איך קמים מחושך לאור?

למרות שזה קשה
היי חשבתי לשתף אתכן באיזו תובנה שלאחרונה הגעתי אליה.
הרעיון הוא די פשוט, מה שיותר מורכב זה ליישם.
אני אתחיל בדוגמא, נניח ששיתפתי חברה במשהו ממש אישי, ולאחר שבוע מסתבר לי שיש מישהי שכבר יודעת מזה חוץ ממנה. זה שובר. זה מתסכל. נתתי בה הרי אמון! מה עושים????
יש את האופציה של לבכות ולכעוס ולהאשים אותה וזה בסדר. אבל יש גם את הדרך השניה, שהיא שווה קריאה! אפשר לבכות. לשחרר. אבל אז לחשוב, זה לא קרה סתם. כל דבר שקורה בחיים זה בהשגחה, לא לחינם. כנראה שאני צריכה ללמוד מזה משהו. אולי לחשוב פעמיים פעם הבאה כשאני מספרת סוד? אולי לא לסמוך עליה ספציפית? אולי להתמודד עם זה שגילו את הסוד? ואז יוצא שהרווחתי ללמוד משהו.
הדלקתי איזושהי נורה קטנה בתוך כל החושך. למדתי, הפנמתי והמשכתי הלאה:) זה קשה, לכן שווה לנסות במיקרים הקטנים יותר…
נסו את זה בבית!