כשאדם מרגיש ריקנות

חזרתייי, איזה כייף!!!
כשאדם מרגיש ריקנות,
הכעס על עצמו
משתולל בקרבו
כשאדם מרגיש שרע לו
שהשמיים בסביבתו שחורים,
כשאדם מרגיש רחמים עצמיים,
כשאדם לא יודע מה יהיה לו טוב,
כשאדם נמצא בסערה פנימית, כלפי חוץ הכל רגוע,
כשאדם שואל את עצמו אם נברא כדי לסבול,
כשאדם חושב שעולמו לא שווה דבר מה לא שווה כל,
כשאדם רואה אנשים, והם מחייכים ושמחים והוא עצוב, בודד.

כשאדם חושב על עשרות אלפים שקיבלו מבט, חיוך אוהב, והוא לא,
הוא מבין שכנראה לא מספיק עשה והשתדל, הוא מבין שכנראה ממנו דורשים יותר,
הוא מבין שהוא יקבל את החיוך האוהב אחרי עבודה, ולא סתם כך כי יום אחד רצה.
נכון יש לו אבא שמחלק חיוכים חינם לכל צריך, אבל בגלל שהוא שלו האבא, ממנו הוא גם דורש.
קיים החיוך והמבט האוהב, הוא יתגלה אלייך, בן אוהב, כשתוכיח שאהבתך מביאה איתה ביטול היש, כשתוכיח שאפשר לדרוש ממך ולבקש, כי לך זה לא עוד סתם מלך,

לך זה אבא, עם ציפיות שמאמין ביכולותיך, ורוצה לראותך מתאמן (באמונה)
בשבילך זה לא קשר של נתין ומלך, בשבילך זה קשר של נסיך בונה ביתו של המלך
(מלכי המלכים) למלך,
אז בכדי שתוכל לבצע שליחותך, אביך – אוהבך,
דורש ממך יותר מכולם, הוא גם נותן לך כוחותיך שלא קיימים מלבד בקרבך בעולם,
אז מתי שתעשה רצוני, תראה שאני עוזרך, אוהבך ומברכיך.
אתה הרי לא כמו כולם, אתה בני!!