הלב שלי /19

72
מודה על ההווה

גלגל הצלה

לפרק הקודם
קרני השמש התקדמו באיטיות על מסלולן,

יורדות לכיוון מערב וכמעט סוגרות את יומו הרביעי של מיכאל במחנה השודדים.

וכנראה גם יומו האחרון בעולם.

צמד השומרים סיימו את מלאכת העמסת הארגז בתוכו שכב מיכאל על העגלה, ועזבו את המחנה, בדרכם לעשות את מלאכתם בצורה נקיה.

 

אדנאן ישב מתוח בקרחת היער, ידיו שיחקו בשקיק הכסף שבידו.

הוא פחד.

פחד שהכנופיה לא תמלא את חלקה בהסכם ותשחרר את מיכאל, פחד שיחטף גם הוא.

וחשש שמיכאל נפגע בצורה בלתי הפיכה.

הוא נשם עמוק, מתאמץ לשוות לפניו ארשת רגועה, התרומם ממקומו וצעד לכיוון המקום שנקבע כנקודת המפגש.

 

"אתה אדנאן?", מבין השיחים צצו שני אנשים אימתניים למראה שחרבות חגורות למתניהם.

אדנאן הנהן בראשו לחיוב.

"החבר שלך כאן", אחד מהשניים נטל על עצמו את לנהל את הפגישה, והחווה לכיוון לא ברור, כמסמן את מיקומו של מיכאל, "תן את הכסף ותקבל אותו".

אדנאן בלע את רוקו, והגיש להם את שקיק הכסף שסרילה נתנה לו.

למראה המטבעות, אחד פנה לאחוריו והתרחק מהמקום, והשני, ספר את הכסף תוך נעיצת מבטים מאיימים באדנאן מידי כמה מטבעות.

במשך כמה שניות ארוכות של מתח ליבו של אדנאן הלם בפראות.

"קח אותו", השודד ששתק עד לאותו רגע דחף לכיוונו דמות מוכרת.

"מיכאל!", הקלה ברורה נרשמה על פניו למראה בן דודתו, הוא המתין כמה שניות עד שהם ישארו לבד ביער, ואז מיהר לכיוונו, הושיב אותו על סלע בולט ונתן לו מעט מים.

 

"תודה", מיכאל פלט בקושי, נתון עדיין תחת אימת המוות ותחושת הבגידה הצורבת.

לרגע ארוך הם לא אומרים דבר.

מיכאל נושם את אוויר החופש ונותן לו לחלחל לעצמותיו, לעטוף אותן ברעננות מבריאה. "אנחנו צריכים להתקדם", אדנאן מדבר בשקט, לא מוריד את עיניו ממיכאל, "המעמד הגדול מתחיל בעוד יומיים".

 

ואני אהיה שם.

תודה בורא עולם שבחרת בי להיות חלק מעמך.

תודה שענית לשאלתי.

תחושת הודיה עצומה שטפה את ליבו של מיכאל בגלים,

ועכשיו הוא בטוח בדרכו יותר מאי פעם.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
מה שש מילים יכולות לעשות..
icon_67
לא מזמן היה י"א ניסן – יום הההולדת ה-122 של הרבי! ישבנו כל המשפחה ...
חיכיתי לך ולא באת
22
07:45 קמה מוקדם לביצפר. מכינה, מסדרת, יוצאת. 08:30 בוהה בעייפות של בוקר. לומד...
מי שקראה דופליקטים שתיכנס
נורה
היי בננות תקשיבו, חשבתן אולי מי זה באמת מקסימליאן?? כי למי שקראה את דופליקטים...
היום בו נולדתי
newEmotionIcon_33
אז ככה יש לי עוד ממש קצת יום הולדת אני שמחה והכל אבל יש משהו שקשה לי איתו וזה...
את דופקת לי בדלת ועוזבת
7
את מרחיקה אותי בכח נשמה. חשבתי שאת אוהבת.. כי לפני שניה שבוע את חפרת לי כמה ש...
מיציתי, אין רעיונות - - -
76
אני רוצה לכתוב משהו, לפרוק את מה שעל הלב. ופתאום אני קולטת: מה רציתי לכתוב? ז...
העליתי פוסטים בוכה ועכשיו מאושרת!
פרח
כותבת לך, והפעם עם חיוך. הלוואי שמילותיי יתעופפו אליך עם הרוח. כה רוצה לספר ל...
מילים😶
54
יש לנו פצצה מתקתקת בפהה😬 חשבתן על זה?🤔 שזה בסך הכל להוציא מילה אחת או 2😮 ואפש...
פוסטים חדשים
מה שש מילים יכולות לעשות..
לא מזמן היה י"א ניסן – יום הההולדת ה-122 של הרבי! ישבנו כל המשפחה ...

כחולת עיניים

חיכיתי לך ולא באת
07:45 קמה מוקדם לביצפר. מכינה, מסדרת, יוצאת. 08:30 בוהה בעייפות של בוקר. לומד...

חציל שזוף

מי שקראה דופליקטים שתיכנס
היי בננות תקשיבו, חשבתן אולי מי זה באמת מקסימליאן?? כי למי שקראה את דופליקטים...

זירו

היום בו נולדתי
אז ככה יש לי עוד ממש קצת יום הולדת אני שמחה והכל אבל יש משהו שקשה לי איתו וזה...

ילדה נחמדה סך הכל

מספר אחת בביטחון / 26 🏆
הגבול עובר בשלוות הנפש שלנו: את הכוחות המעשיים ניתן להשקיע בעשייה, אבל הנפש צ...

רעות

את דופקת לי בדלת ועוזבת
את מרחיקה אותי בכח נשמה. חשבתי שאת אוהבת.. כי לפני שניה שבוע את חפרת לי כמה ש...

דומיה נפשי

לא מצליחה לפתוח קשר עם החברה:( פליז תענו מהרר
בנות תקשיבווו אני צורחת לעזרה יש מישהי שאני נורא רוצה להיות חברה שלה, ונראלי ...

אחת יפה

"אושיות רשת"
מה דעתכן על אושיות במדיה?? ואני מדברת כמובן על החרדיות, שנמצאות בסטטוס…...

ליבי

15 תגובות

      1. הדברים מתחילים להסתדר, מיכאל ואדנאן בדרך לאתיל, והפרק הזה בחייו של מיכאל עומד לפני סיומו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *