תפריט
פורסם לראשונה כ״ט באלול תשפ״ב
רשמים מכנס תשובה
כן, גם אני הייתי שם.
הייתי שם, בבנייני האומה. אחת מאלפים. גם אני עמדתי שם, ושרתי 'שבתי בבית השם' עם שלושת אלפים בנות, ששרו בעוצמה מקיר לקיר.
ראיתי את העיניים הבורקות. הדומעות. שטופות אחרי רגע כזה, מטהר, שאין בו קליפות או מסיכות, והרצון שלנו, זה שמסתתר בכל אחת ואחת, מציץ החוצה.
גם אני צעקתי בלחישה- כמו כולן שם, באולם- ה' הוא האלוקים, והרגשתי גאווה. גאווה להיות חלק מהעם הזה, מהציבור הזה. שאין כמוהו בשום מקום, בשום נקודה על פני תבל. גם אם צריך כנס תשובה כדי לגלות את האמת שמסתתרת מאחורי שכבות של בוץ ולכלוך.
גם אני הייתי בקבלת עול מלכות שמיים. גם אני טמנתי את הראש בסידור, ולא ראיתי כלום. שמעתי את תקיעות השופר, ולא שמעתי אותן. והיינו שלושת אלפים בנות. והיינו אלוקים, ואני.
רגע כזה, שאחריו אין כלום, רק רצון להיות טובים יותר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
וואי מרגששש
באלי גם
אני מקנא, אפשר?
ואוווווווווווווו הלוואי שהייתי שם!!!!!!!!!!!???
גם אני הייתי שם
וכיף לך שככה התחברת
זה היה רק לסמינר הישן?
איך את יודעת שזה בסמינר הישן?
וכן ניראלי שהכנס הזה רק לנו
חחחח
הייתי שם…
יעווו אני חיה לדעת מי את!!
גמני הייתי שם!
ואני מזה מעריכה את הסמינר שהם עשו את זה בשבילנו!!
זה ממש חיבר אותי לימים הנוראים!
גמני הייתי שם
ואני בהלם לגלות כמה בנות יש פה מהסמינר
ובאמת אין לי מושג מה הייתי עושה בלי הכנס הזה
הרגשתי ככ צמרמורות שבחיים לא היה לי
ויש לי את הזכות להיות חלק מסמינר ככ מדהים
שכל הכבוד לו שארגן לנו!
וכן זה היה רק לבנות מהסמינר
אולי גם בוגרות הגיעו..
אפשר לשאול מה זה הסמינר הישן? (של מי הוא)
הסמינר הכי גדול בירושלים (כיתות ליטאיות וחסידיות, אבל גם בחסידיות אין חב"דניקיות)
אני מכירה כמה חבדניקיות שלמדו בכיתות לטאיות
כי בדרכ חבדניקיות הולכות לליטאי..
אבל כן יש
ווואוו הלוואי והייתי יכולה להיות שם גם…
ריגשת…❤️❤️
אמאאא
בדיוק אתמול חשבתי על הפוסט הזה….
היה כנס מטורף השנה.
בחיים לא התחברתי כמו השנה.
לנו גם יש (לא הישן…)
אבל זה בעשרת ימי תשובה וגם כן בנייני האומה…
הפוסט כאן גרם לי לחכותתת
בחדש?
יאוו לא חשבתי שיש כאן בנות שלומדת שם!
אז אני מניחה שגם את?…
ספרתי לפחות ארבע.
~מעלה תגובה רק כדי לראות את התאריך החדש כתוב מול העיניים. שנה טובה ומתוקה!!~
אמאלה הפוסט שכתבת פשוט הזכיר לי את מה שהרגשתי לפני כמה ימים בכותל בסליחות…
זה היה הדבר הכי מדהים שהייתי בו אי פעם והפעם הראשונה שהייתי גם ואני ממש שמחה שהלכתי…
בפעם הראשונה שתקעו בשופר הרגשתי פעם ראשונה מה זה כל התיאורים שמספרים על השופר ומה הוא אמור לעשות ללב… זה היה חמש דקות הכי עוצמתיות שהיו לי אי פעם פתאום כאילו לא אכפת לי מכלום, לא מהחברות ולא מהלימודים ולא מכלום.
פשוט הרגשתי שרק אני ואלוקים פה.
רגע כזה, שאחריו אין כלום, רק רצון להיות טובים יותר.
.
ונשמה מרעידה גוף.
.
הייתי שם,
שוב.
יחד עם אלף בנות
עם שירה בעוצמה מקיר לקיר
עם קבלת עול מלכות שמים.
ויבבות ברקע.
ואמת צוווחת.
ככה,כמו שכתבת,.
מדויק.