות? כך או כך, ברגע שזיהית את הקושי נסי למנוע אותו מראש – לדאוג לסינון במכשיר אם זה תלוי בך, או להימנע משימוש במכשירים מסוימים. אם הצפייה נובעת משעמום או תחושת ריקנות, חשבי על עשייה ומחויבות קבועה שתמלא אותך בסיפוק וממילא גם תשאיר לך פחות זמן לצפייה.
זאת, ועוד, חשוב שתדעי ש"את יכולה להתגבר", כי "המוח שליט על הלב.. שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבלבו.. ולהסיח דעתו לגמרי (תניא פרק יב)".
(אם לא הצלחת לזהות גורם מסוים, והמשיכה לצפייה היא כפייתית ומעסיקה אותך כל הזמן ופוגעת בתפקוד היום-יומי – יתכן שמקור הקושי קשור לנפש ולאו דווקא לצפייה (בדומה לאדם שכל הזמן מוטרד ממחשבות האם הדלת נעולה, וגם אחרי שהוא בודק זאת שוב ושוב המחשבות מפריעות לו). במקרה כזה נדרש טיפול מקצועי מתאים).

ב. אחרי הצפייה – שתפי מישהי שקרובה אלייך, ואת נותנת בה אמון ומרגישה שהיא תבין אותך ותסייע לך, מבלי להיות שיפוטית. עצם ההחלטה בנפש לשתף אחרי כל נפילה, מסייעת להפחית את הנפילות, כפי שאמר רבי יוחנן לתלמידיו: "ויהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". בנוסף, יש להסיק מסקנות ולפעול כדי למנוע את הפעם הבאה. זוהי למעשה 'חזרה בתשובה': עזיבת החטא, חרטה ווידוי וקבלה לעתיד.
בנוסף, חשוב לזכור שהקב"ה "חנון המרבה לסלוח". אחרי שחזרת בתשובה נכון להיות עם הפנים קדימה – אם הקב"ה סולח לך, בוודאי שאת יכולה לסלוח לעצמך. רגשות אשמה שמציפים אותנו באופן מתמשך (אחרי החרטה והסקת המסקנות), רק מחלישים ומביאים אותנו לידי עצבות, וזה ניצחון גדול עוד יותר ליצר הרע.

ג. עד עכשיו דברנו איך להתייחס לפעולה עצמה, לצפייה. בנוסף, יש מקום להתייחס למשיכה ולהתמודדות עם הפיתויים. כאשר אנו חווים ניסיונות שוב ושוב, אנו עלולים ליפול לתחושת ייאוש ומחשבה שאנחנו 'לא טובות' או 'לא מוצלחות' – עובדה שיש לנו משיכה לדברים לא טובים. אדמו"ר הזקן נותן לנו מתנה גדולה ומלמד אותנו שהמשיכה היא חלק טבעי מעבודת ה' שלנו. בתניא פרק י"ב מדובר אודות מהותו של ה'בינוני', ובו מסביר בעל התניא כי אצל ה'בינוני' (שזו דרגה גבוהה מאוד!) קיים הרע בחלל השמאלי באופן קבוע, והוא שולח לאדם תאוות ופיתויים. זאת, במטרה שה'בינוני' יתגבר ויעמוד בניסיון. בכל פעם שאת מרגישה משיכה תדעי שהקב"ה נותן לך הזדמנות לעשות 'כושר' רוחני ואת יכולה לנצח, ולהיות 'בינוני' נכון לרגע זה. חשוב לראות כל ניסיון בפני עצמו, ולא להתייאש מאמירות כמו: "ממילא אתמול לא הצלחתי.." או "מה שווה ההתגברות, בטח מחר שוב אתפתה". זכרי, כי זו עבודה מתמדת, וגם אם יש נפילות בדרך, הרי "שבע יפול צדיק וקם".

פתחנו בסיפור, ואולי מתאים גם לסיים בסיפור: כאשר יהודי סיפר לרבי שיש לו ניסיון גדול, והוא מרגיש משיכה להתחתן עם בחורה לא יהודייה, אמר לו הרבי "אני מקנא בך". חשבי על כך שיש לך הזדמנות אדירה להתגבר, והרבי מקנא בך על הזדמנות מופלאה זו, שמעידה שיש לך גם כוחות גדולים.
אז… הרשי לי לומר ש"גם אני מקנאה בך", ובטוחה שבסיעתא דשמייא תמצאי את הכוחות להתגבר.

מוזמנת לפנות ולשתף באתר איך הולך לך.

איתך בדרך, רחלי

racheli@shutafotbaderech.co.il