לוחמי החיים?

•יום הזיכרון היום והלוואי שבכל יום נזכור•
הוא ישב שם
באמצע המדבר
שותק
חושב
מרוכז.

המצפון שלו בכה
זועק את זעקתו הדמומה
על מה שהיה
על מי שכבר לא נמצא
והוא ממשיך
מתכופף
מכוון
ויורה
למטרה.

לזאת אוּמן
כך מוחו ציווה.
אבל הלב שבפנים
בועט
צורח
ושותק
את שתיקתו האחרונה.

בלילה פורק הכל
צועק בלי קול
בועט
שובר
קורע את השק
באגרופים קפוצים
בבעיטות חסרות מנוחה
הוא צונח על הרצפה.

זר לא יבין זאת.
רק מי שלחם
כאב
דימם
וקם
לחיים אחרים, לא כמו של כולם.

שם הם נמצאים
בצללים
ממוקדי מטרה
גם שזה כואב
שמצפונם דואב
שליבם מדמם
שהקונפליקטים רבים
הם בשלהם.
ממשיכים.

המטרה מקדשת את האמצעים.
בשבילם זו לא קלישאה
זה מרפא לנפשם שבוכה.