'לעזוב' ולהשאר מחוברת

icon_set_3_25
אחת ש..

770 הטעם לחיי!
תחילת חודש אב,
נכנסת למחשב, מחפשת, בודקת, וסוגרת!
סוגרת כרטיס טיסה לרבי – תשרי הקהל פ"ג עם המלך!
מתכוננת, לומדת, משתתפת בהתוועדויות, ומשתדלת לעשות הכל להגיע הכי מוכנה שיש.

עבר חודש, חודשיים, זה ממש מתקרב והאווירה רק הולכת ומתעצמת..
והנה הגיע הרגע, השעה 19:15 ואני על המטוס.
עדיין לא מעכלת שזה באמת קורה, אבל זה קורהה. אני בדרך למלך!
משתדלת גם בטיסה לנצל את הזמן ולהתכונן לרגע הגדול הזה..
נחתנו בשלום ב"ה, יוצאים מהשדה, ונוסעים לבית רבינוו.. הדרך מרגישה ארוכה ולא נגמרת..
אבל פתאום, בלי ממש הכנה מוקדמת זה קורה. סעוון סעוונתי משמאלנו! דממה ברכב. אף אחת לא מוציאה מילה. כל אחת שקועה בהלם שלה. ברגע הגדול הזה, שהנה היא הגיעה.
אני מסתכלת, כולי רועדת, ואומרת בלב "אני הגעתי!"
הרכב חונה, אנחנו יורדות עם המזוודות כמעט בלי נשימה ורצות ל770.
עוברות את הכביש, נכנסות ל"בית מקדש מעט", אני מתקדמת לשורה ראשונה, מסתכלת על הכיסא של הרבי, עם דמעות בעיניים מברכת 'שהחיינו'. אני הגעתיי! אני כאןן!
עומדת כמה דקות ופשוט מדברת עם הרבי, מעכלת את זה שהגעתי.
פותחת סידור, מתפללת ערבית, קריאת שמע (בכל זאת 3 בלילה) ומתקדמת לכיוון הדירה.
מגיעה לדירה, מצליחה לישון כמה שעות ומתעוררת לשחרית עם הרבי.
ככה מתחילים להם שבועיים וחצי של גאולתיים! אלוקות בגילויי!
שבועיים של קימה מוקדם, עם הכנה לתפילה ותפילה עם הרבי. עם לימוד שיחות, מאמרים, התוועדויות ושיעורים.. הצפה של קדושהה!
שבועיים שהרגשתי כל שניה איך הרבי מתגלה! פשוט חיים גאולהה בפשטות!
הכל כל כך אלוקי, כל אחת משתדלת לנצל את הזמן הכי טוב שהיא יכולה, אני רואה בנות שקמות, שולפות איזה ליקוטי שיחות / דבר מלכות ופשוט יושבות ללמוד, העיקר לנצל כל רגע!

אבל. בלי לשים לב הזמן פשוט עבר, וגם זה הגיע, הרגע הזה שצריך כביכול 'לעזוב'.
יום שלישי, השעה 20:00, אני יושבת ב770 ולומדת, השעות עוברות בקצב הזויי, ובלי לשים לב הבוקר כבר הגיע, אני עוד ב770 יחד עם עוד בנות שהצטרפו ב4 לפנות בוקר למרתון לימוד מדהיםם! והשעה 6:30 מגיעה, רק פה אני מתחילה להתעורר על עצמי ברצינות ומבינה, שלפי התוכנית הגלותית עוד חצי שעה יש לי הסעה לשדה תעופה. רק אחרי שכבר כמה בנות ניגשות אלי ואומרות לי 'נסיעה טובה' אני קולטת עד כמה זה קרוב.
הזמן ממשיך לעבור בלי להתחשב בי, וזהו, עוד 10 דקות ההסעה מגיעה..
אני מסתכלת למטה ורואה שהכניסה ל770 בלי כמעט אנשים, השעה מוקדמת אז אין יותר מידי אנשים.. אני יורדת למשולשים (הכניסה ל770) מחזיקה בידית לדקה אחת שהרגישה לי הרבה.
אני עולה חזרה למעלה ורואה את ההסעה מחכה, לוקחת את זה המזוודות ומתקדמת לכיוון הרכב..
עוד לא מאמינה בכלל שזה קורה.
אני עולה על הרכב ואנחנו נוסעים, ונוסעים. יורדים בשדה, עומדים בתור ועולים למטוס.
מתיישבים, ומתחילה ההמראה. המטוס מתייצב, וזהו, שקט.
עכשיו כל המחשבות והרגשות עולים.. אני לא מאמינה שאני נמצאת במטוס, לא מאמינה שזה קורה, שאני יוצאת מ770 בלי הרבי – על עננים לבית המקדש! הייתי כל כך בטוחה שזה מה שיקרהה.
תוך כדי מחשבות אני נרדמת.
אחרי כמה שעות מתעוררת, והטיסה עוברת עם עוד הרבה מחשבות, ונוחתים.
נוסעת הבייתה, 7:00 בבוקר, כולם מתארגנים לבית ספר ומקבלים את פני, אומרת לכולם שלום, מחלקת קצת הפתעות והולכת לישון. יש לי הרבהה שעות שינה להשלים 😉
נרדמת ומתעוררת ב2 בלילה. זהו, נדפק הלילה, אני לא נרדמת יותר..
אז יש לי זמן למחשבות.
הצטערתי מאוד שעזבתי את 770 ונזכרתי במשפט שממש לפני שטסתי שמעתי אותו. "צריך להכניס את החיים שלנו ל770, כדי שנוכל להכניס את 770 לחיים שלנו"
מה שאני הבנתי מהמשפט הזה זה שבעצם הגענו ל770, הכנסנו איתנו את החיים שלנו, הרגלים שלנו וכו'.. ועכשיו הגיע הזמן "להכניס את 770 לחיים שלנו" – לקחת את כל הקדושה, האווירה המטורפת, האורות, כל מה שתפס אותנו וחיזק אותנו שם ולהכניס את זה לחיים שלנו – לפזר אותם פה בארץ ע"י מעשים.
כל מה שלמדנו וצברנו ב770, להתחיל לממש את זה גם פה, בשליחות שלנו בעולם – להוריד את זה לכלים..
ובאותו יום יצא לי לקרוא חלק מיחידות כללית של סוף תשרי (כ"ה תשרי, תשמ"ז)
שהרבי מדבר ומפרט כמה טוב היה להיות ביחד, במקום מיוחד, זמן מיוחד וכו'.. ועכשיו כל אחד יוצא למקומו, נפרדים, וזה קשה.
אז למה הקב"ה יצר מציאות של פרידה? יש תשובה אחת – כי יש מטרה, דירה.
הקב"ה רוצה שנצא לעולם, נספר לכולם, נעבוד אותו שם…
אז נכון שלי יש רצון פנימי חזק להשאר ולהתחבר, לקחת עוד מהעוצמה הזאת.
אבל עכשיו יש לנו בחירה, אם לשקוע בעצבות על זה ששחזרנו, או לצאת בשמחה ולהבין שזה רצון ה', שאנחנו זוכות שיש לנו שליחות למלא כאן – להביא את הגאולה נאוו!
ולעשות כאן 770!

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
הימרתי עלייך
167192229063a78272e2a84

דומיה נפשי

את שאלת אותי למה אני צריכה שתהיי המשפיעה שלי אם אני כבר לא רוצה יותר להיות חב...
יומן 5#- זהירותת יש בפנים פצצהה💣💣
77

קציצה שרופה

לפני שבוע אחיות שלי👩🏼‍🤝‍👩🏼 ואח שלי🧑🏻 טסו🛫 לארץ🛬 עצוב😥 מאוד😪 מאוד😭 מאוד😭😭😭😭😭😭 ...
הייתי רוצה חיבוק #2
8

עדשית

חור בעץ = חור בלב. פעם ישבנו אני וחברתי לעשות לעצמינו בדיקה קטנה כדי לדעת על ...
אוף למה הבלבול כל כך נורא
newEmotionIcon_05

סתם עוד מישהיא

למה אני למרות שאני יודעת שזה לא בסדר ולא טוב אני ממשיכה לעשות אותו? וזה בלי ש...
חזרה לשיגרה
32

A

חוזרים לשיגרה לחיים בלי מנוחה בלי הפסקה בלי נשימה. ולא אוחזים שכל היום רצים א...
🚧 סוףףףף 🚧
20

ילדה נודדת

השמים קודרים מחום, גם צמח המרפא שכח שהם קיימים, הם נשארו לבד וגשם החל לטפטף ב...
מה עושים עכשיו????
newEmotionIcon_23

אפונית✌🏼🫛

הי אני חדשה כאן יש לי משהו שאני כבר המון זמן רוצה לשתף אני חושבת שאני פשוט את...
מיומנה של ג'ינג'ית 26#
icon_set_3_05

מושקי הג'ינג'ית 🤪

עמדנו מחוץ לבית 🏠 נרגשים ומחכים לאוטו שיבוא 🚌 חבורת ילדים 🧒🏻🧒🏻 ודודה אחת 👠 נד...
פוסטים חדשים
שתיקה שלי
5

הכוזרית הנודדת

יש שקט. ריק. חלוד. לא מסביר. לא קורא. מבקש. ויש שתיקה. שורפת. זועקת את כל השק...
על אחת, או כמה וכמה?
26

שניצל מטוגן

יש לי 10 שמות באתר המהמם שלנו 😍😍 עכשיו תורכם: כמה שמות יש לכם באתר?
יש כאן מישי מפעם-פעם?!
icon_set_3_48

אחת הוותיקות

שותפות!! האמת שאני בקושי באתר כבר, מפאת חוסר זמן. כמה זיכרונות יש לי מכאן🙂. י...
סמארט,פון,ומה שבניהם
טלפון

אייס קפה

סמארטפון, השאלה מופנת לכולןן אין לך? -זה מבחירה? ו.. את רוצה? יש לך?- מאיזה ...
העתיד שלך....
פרח

קישורית

הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור אותו.
אולי כדאי
12

קלרינט

את הכאב הזה אי אפשר להכיל, ההתמודדות מכבידה על הלב העדין שלי. זה אולי פעם חמי...
בֵּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה
עציץ

לִיבּ🍹

מָה הַחֵפֶץ שֶׁלָּךְ שֶׁאַתְּ הֲכִי אוֹהֶבֶת? מחכה בתגובות לִיבּ🍹
68

קול שפוי

היי אז – יש לי 2 שאלות בשבילכן, ותחשבו עליהן רגע. זה חשוב, אבל בלי לחץ;...

17 תגובות

  1. אימלההה!
    גמאני הייתי שם
    גמאני בכיתי
    גמאני מתגעגעת!
    גמאני רוצה לחזור!
    גמאני הייתי שם- בכל האורותת
    אימלהה!!!
    עוד לא מעקלת שאני בארץץ
    זה הזויייי
    אבל להכניס לחיים אני לא מסוגלת..
    זה גדול עלי!
    רוצ לתת כלים?

    1. גם אני עוד לא מעכלתת!!
      אבל זה בדיוק הגדולה, לדעת להכניס את זה לכלים ע"י מעשים, לדעת לטפטף לכל אחד שסביבנו את הקדושה והאווירה המטורפת שיש שם בכמות שהוא יכול להכיל.. וזה ממש חשוב שזה יהיה בכמות שהוא יכול להכיל, כי הרבה פעמים מרוב העוצמות שיש לנו אנחנו לא רואות את התגובות שלנו, ולא שמות לב בדיוק לאיך אנחנו מגיבות..

      ואנחנו צריכות לזכור שזה רצון ה' שעכשיו אהיה פה בארץ, ואעשה את השליחות שלי פה, במקום שאני נמצאת. גם אם זה לא בדיוק מה שאני חושבת..
      בד"מ פנחס הרבי אומר שכל אחד צריך לדעת שהמקום בו הוא נמצא זה המקום הכי טוב עבורו למילוי שליחותו בעולם הזה, והוא לא צריך לחשוב מה היה אם הייתי במקום אחר אלה לעשות את העבודה בשלימות כאן ועכשיו!

      אני הייתי ממליצה ממש לקחת כל יום דקה אחת בבוקר, לפני התפילה, לעצום עניים, ופשוט לדמיין רגע מסויים שאת ב770, כל פעם ברגע אחר עוצמתי שם, וככה להתחיל את היום שלנו..
      "להכניס את 770 לחיים שלנו!!"
      ולזכור תמיד שהרעבע איתנו תמיד יד ביד!

  2. קראתי את 6 וחצי שפתאום קלטת שאת צריכה ללכת עוד מעט ואני כזה לאאא אוףף. היה לי עם זה סיפור.. איך בכיתי כשהייתי צריכה ללכת וואי, זה פשוט איפה הרבי?? לא היינו אמורים לחזור לארץ על עננים??
    ו.. שאלה לי אליך- תשרי ראשון שלך? שואלת כי זה ממש לא נשמע ככה.. לא תיארת דמעות, והסוף היה כאילו שמח ולא ממש ראיתי בנות שזה תשרי ראשון שלהם והם שמחות ככה..

    1. מבחינתי זה תשרי ראשון שלי. (הראשון היה בבת מצווה, אבל זה שונה ממש!) ואממ בהתחלה ממש לא הייתי שמחה, הפוך הייתי ממש ממש עצובה,
      אבל שהבנתי שתכלס עכשיו התפקיד שלי זה לחזור לארץ, וזה מה שהרבי רוצה ממני עכשיו, מי אני שאומר משהו אחר? זה לשנות סוויצ' בראש ולהבין שיש לי עכשיו שליחות פה..

  3. איןןן
    תשרי פ"גג
    הייתי בטוחה שנגאללל
    היה לי ברורר כמעט ולא בכיתי ביציאה מ770 הייתי בטוחה שהגאולה תגיע לפני שנטוס רק שהמראנו לכיון ישראל פתאום קלטתי זהו, חוזרים והגאולה.. אשכרה לא הגיע.. ואז התחלתי לבכות (היה קצת מביך עם הדיילות אממ) אבל אחרי שהגעתי (ופרקתי עוד קצת) הבנתי, הרעבע הרי אוהב אותנו הכי בעולם ורוצה שיהיה לנו הכי טוב שיש והוא לא היה מחזיר אותנו לארץ אם זה היה משו רע בשבילנו.. בדמ נח (אות ט) הרעבע אומר שאין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו ומישי הסבירה את זה שזהו נגמר עכשיו הדבר תלוי רק ברבי, במשיח ומה לנו נשאר? לנו נשאר לפרסם.. זהווו צריךך לפרסם לכל אנשי הדור שזכינו שיש לנו רבי שהוא חצי איש חצי אלוקים ( תהילים פרק צ-רש"י) שיהיה השופטיך ויועציך (נעשה על זה פוסט בעז"ה בקרוב) יאללה חברות ניפגש בגאולה נאוו!!!
    #שנת_הקהל_פ"ג_עם_הרעבע_שליטא##

    1. שיחה מהממתתת
      זה מטורףף, אתן קולטות שהרבי אומר שזהו, זה תלוי רק במשיח צדקנו עצמו!! נשאר לנו רק להאמין בו באמתת!
      זהווו משיח נאוו!!

    1. לא הייתי שם. ובדרך הטבע, כנראה וגם לא אהיה בקרוב..
      הקטע שלך ריגש אותי. כ"כ רוצה גםםם!!!!
      והתגובה של שני.. קריאה כ"כ מהלב. אני רוצה גם! משתוקקתתתת להיות שםםםם!!!!

      1. ואוו מדהימההה!
        עצם הרצון שלךך.. תבקשיי שזה יקרה!, בע"ה גם תזכי בהגרלה או משו, הרבי יסדר לך 😉
        ועוד לפני זה כולנו בבית המקדש יחד עם הרעבע!! נאווו

  4. עלו לי דמעות
    גם אני הייתי שם, ותיארת כל כך טוב, שזה פשוט מרגש!
    פשוט תודה לך רבי על החודש המטורף הזה, על הזכות להגיע.
    רביי אני אוהבת אותךךךך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות