…היתה, ועכשיו היא הולכת
פעם היתה פה ילדה
שהילכה לה בינות להרים
ופסעו אנשים לידה
אך ליבה, לא ידעו להרים.
פעם היתה פה ילדה
שהביטה לאופק, רחוק
ורצתה היא בכל מאודה
לדאות לשמיים, לנסוק.
פעם היתה פה ילדה
שידעה מה נקרא מאמץ
היא היתה במירוץ, מדדה
וזיעה לה שימשה כמרחץ.
פעם היתה פה ילדה
שניסתה להיות חזקה
אך היא, בלי שליטה, רעדה
על אף שידה הוחזקה.
פעם היתה פה ילדה
שניסתה, בקשיים, לחייך
באמת, ובכל מאודה
אך לא ידעה היא, למה ואיך.
פעם היתה פה ילדה
וסביבה עוד המון אנשים
אך עדיין היתה בודדה
למרות המבחר המרשים.
פעם היתה פה ילדה
שמילים היא עצרה מלצאת
ואיש לא ידע את סודה
אז איש לא יכל לה לתת.
ופעם היתה פה ילדה
היתה, ועכשיו היא הולכת
וכעת מי יזכור, מי ידע
שהיתה כאן אחת, אבודה?…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אני תמיד אזכור.
…
כל אלה שהן כמוך, יזכרו.
נגעת מדי.
אני רוצה לבוא איתה…
❤
אגב, כתיבה מדהימה!:)
???
.
אמאל’ה.
הכתיבה שלך מטורפת.
והתוכן הוא – ?.
רק תדעי שה’ יודע ושומע.
ושהייתי פה. כי אני לא מצליחה עדיין לכתוב תגובה נורמלית.
אבל הייתי פה.
ילדה מחפשת.
לאחרונה אני ממש פחדנית.. פחדתי לקרוא את הפוסט.
קראתי.
הלב שלי רצה לכתוב לך שכפרה עלייך.. אני אלך קודם.
ואחר כך הוא צרח שאיך זה שאנחנו לא מספיקים ללכת בכלל. אין לנו זמן.
הוא רצה לכתוב לך שהוא יזכור.. אבל כתבת אותי מידי.. מבינה?
היתה, ועכשיו היא הולכת.
מה הכוונה? לאן?
את מיוחדת, ילדה שפעם הייתה פה.
פעם, היתה פה ילדה.
היתה ואולי גם עודנה(?)..
הילכה בין שדות לבדה
והיום היא כמעט כבר איננה
ילדה.
(אין לי, אין לי, אין לי מילים).
פעם הייתה פה ילדה
שהחליטה שלא עוד-
היא לא יכולה
פעם הייתה פה ילדה
שבשקט ולאט
נהפכה לפחות אבודה
פעם הייתה פה ילדה
והיום-
היום היא לגמרי שונה
הכתיבה, הקצב, התוכן?
אמאלההה השיר הזה מטורףףף
ברשותך, אני אתיייחס רק לכתיבה…
וואווו.
את מוכשרת ממש, ממש, ממש.
שמרתי.
אימלה! אימלה! אימלה!
כתבת עליי שיר?
את כותבת מושלם!!!
אין לי מילים??
ואוווו
אומיגאד.
מה שזה עשה לי בגוף.
צמרמורות.
הפוסט הכי טוב שקראתי אי פעם.
אני תמיד אזכור.
מאה אחוז כישרון.לב.
הצטמררתי.