תפריט
מתמודדת#
היו שם הרבה אנשים
הם לא ידעו שהם דורכים
על דם
של הלב בתוכי
לא מפסיק לדמם
לצעוק שמשהו בתוכו
נדם
כאבתי את השקט
את הדמעות הריקות
הייתי לבד
היו שם הרבה אנשים
אם רק היו יודעים…
הם רצו לעזור
חלק אפילו שאלו בשקט
מה יגרום
לחיוך שלי לחזור
אבל חייכתי בתשובה
יותר פשוט מקל
בחרתי בלבד
היו שם הרבה אנשים
שלא הבינו
שלא יבינו
את מה שלא מקובל
בואי ניתן לך יד
ולקום
לכאוב? מי שמע על זה בכלל
ואני חזקה
ככה אומרים
אז נשארתי לבד
היו שם הרבה אנשים
רציתי לצעוק להם
לבקש בשקט
עזרה
אף אחד לא נשאר
הם היו שם
אבל נמאס לי ללמד את העולם
מה אני צריכה
ועצמי קרא לי
בחזרה
אז הלכתי אליו
בידיעה שזה נכון
רק… למה זה חייב להיות
לבד?
היו שם הרבה אנשים
מתוכם אלוקים שלח לי
מלאך אחד
אלוקים נתן לי את עצמו
שלא אהיה לבד
אלוקים נתן לי רבי
ואהבה לא מותנית
אז הלכתי אחריו
לבד.
היו שם הרבה אנשים
שאין לי אלא להשלים
עם העובדה שהם עבר
למדתי לצעוק לאלוקים
בדממה
גם כשמסביבי
שום דבר לא נגמר
לוחשת לו שקשה לי
ואני לא מצליחה
לבד
היו שם הרבה אנשים
עכשיו נשארתי עם עצמי
לכאוב
ולהקשיב לצללים
ללמוד שוב
לאהוב
את עצמי, את העולם
לחיות מחדש
גם לבד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
ולמרות שזה נראה
תזכרי
את אפעם לא
לבד.
נכון.
הלוואי והייתי מספיק מאמינה כדי לבטוח בזה ככה.
תודה.
אמלההה איזה יפהההה
תודה?
אני עם דינו בעיניים, מבטיחה.
זה… עצוב? מהמם? מרגש?
הכל ביחד.
ו… תרשי לי גם להזדהות עם זה?
?
דמעות*?
זו פיסת חיים.. כך שכן, בדיוק. הכל ביחד.
אאוצ'.
??
אוצ' מתמודדת.
אני אוהבת אותך! ❤
ומבינה את המקום הזה כל כך.
ומבינה שאני לא מבינה.
כמה כאב זולג מהמילים שלך… כאב שרק אלוקים יכול להבין.
היה משהו אחד שתפס אותי ממש –
את כותבת לבד,
אבל את אומרת שאת בקשר איתו ?.
אז רק תדעי לך, אלופה אחת, אהובה –
שאם את בקשר איתו, את לא צריכה עוד כלום.
הוא כבר יידאג לך לאנשים, את תצטרכי ללמוד לתת אמון מחדש, לבקש עזרה ויש לך דרך ארוכה…
אבל יש לך אותו, והוא שומר עליך גם עכשיו.
הוא מבין את הכאב שלך.
מבטיחה לך שהוא בוכה איתך, בחושך.
תזכרי תמיד שאת אף פעם לא לבד, ויש מי שנמצא איתך,
ואוהב ❤
#מאחת שהייתה שם.
(ומבינה שהיא לא מבינה;)
תודה על המילים. לוקחת.
❤
(רק מי שהיה מבין שהוא לא מבין..?)
וואו וואו, את עצומה.
אני.. עוד אחשוב על הפוסט הזה
תודה על התגובה
אעעעעע
איזה פנימיתת
מתמודדת מהממת אחת
תודה..
זוכרת את ההרגשה הזאת, טוב מידי.
הרגשה שכל העולם עזב ואת נשארת מאחור כואבת, בודדה, צועקת, מיוסרת. לא יודעת מה לעשות, איך להתקדם. ורוצה לצעוק שכל העולם ישמע ומחניקה את הצעקה הזאת עמוק בתוך תוכך. זה קשה. ואחרי כל זה את נשארת עם עצמך "לכאוב, להקשיב לצלילים, וללמוד שוב לאהוב את עצמי ואת העולם ולחיות מחדש גם לבד "
אולי תגלי לי איך הצלחת ככה? להישאר עם עצמך לבד? אני ברחתי, חזרתי אל מתחת המסיכות, לא הצלחתי להישאר עם עצמי ככה.
#מחכה לתגובה שלך
השאלה שלך כואבת.. מאוד.
איך הצלחתי? לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה הצלחה.
אחרי כמעט חצי שנה של מסיכות, הבנתי שהחיים שלי ימשיכו להיות לא חיים אם אני לא אעז להחשף מול עצמי.
להרגיש את הכאב המכלה הזה, את הפצעים שעדיין פתוחים.
אולי זו כן הצלחה, אבל אני עוד בתוך התהליך.
אני חושבת שפשוט למדתי שהאנשים בעולם הזה, הם רק אנשים. אין להם יכולת להבין אותי באמת, הם רק יכולים לנסות. אלוקים הוא האמת היחידה, הקרובה. ורק הוא תמיד יבין ויהיה שם, והוא ישלח את מי שיעזור. (והוא שלח).
אני חושבת שהעזתי להקשיב לאמת הכנה שבתוכי.. להיות שם בשביל עצמי. אם אין אני לי מי לי.
(מותר לשאול.. מה איתך עכשיו?)
#בתקווה שלא התייאשת עד עכשיו.
אני כאן, עכשיו.
יודעת שמאוחר,
עזבתי את המסכות, ואני ואלוקים ביחד, ולבד.
עם הרבה אנשים מסביב, אבל זה לא זה.
מקווה שתראי את זה יום אחד.
(זה היה לי במחברת, ונכנסתי למיין שם, ולזרוק חלק דברים. שומרת את זה. עדיין.)
אאוצ'. אאוצ'.
וגם וואו. כתיבה מעניינת.
אם יורשה לי להתפלסף מעט על הכתיבה שלך – עושה רושם שבאופן כללי את כותבת די הרבה, וגם רמת הכתיבה שלך טובה למדי, אם כי כאן ניסית לשחרר ולכתוב, פשוט לכתוב, מה שיוצא על הדף. לפרוק. אבל בדרך כלל השירים שלך נכתבים עם הרבה יותר מחשבה, הקפדה, השקעה. ובגלל שמדובר בסוג-של-שיר-פריקה, בחרת להעלות אותו בשם אלמוני שהמצאת, ולא בשמך הרגיל באתר[שאני מתארת לעצמי שיש לך אחד או כמה כאלה, אבל אל דאגה, אני לא חושבת שאני מכירה אותך אם תהית בנושא].
אני צודקת?
(פחח אבן, מתיימרת לנתח כתיבות של אנשים? מה זה השטויות שאת מקשקשת?)
נחמד שרואים את זה דרך הכתיבה שלי.
צודקת, כן. מלבד העניין שזה שיר פריקה.. לא סוג של.
חיפשתי מקום לפרוק בו את מה שאני לא מעזה לומר.
(אבן דווקא בסדר גמור, לא שנהניתי יתר על המידה מהעובדה שמנתחים אותי, אבל היא מבינה דבר או שניים.)