לעמוד מולו יתברך באמת
לפרק הקודם
המשפיע ר' אלטר ע"ה שימחוביץ' היה מרבה לדבר עם תלמידיו על החשיבות הגדולה 'לחשוב חסידות'. מספרים, שפעם מישהו טען לפניו אודות בחורים מסויימים שחושבים חסידות לפני התפילה, שהם 'חיצוניים', והדבר נעשה לשם 'פניות' וישות. ר' אלטר הגיב ואמר: "לא ייתכן שדבר כזה יבוא מצד נפש בהמית. היא לעולם לא תיקח סיכון כזה על עצמה. היא יודעת שההתבוננות בחסידות תגרום לניצחונה של הנפש האלקית."
—
עד עכשיו דיברנו על המהות של עניין התפילה עצמה, ועכשיו נדבר על ההכנה לתפילה. אתן יכולות לבדוק בעצמכן, יום אחד בלי לימוד חסידות לפני התפילה ויום אחד עם לימוד חסידות לפני התפילה, מה שבעצם גורם לכך שהנפש הבהמית תנוצח בשעת התפילה – זה ברגע שלומדים חסידות לפני התפילה, ורצוי פרק תניא.
שימי לב שזה אכן ישנה לך את כל מהות התפילה מהקצה אל הקצה, כי אם תלמדי נגלה (כגון משניות) לפני התפילה, זה אמנם יהיה מצויין, אך זה לא ישפיע על הנפש האלקית להתגבר על הבהמית בתפילה. לימוד החסידות חיוני דווקא בבוקר לפני זמן התפילה, כי העניין כאן זה שלימוד החסידות מתבצע בפועל כל האורות שקיבלנו ממנו, דווקא אחרי הלימוד. ממש לאחר הלימוד. ואם ממש לאחר הלימוד את בתפילה? זה ניצחון הנפש האלוקית.
הרה"ח יוסף יצחק ריבקין שיח':
ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים ה' בחר בעם ישראל מכל אומות העולם ונתן דוקא לנו את התורה ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה השם נותן התורה:
—
איך אפשר לומר שהקב"ה בחר בנו מכל העמים וכתוצאה מכך נתן לנו את תורתו? והרי לנו יש חלק אלוק ממעל ממש בכל יהודי, ולכל אומות העולם אין, והרי זה ברור שהקב"ה יבחר בנו שנקבל את התורה, אנחנו חלק מהשם, אנחנו בנים לה'.
העניין כאן של הבחירה לא מתבטא בנשמות, אנחנו מברכים בברכה זו את הקב"ה על כך שמכל אומות העולם הקב"ה בחר דווקא בגוף שלנו, גופות מיוחדות לעם ישראל. השם בחר בגופות שלנו והכניס לתוכם את נשמותינו. וכאן רואים שגם גוף של יהודי נבחר בקפידה ע"י הקב"ה והוא כלל לא דומה לגופות אומות העולם, כי נשמה קדושה צריכה גם גוף קדוש ומובדל ע"י השם.
אם השם בוחר לנו גם את הגופות, סימן שיש עניין לגשמיות מיוחדת ליהודי. לכן גם יש כשרות, צניעות וכו', כי גם בגשמיות יהודים צריכים להיות מובדלים.
—
הוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק מוהריי"צ נ"ע:
"מזמן לזמן הנני קורא את מאמריו המזכירים לי את ימי קדם, שנות תרס"ז-תרס"ט, הפגישות התכופות בכלל וביחוד בשנת תרס"ז, היא השנה הראשונה שהכיר – יבדל לחיים ולאריכות ימים ושנים – את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלל"ה נבג"ם זי"ע [הרבי הרש"ב], בזכרוני שמורות כמה מחזות מהזמן ההוא; כמו חי נצב לנגד עיני המחזה כשכבודו שבת פעם בווירצבורג – הדבר הי' בחורף – ובא לבקר את כ"ק אאמו"ר הרה"ק, כבוד ידידי ידע שבדירתנו חדר מיוחד להתפלל בצבור והיו גומרים את התפילה לערך שעה אחת עשרה בבקר, וכבר עברה השעה הראשונה אחרי חצות היום.
אנכי קדמתי אז את פני ידידי ובקשתיו להכנס לחדר שהי' מול חדר כ"ק אאמו"ר הרה"ק, ובינתים נשמע קול הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בתפלתו, ידידי שי' שעוד טרם ידע מדרכי חב"ד לקח כסא וישב אצל הדלת לשמוע אל התפלה ואל הרנה.
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק התפלל ק"ש וישהה בתפלתו בברכות ק"ש וק"ש יותר משעתים בנעימה והתלהבות בשיר ובזמרה ושפיכות הנפש כדרכו בקדש, מה שעשה רושם אדיר על כבוד ידידי, וכאשר נודע לידידי שזולת כוס חלב אין הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק טועם מאומה קודם התפלה ואשר התחלת עבודתו בשבת בלימוד והתבוננות קודם התפלה היא משעה הרביעית קודם אור הבקר, ואשר אחר התפילה הוא מקדש ולומד שיעור משניות מתפלל מנחה ואוכל סעודת ש"ק לא רצה כבוד ידידי להפריע ועוד טרם גמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק תפלת מוסף הלך ידידי שי' לביתו ויבקש שלא לספר לכ"ק אאמו"ר הרה"ק מביקורו.
ובמוצאש"ק בא בבקורו שהי' בכל עת חביב על הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלל"ה נבג"ם זי"ע."
—
למה בעצם הרבי הרש"ב לא טעם מאומה כגון אפילו לא כוס חלב קודם התפילה כאשר הוא לומד קודם התפילה חסידות מהשעה ארבע לפנות בוקר?!
עפ"י חישובי בעצם הרבי נ"ע לומד מהשעה ארבע לפנות בוקר ועד עשר בבוקר, מתפלל שחרית מעשר בבוקר עד כבערך לשלושארבע אחר הצהריים. יוצא בעצם שהרעבע נ"ע מתעורר בלילה, ונוגע במזון רק לאחר 12 שעות מזמן קימתו!
עכשיו כל העניין הגדול זה שפשוט הדבר לא עניין את הרבי נ"ע כלל. הוא קם באמצע הלילה, הולך למקווה, וכבר בארבע לפנות בוקר מתייצב ללמוד חסידות שש שעות ברציפות ללא כל טעימה ואפילו לא מעטה! אבל זה בדיוק מה שהתפילה גורמת, מי שמתפללת באמת, היא כבר לומדת כמה שהיא באמת אוהבת את התפילה, זה כבר לא סתם 'לקרוא' את המילים.
זה כמו שאני אומר לך לומר ספר שלם היום בבוקר, ככה פשוט לומר מילה במילה. זה יהיה משעמם, משעמם במידה גדולה מאד.
אם אני אומר לך תקראי מתוך הספר, זה יהיה מעניין. זה אותו הדבר בדיוק, זה שעד עכשיו לא רצית לנסות להתפלל מעבר לקריאה היום-יומית, זה לא אומר שברגע שתתחילי לומר את מילות התפילה ולעצור להבין מה את אומרת עדיין את תשתעממי.
ברגע שנותנים לנפש האלוקית לימוד לפני התפילה של למשל פרק תניא, אז במהלך התפילה היא כבר מכוונת אחרת, היא מוציאה את כל מה היא למדה לידי ביטוי בתפילה, ואז גם אפשר להנות מן התפילה וכבר מחכים לתפילת מנחה (טוב זה כבר מדרגה יותר גבוהה, בינתיים תתחילי:).
—
לסיכום בקצרה:
*לימוד החסידות לפני התפילה משפיע באופן משמעותי על איך תראה התפילה שלך, עם לימוד חסידות האלוקית מנצחת.
*שימי לב שהשם בחר לנו גם את הגשמיות, כי החיצוניות שלנו מבטאת את פנימיות עוצם הנשמה שלנו, החיצוניות חשובה.
*הרבי הרש"ב לא טעם מאומה קודם התפילה כי התפילה קיבלה אצלנו משמעות מאד גדולה שלא ראה צורך בכוס חלב.
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.
