מיומנה של עוזרת יב

פרצוף כרית
לפרק הקודם

לפרק הבא

שאאאלווווווווםםםםםם!!!! שנים אתכןןן!!!!! מנשמע??
היום הלכתי לעבודה בבוקר. דפקתי בדלת. לא עונים.
דפקתי שוב.
ושוב.
ושוב.
ושוב.
(פרצוף עייף)
ושוב.
(אנחת ייאוששש)
ושוב.
ושוב.
לא עונים.

התקשרתי לאמא. לא עונה.
התקשרתי לאבא. הוא אמר שיתקשר לאשתו שתפתח לי כי הוא לא בבית.
אני שומעת את הטלפון שלה מצלצל בפנים.
האבא חוזר אליי ואומר שהוא לא יודע מה קרה, אולי אשתו חורפת לה, ובול אז, היא מתקשרת אליי.
ניתקתי את השיחה עם האבא בחביבות ועניתי לה, היא אמרה שהיא מצטערת, ופשוט היו לה כמה סידורים והיא באה לדלת.
בטח סידורים, חשבתי לעצמי, אבל נו מילא…
היא פותחת את הדלת, ומה אני רואה?

את הפרצוף כרית הכי גדול שראיתי כלללללללל חיי!!!

(זה כולל גם את הפעם שהתעוררתי מאוחר וטסתי לביצפר, וכשסיפרתי לסגנית את כל הסיפור איחור שלי, שהרגע קמתי והכל, היא אמרה "את לא צריכה לספר לי סיפורים, רואים עלייך…". פדיחות. אחרי זה הסתכלתי במראה המקושקשת של הביצפר וראיתי פרצוף כרית לא נורמליייייי!!!!)

חזרה לענייננו, הפרצוף שלה באמת הצחיק אותי. לא נורמליייייייי!!!! רואים שהיא הרגעעעע קמה. מסכנה. (איזה "סידורים" מיוחדים…?) הפרצוף שלה היה אדוםםםםם, עם סימנים של כרית מכווצת. אפילו הקול שלה היה קול-כרית…
בלי עין הרע…

קיצור, תליתי לה כביסה -היא עדיין עם הפרצוף כרית. נראלי שהוא קצת התחזק מאז… אולי היא חזרה לישון?
גיהצתי לה במשך שעה- ואחריו- היא עדייןןןןןןןןן עם הפרצוף כריתתתת!!!! לא ייאמן!!!
נראלי שהיא מהאנשים האלה שפשוט נשארים עם הפרצוף כרית לכל היום… מכירות ת'אנשים האלה?