ילד. סיפור.

icon_set_3_07
יצורה מחומר מעניין

אין לי יותר מילים
"יאוו זה משוכןןן" ילד בכיתה א' צועק לעברו בש' שורקת
"יוני רד" אברהמי מתחנן אליו, ובעוד כל השאר עומדים מתבוננים בו כבובה חלקם דואגים לו וחלקם נהנים מהמחזה המעניין. יוני מטפס על הגדר הגבוהה של התלמוד תורה וממנה הוא מנסה לעבור לגג של הבניין.

"מה ישלכם י'פחדנים" הוא צועק לעברם ומנופף בידו לקהל הצופה בו. חלקם מוחאים לו כפיים וחלק נושפים לו בבוז כאשר הוא עובר בהצלחה ומתהלך בחופשיות על הגג של הבניין ללא מעקה. כשיוני מתקרב לקצה הבניין להראות לחבריו שזה 'בכלל לא מסוכן' הוא רואה ילדים צוציקים בורחים ונעלמים ואת חבריו מרוקנים את מגרש המשחקים "פחדנייםם" הוא סינן מבין שיניו העקומות. עוזב אותם ואת המגרש ורק מספיק לראות את אברהמי מנופף לו בידיו כמנסה לסמן משהו אבל זה לא מעניין אותו.

כעת הוא מתפנה לבחון את הגרוטאות שמונחות להן בנחת, מסתובב ביניהן לפתע מכשיר שחור וישן תופס את עיניו, המכשיר ניראה כמו רמקול ישן ויוני מחליק אותו לכיס הגדול שבמכנסיו הקרועים.

ידו החמה והכבדה של המנהל נוחתת בפתאומיות על כתפיו, תופסת אותו.

"בא" קולו של המנהל סתום והבעתו גם כן, כאשר הוא גורר את יוני למדרגות המובילות לבניין התלמוד תורה, הם נכנסים פנימה והמנהל נועל את הברזל הגדולה מאחוריהם.

"לך לכיתה שלך ותביא את התיק" קולו חמור.

"אין לי תיק".

ניראה שהמנהל מתבלבל לשנייה אך ממשיך מיד "בסדר, בא לחדר שלי". הם צועדים בדממה במסדרונות הארוכים כשקולות לימוד חודרים מהדלתות הסגורות. הם נכנסים לחדר הממוזג והמנהל מגיש לו את הטלפון, "יונתן, תתקשר לאבא שלך שיבוא לקחת אותך".

זהו, טכני, הוא אינו מוסיף במילים וזה מפחיד ומנחם אותו בו זמנית.

אביו מגיע, ראשו מורכן ומביט בו במבע מלא אכזבה, בפנים הלב הקטן נשבר וכלפי חוץ, עולץ.

"נו מה עשית היום?" אביו שובר את השקט רק שהם כבר בשביל המוביל לכניסה לבניין

"כלום".

"כלום" אביו חוזר אחריו כהד מצלצל, מכניס בתוך הבהרה אחת את כל אכזבותיו וכאביו. הוא מנופף לו לשלום מחכה לראות שיוני נכנס הביתה ואז הוא מסתובב ושב על עקבותיו.

הדלת החומה נפתחת וצליל החריקה שלה הוא היחיד שמקבל את פניו. הצליל הזה מעצבן אותו דווקא בגלל שהוא מזכיר את השקט. גם המטבח שקט ומסודר רק משום שאין מה שיבלגן אותו. הוא פותח את המקרר בתקווה למצוא משהו אכיל שישקיט את הרעב שדבק בו אך, המקרר ריק מלבד בקבוקון תרופא ישן של אמא, הוא מריח את הריח וגעגוע ישן מציף אותו לריח שהיה ואינו עוד לאמא ואהבתה.

אמא תמיד הייתה אומרת שפתרון טוב לרעב הוא שינה ויוני – ילד טוב של אמא, ילד 'רע' לעולם – נכנס למיטת הסוכנות הישנה שלו ומוציא את הרמקול הישן שמצא בגג התלמוד תורה. הוא מזיז את הצ'ופצ'יק הקטן והרמקול מתעורר לחיים, ויוני ילד הפרא מוצא את עצמו עומד על המיטה כעל במה ומדמיין את עצמו בעוד שנים, מספר את סיפורו העצוב לעולם.

יצחק יושב על כיסא המנהלים שלו מרפרף על תוכנית מבצע המשניות שמחכה לאישורו אך ליבו תפוס כרגע, מהרהר בתלמיד אחד חצוף, וכן, הוא לא מוצא בתוכו מילה אחרת, לא היום, שנשבר כלל ברזל בתלמוד תורה כולו.

לפתע הרמקול הקטן שבשולחנו מצפצף לאות הודעה ממזכירו האישי, לחיצה קצרה וקול מוכר ולא צפוי נשמע בחלל החדר, ליבו נצבט ודמעה גדולה ועוד אחת קטנה ועוד עשרות מצאו בתוכו מלא מילים, דווקא היום.

הבמה הייתה גדולה יותר משדמיין וליבו פרפר גם בגלל הקהל הגדול שהביט בו ובעיקר בגלל שלושה אנשים שיושבים בשורה השלישית ושולחים לו אהבה.

הוא מביט לעברם, שואב כוחות. מאבא, מהעיניים השחורות והעמוקות של המנהל יצחק ואחרון, השווער שלו בעל לב הזהב שמעודד אותו במרץ.

השקט שבאולם קורא לו להתחיל והוא פותח את פיו ובנשימה קצרה פולט את מסכת חייו והקהל ממושמע להפליא בוכה מתי שצריך, צוחק מתי שצריך.

"אני עמדתי על מיטת סוכנות לבנה, ישנה וחורקת… ואמרתי לעצמי שאני ילד רע, פרא אדמה, שאף אחד לא אוהב אותי, שאף אחד לא רוצה אותי. אמרתי אז את משנת חיי, את מה שידעתי על עצמי, היו אלו רגעים שליבי השבור לא יכול עוד לשחק שהכל בסדר. דמיינתי אז אתכם, הקהל מביט בי וסיפרתי לכם אז, על אמא וסיפרתי על הרעב, פעם ראשונה דיברתי. אומר לכם את האמת, היו לי הרבה ניסים בחיים אבל הגדול שמבניהם זה, שמישהו שמע אז את ההרצאה שלי."

וכאן הוא לא יכול להמשיך כי צחוק מהול בדמעות עוצר אותו והקהל שמאזין ברתק ממושמע להפליא מצטרף אליו.
.
אתן זוכרות שאני אוהבת הארות והערות?יופיי

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
אני אשכרה חצי שנה במחשב מאחורי הגב של ההורים שלי!!!!!!
newEmotionIcon_03_50

דדדדייי עזרההה

עשרה לחמש לפנות בוקר אני לא נירדמת כבר שעות בוכה במיטה. הייתי על המחשב עכשיו ...
מפרגנת? כנסי!
87

ירוקת עיניים

היי אז מה אומרות על זה? קחי לך שותפה או יותר ותכתבי לה פרגון מכל הלב.❤️ אז אנ...
טטית עצובה שכמוני:((((
newEmotionIcon_21

עצובה אחתתת

אתם לא חייבות לקרוא אני כותבת נטו כדי לפרוק את הלב כי איןןןןןן לי עם מי לדבר ...
סיפורי דודה אנונומה 15#
icon_62

כחולת עיניים

היושש אז היום באתי לספר לכן כמה כיף זה להיות אחות גדולה, וכמה שווה זה (אחותי ...
בתדר
167192228263a7826a5c514

דומיה נפשי

אני לא מצליחה להתנתק מהעולם הקודם הזה אבא מצרים עדיין בועטת וחיה בי כל רגע ור...
שליחות ללא פשרות
ירח

I grow up

היי לכולן! עד שהפוסט הראשון שלי יעלה אני לבינתיים כותבת עוד פוסט.. אז אני רוצ...
מיומנה של ג'ינג'ית 24#
newEmotionIcon_48

מושקי הג'ינג'ית 🤪

בוקרר 🌅 קמתי 🥱 התארגנתי 👗 התפללתי 📖 והחלטתי להכין עוגה 🎂 שמתי חומרים 🥣 ערבבתי...
מחשבות קצת מלחיצות..
פרח

שרה

הי אני רוצה לשתף במשהו, ההורים שלי שניהם חזרו בתשובה ובגלל זה הם התחתנו בגיל ...
פוסטים חדשים
אני אשכרה חצי שנה במחשב מאחורי הגב של ההורים שלי!!!!!!
newEmotionIcon_03_50

דדדדייי עזרההה

עשרה לחמש לפנות בוקר אני לא נירדמת כבר שעות בוכה במיטה. הייתי על המחשב עכשיו ...
Something to think about3
ברווז

#31#

בשביל להתקדם את לא צריכה להשוות אותך לאחרים. את צריכה להשוות אותך למה שהיית.
ללמוד לאהוב את הקושי.
newEmotionIcon_03_44

קישורית

הפצע הוא המקום בו האור נכנס אליך.
וואלה משפט שמשקף אותי
emotion_icon_48

ירח שלם

חיוך הכי יפה- מסתיר הכי הרבה העיניים הכי יפות- ראו הרבה דמעות והלבבות הכי טוב...
להשלים עם הקשר שאין
חטיף

לילי

להשלים השלמנו מזמן… לחזור לקשר זה מה שלא הצלחנו בו.
מפרגנת? כנסי!
87

ירוקת עיניים

היי אז מה אומרות על זה? קחי לך שותפה או יותר ותכתבי לה פרגון מכל הלב.❤️ אז אנ...
טטית עצובה שכמוני:((((
newEmotionIcon_21

עצובה אחתתת

אתם לא חייבות לקרוא אני כותבת נטו כדי לפרוק את הלב כי איןןןןןן לי עם מי לדבר ...
סיפורי דודה אנונומה 15#
icon_62

כחולת עיניים

היושש אז היום באתי לספר לכן כמה כיף זה להיות אחות גדולה, וכמה שווה זה (אחותי ...

25 תגובות

    1. הי סימביוזה ?
      תודה תודה
      הרעיון? מגניב שיש לי תשובה, בדר”כ זה פשוט מתגלגל;)
      רציתי לכתוב, וחיפשתי רעיון (באופן כללי זה מה שאני בזמן האחרון)
      הסתכלתי בחלון ועמדו שם קבוצת ילדים שאחד מהם טיפס על גדר וכל הילדים עמדו סביבו והביטו. קיצר מפה הסיפור התגלגל והתנפח בדימיוני המפותח?

    1. תודה רבה
      בעז"ה, אני אוהבת לכתוב ועוד יותר לשתף?
      נר וורד, חדשה/שם אקראי?
      אני כבר לא אוחזת ראש עם כמות השמות המתחלפים:)

  1. וואו, רעיון כזה יפה!!!! עוצמתי…
    האמת היא שאם לא מקפידים על ניקוד זה ממש מציק לי אז… הנה הערה:)

    1. יא אהילל ?
      ניקוד? אני ממש ניסיתי להקפיד למרות שאני לא ממש טובה בזה. רוצה אולי לפרט? אני אשמח?

  2. ימ״מ
    התרגשתי
    (ילד טוב של אמא ילד רע לעולם- חזק)
    היה לי כיף כול כך
    ואני מקנא ביכולת שלך לכתוב סיפורים קצרים אני מצליחה רק ארוכים אם יש לך טיפים לסיפורים קצרים אני אשמח(אך את בונה התחלה-אמצע-סוף בקצרה, אך מתחילים שורה ראשונה וכאלה…)
    את מוכשרת מאוד??

    1. גם אני התרגשתי, ג,ינג’ית-מהתגובה שלך❤
      הכתיבה שלי ספונטנית, המילים שלי זורמות-אין לי כל-כך שליטה עליה ככה שאין לי גם טיפים…
      ולכתוב ארוך זה לא נורא בכלל?
      תודה?-ג’ינג’ונתת מה זה האימוג’י הזה?-סתםםםם-תודהה?

  3. ואייי העלית לי דמעותת עכשיו???
    כמה ילדים חיים מסביבנו מחכים שמישהו יקשיב להם יסתכל עליהם
    מישהו שיצליח לראות אותם בפנים לראות את הטוב להאמין בהם

    אויי אבבאא כמה שהעולם הזה מסובךך
    אז נכון גדלים מזה אבל מה מה עם כל הכאב של כל אותם ילדים חסרי .. איך נגדיר את זה? התייחסות אמון אהבה ?
    ????

    סורי זה פשוט הציף אותי

    והכתיבה כלכך מרתקת איזה כישרון! אהבתי ממש

  4. יצורה, מדהים!
    סיפור מעניין, כתיבה יפיפיה!
    ממש התקדמת מהסיפור הקודם שלך…
    דבר קטנטן, אולי כדאי לך יותר לשים לב לסימני פיסוק וכאלה. ממש בקטנה, פשוט לי זה מאוד מפריע…
    אבל חוץ מזה, אהבתי ממש. בראבו!

    1. יאאא שואפתתתת
      תודה, גם אני שמתי לב לעניין (כיף שגם את?) ואם יורשה לי, אני ממש גאה בסיפור הזה??? בעז”ה שאני ימשיך להתקדם ?
      תודה על הערה, בזכותך ועוד כמה שותפות חמודות, אני ילמד על זה קצת למרות שאני פחות מחבבת את התחום בלשון המעטה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות