בוקר טוב?!/ המשך

שיטות וטיפים.
בכתבה הקודמת הבטחתי טיפים להתארגנות הבוקר של פסיפלורה אחותי (ולכל הפסיפלורות החמודות של כולכן:) את מה שאני כותבת – ניסיתי על פסיפלורה שלי. אני לא בטוחה שזה יעבוד על כל אח(ו)ת.
אגב, לפסיפלורה החמודה שלי יש קשב וריכוז (כנראה, היא לא מאובחנת) וזה כולל גם בעיות בתפקודים ניהוליים (כזה שם מפונפן…) תבדקו על זה. אין לי כח להסביר מה בדיוק זה אומר.

טיפ א.
כשאתן מעירות את פסיפלורה בבוקר – היא לא רוצה לקום. 'אבל למה???' אתן כמעט צורחות. 'זה משגע! כאילו שיש לי את כל הזמן להעיר אותה כשהיא כבר לא ישנה!'
למה לה לקום, באמת? הבוקר הקודם, וזה שלפניו, ולפניו, ולפני לפניו היו כולם מלאים בלחץ אין סופי. היא לא רוצה! היא טומנת את ראשה בחול (או יותר נכון: בכרית:) כמו בת יענה. כאילו שזה יעזור לה! אבל היא לא מודעת לזה. היא לא רוצה, 'לא בא לה', בלשון העם, על המרוץ האין סופי הזה. אין לה רגע אחד של מנוחה עד שהיא יוצאת לגן! לא רוצה! (נ.ב., חשבתן פעם באמת להבין למה היא מתנהגת ככה?:)
פתרון פשוט – להסיח את דעתה מהקימה בבוקר בצורה הכי הזויה שבעולם. את נכנסת לחדר, מחפשת את 'אפרוחי חמודי שלי'. פסיפלורה מאושרת מההצגה. שוכחת מה השעה, איפה היא, מה היא אמורה לעשות ומה היא רצתה לעשות. את מוצאת פתאום 'רגל! של מי הרגל הזו?' היא צוחקת מהדגדוגים.
'והנה מותניים, וגב, וצוואר!' ואז אתן מגלות את הראש. פסיפלורה זורחת, מאושרת שגיליתן אותה. (מאושרת שגרמתן לה לקום!?:)

עכשיו, ההצגה תופסת את מרכז הבוקר. אפרוחי שלנו 'נוטל כנפיים' (במקום ידיים) ומנגב את הנוצות, עוטה 'נוצות צבעוניות, איזה שהוא בוחר' (במקום להתלבש) 'מסרק את הכרבולת' והולך לשתות 'שוקו אפרוחים' במטבח הלול.
לחילופין אפשר להעיר בבוקר את 'גדי קטן ששכח ללכת לגן', 'עגלוש החמוד של אמא פרה', 'גוזל מתוק שפרח מהקן', או כל רעיון אחר שעולה בראשכן:)
"קיווי!!! היום אני גדי, לא אפרוח!"
מה כבר קרה… אפשר לחשוב שלפחות נשפך עליה הנעגעל וואסער. איזו צרחה! תתכוננו לדרישת 'צומי' מוגברת מפסיפלורה:)

טיפ ב.
עכשיו צריך להבין את הבעיה השניה של פסיפלורה, והיא מורכבת משני מרכיבים:
-קשב וריכוז.
-חוסר אחריות.
למה חוסר אחריות? כי היא עוד ילדה קטנה, ויש לה דברים מעניינים יותר מלהתארגן לגן. אין חוש של זמן, והיא לא מבינה מה הבעיה שהיא תדחה את ההתלבשות בעוד דקה. החלומות שלה בהקיץ חשובים הרי הרבה יותר, וברגע שהיא נסחפת אליהם, היא שוכחת איפה היא נמצאת ומה השעה.

בעיה שהקשב וריכוז גורם לה: ברגע שהיא סיימה משימה אחת מהשאר שעוד מחכות לה, היא שוכחת מכל השאר. ברגע שאתן מוצאות אותה חולמת, (ומתחילות לרתוח, אלא מה?) היא לא מבינה מה הבעיה: היא סיימה את מה שאמרן לה לעשות…

-להתלבש.
-להסתרק.
-להגיע למטבח לשתות שוקו ('שוקו אפרוחים, בסדר!')
-לנעול נעליים.
-להכניס את האוכל לתיק.
זו בערך הרשימה שהכנתי עם פסיפלורה. סיכמנו שהיא גומרת משימה אחת, ובאה לשאול אותי על המשימה השנייה, (כי היא שכחה את כל הרשימה רגע אחרי שאמרתי אותה… קשב וריכוז, נו, ככה זה…)

ברגע נתון היא מסוגלת לזכור שני דברים:
-המשימה הנוכחית שהיא צריכה לבצע.
-לבוא אליי לשאול מה המשימה הבאה.
זה עבד מהמם! היא בצעה את המשימות מא' ועד ה', כי היו רק חמש משימות.
נ.ב., אל תשאלו מה הייתה המהירות שלה. עשרים דקות לפחות לקח לה! היא חלמה… ודיברה על אלף ואחת דברים לא קשורים.
לזה גם מצאתי פתרון, אבל לא הספקתי לנסות אותו: לשים לה טיימר. תנסו שנה הבאה ותגידו לי איך היה:)