אשמח לפתוח פה דיון בנושא ביקורות:
כתבתי לספר מסויים ביקורת והתכוונתי להעלות. במחשבה שנייה מחקתי את הפוסט. למה?
כי דעתי שלי על הספר לא הייתה חיובית והרגשתי שזה נכתב בבוטות, הוצאת שם רע לספר, למרות שמדובר בדעה אישית שלי לגביו.
מה דעתכן, על איזה גבולות צריך לשמור כשכותבים ביקורת?
בסופו של דבר אני לא אמורה לעלות הכול נופת צופים, אבל איפה אני יודעת עם עברתי את הגבול בדעתי או לא?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
תחשבי קודם, אם את היית כותבת ספר.
איך ההרגשה, שעמלת קשהה, כתבת, הגהת, סידרת תעלילה כמו שצריך… זה חתיכת כישרון, חתיכת עבודה, ואין זמן לשום דברר.
לכל אחד יש גם את הסגנון שלו.
כמו שאתן כולכןן אוהבות חלק, ואני אוהבת שוונצים?
אחד יאהב את הסגנון הזה, השני לא רק ההפך אלא מקום אחרון אצלו!
את לא אוהבת? קראי ספר אחר. את לא חייבת לאהוב אותו?
סיפור בתגובה הבאה?
אישה נכנסת לחנות מאפייה. שריחה הנעים התפשט לכל הרחוב. היא מסתובבת בין המדפים, בין העוגות. בין העוגיות. (לא ארחיב, כי זה עושה לי כאב בטן. אני רעבה??) היא מתבוננת במחירים. ואומרת למוכר בקול מתפלא, "מה זה, למה הכל כך יקר?"
"איזה מן המאפים יקרים לארנקך(?)?"שואל אותה מוכר.
"לדוגמא העוגה הזאת" היא מצביעה על העוגה שבמדף התחתון. "העוגת רולדה שוקולד, יקרה"
"ובכמה לדעתך היא אמורה לעלות?"
"מממ" האישה מניחה את ידה על סנטרה. חושבת. "בעוגה יש קמח, זה אמור לעלות 8 שקל. (אני סתם זורקת מחירים, כן??) וסוכר, זה וודאי לא יותר מ5 שקל. יש מים, שאלו חינם מהברז. קקאו… שוקולד…סוכר וניל… ביצים…" וככה היא מסבירה לו את החומרים. "זה לא אמור לעלות יותר מ27 שקלים" היא מסכמת אחרי חישוב ארוך.
"כרצונך. הביאי לי 27 שקלים, ואשלח לביתך מחר, או בעוד יומיים את העוגה"
האישה יוצאת מהחנות, לאחר ששילמה למוכר את 27 השקלים,. מחייכת. היא מרוצה.
למחרת היא מקבלת קופסה. בתוכה היא רואה קמח, כוס סוכר, שני ביצים, קקאו, שוקולד. ופתק-"גברת, את שילמת על החומרים, אז הבאתי לך בדיוק מה שביקשת"
מעבר לחומרים, יש זמן, השקעה,עבודה קשה. נכון, שיש כאלה מגזימים במחירים, וזה נורא מעצבן, במיוחד שלדברים בסיסיים אין אשרות…
אבל אני מדברת על רלו שלא הגזימו?
יש גם ספקים, שליחים, זה עבודה קשה!!
ספר לוקח לכתוב אותו יותר משנה. תחשבי! ופתאום בנות שלא אוהבות את זה מתחילות לכתוב ביקורת.. ואז מה קורה? בנות לא רוצות לקנות. והסופרת הוציאה כסך יותר ממה שהרויחה ממנו…
חחחה מלח
אהבתי את הסיפור,
וגם המסר..
תודה
(זה לא אני כתבתי את הפוסט)
חחחחח איזה כיף תודה??
בעיקרון, אין גבולות, כל עוד את לא משתמשת בהוצאת דיבה או מפרה זכויות יוצרים או כל דבר לא חוקי שאין לי כוח לכתוב, או לדעתי – חורצת את גורלו של הספר באופן חד משמעי או מטיחה האשמות בסופרת.
זה לחלוטין הקטע בביקורת, אם את מרגישה שהיא יצאה פוגענית מהכיוון שלך את בהחלט מוזמנת לשנות ניסוח אם ירגיש לך יותר טוב – אבל גם אם היית מעלה אותה, זה היה בסדר. לא פוטוגני, אבל בסדר. המון מבקרי מוזיקה/סיפורת/ציורים או כל דבר אחר בעולם השתמשו במילים קשות, וזה כי כשאת צריכה לתת ציון ולהסביר למה, את לא יכולה לעגל יותר מדי פינות – זה נחרץ. אם יש לך דעות משולבות את יכולה להגיד "התאכזבתי מאוד מהספר, אבל אפשר להגיד לזכותו שהכתיבה טובה והדמויות בלה בלה" או משהו כזה.
אה, וכמובן שתוכלי להגיד מה לדעתך היה אפשר לשפר בספר – וזה נקרא לתת ביקורת בונה, לא ממש מעשית, אולי, אבל בונה.
ובתור מישהי שאני מניחה שהיא סופרת עם וותק – תאמיני לי שהיא התמודדה עם דברים קשים יותר.
ברור שחשוב להיות מנומסים או פוטוגניים בבחירת המילים שלנו, ואני מודה שרוב הסיכויים שהייתי עושה את זה מעודן יותר במקומך. אפשר להביע דעה בהמון דרכים. אבל זאת ביקורת, מדינה דמוקרטית, אתר חופשי, וזה שהכל כאן בצבע ורוד לא מכריח אותך להתאים את התוכן לצבע בתוספת סמיילים מחייכים.
לסיכום, זכותך המלאה להעלות את הביקורת, למרות שהייתי ממליצה פשוט לעדן במקומות שמוגזמים לדעתך. ובנוגע לבנות – אם מישהי לא תקרא את הספר בגלל זה, הפסד שלה.
וואי קרה לי כמה פעמיים.
הרגשתי שזה לא פייר לכותבת של הספר
אני חושבת שכל עוד את כותבת את דעותייך האישיות ולא מוציאה דיבה על הספר אז זה בסדר, זה כמו ההבדל בין 'האוכל מגעיל' לבין 'אני לא אוהבת קציצות אבל הן נראות ומריחות מצוין…' ויש כמובן גם ביניים…
(סתם נקודה למחשבה על נושא הביקורת בכלל…)
לדעתי כל עוד את כותבת באובייקטיביות ומבקרת את הספר ולא את הסופר את לא תגזימי בשום צורה.