סערה

?
היה היה
לו לב קטן
ומתוק ופגיע, כמעט
לא היה בו
כאב, הוא היה
מאושר ורגוע
ואז, יום אחד
סערה הציפה אותו
במהירות
מילאה בו גלים בלי
בחירה, שטפה
בלי טיפת זהירות
והלב הקטן, הרגוע, סער
וגעש ושצף
פתאום הוא
הכיר מה זה רוע, ומה זה
כאב שמוצף
ובין כל גלים
עכורים, גם היו
גלגלים פה ושם, וגם דבק
לסתום החורים, וגם
חול לייבש את הים
ואחרי ששקטה
סערה, ואחרי שיובשו הגלים, ואחרי
שתוקנה השבירה,
ואחרי שנוקו
השבילים
אז
החליט לו הלב
הקטן, לעטוף את עצמו
בגלימה שאולי תשמרנו איתן
'אדישות מעושה' זהו
שמה
וקרח שובץ
בגלימה, וקור
אז עטף את הלב
ופתאום
יש כאן ריק, ודממה, ואין
שום דבר שכואב
ומה זה
גלים, הלב תהה, מי צריך
גלגלים וחולות
עמד הוא עטוף, גם
בחום לא דהה, הוא חזק
עם המון יכולות
ועכשיו הוא
אדיש וקפוא, מרוחק, מי יחבק
אותו עד שיפשיר? עד
תהפוך הגלימה לאבק, עד
יתחמם, והקור לא
ישאיר