תודה לך!

מאוד מאוד
אני מקווה שאת רואה את זה!
אבל גם אם לא, אני רוצה לומר לך משהו.
תודה!
פשוט תודה לך!
את הרסת אותי, שברת אותי
שרטת את האמון שלי בבני אנוש!
חרטת את השם שלך על כל פינה בלב שלי,
עם עיפרון שאני נתתי לך, בטיפשותי
וניפצת.
ניפצת לי את הלב..
וריסקת, ודרכת, וירקת , ובלי בושה,
המשכת!
תודה!!
את לא מבינה כמה תודה!
מה הייתי עושה בלעדייך?!
את הדבר הכי טוב שיכלתי לבקש!
את לימדת אותי את השיעור
שלא יכלתי ללמוד בשום בית ספר!
הוכחת לי שיש אנשים רעים כמוך,
בכל מקום!
ושזה לא צריך להפריע לי!
ולא להציק לי,
כי אני שלימה ובטוחה במקום שאני עומדת בו!
ואף אחד,
וגם לא את
יוכלו לערער את המקום שלי
ואם תרצי,
ורק תבקשי יפה,
אולי,
אבל ממש אולי!
אתכופף לרמתך כשארצה ללחוש לך את התודה שלי!!
ואחזור חזרה למעלה,
מוסרת לך ד"ש מהגבוהים פה שיחד איתי,
שלא הגיעו לשם כמו שאת,
את דרכת וטיפסת על גופות של אחרים, כדי לגבוה!
אבל לא גבהת!
עלית על אנשים והרסת אותם!
אני,
עבדתי קשה,
בכיתי,
לא נשמתי,
בשביל שאגבה, בזכות עצמי!
שגם אחרי שתחסמי אותי,
אחייך בשקט חיוך קטן
"טוב נו לא נורא מה אכפת לי,
זו רק היא!"
תדעי שאני כבר לא כועסת עלייך!
לא כועסת בכלל.
והלב שלי,
צופה מחדש
בשריר חזק
בלתי ניתן לחדירה
רק בעלי המפתח
מאחורי כל ההריסה
יוכלו לבוא, להיכנס,
ולנקות את השברים
מתחת לערימה..
שאת עשית.
מוחלת לך בלב שלם, והפעם, נקי..
אני:)
בהצלחה בהמשך.