תפריט
היי ישלי שאלה קטנה. בקשר למתיחות… בבצפר הקודם שלי היו עושים לי מלא מתיחות אבל זה היה פסדר, מצחיק (בדרך כלל לא האמנתי) ולפני חודש וחצי עברתי ביצפר ועכשיו מישהי עובדת עליי באנונימי שהיא מתוסבכת עליי וממש אוהבת אותי ושהיא לא מוצאת זמן לדבר איתי כי אני מוקפת תמיד בחברות.
אני בטוחה שזה מתיחה אבל אין לי שמץ מי זאת.. פתחתי מייל לפני פחות מחודש ואין אותו לאף אחת מהבצפר הקודם. בבצפר החדש אף אחת לא יודעת עליי את הפרטים שהאנונימית הזאת חשפה עליי…
אז השאלה שלי היא: גם לך פעם עשו מתיחה? מה הרגשת? אני היחידה שנפגעת מזה????
פליזזז תשובה בהקדםםםם
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
זה לא שאני נפגעתת.. אני פחות מתחברת עם זה..
ציירו עליי שפם ומשקפיים בזמן שישנתי, אם זה נחשב. נפגעתי מאוד.
דבר ראשון יש מצב שאלו לא חברות שלך בכלל… וזה סתם מישהו רע באינטרנט
עדכני את ההורים שלך על זה.
דבר שני מתיחה זה מצחיק ונחמד כשאת יודעת שאלו בנות שאת אוהבת והן אוהבות אותך והן שנונות, אבל אם עושות לך בנות שאת לא חברה שלהן מי יודע מה זה יכול לעצבן ולפגוע מובן ביותר.
וואי..
הייתה קבוצה של בנות שקבוע היו אוהבות לעשות עלי מתיחות, אני זוכרת מתוכן רק 2, ביסודי ובתיכון, פעם אחת זה היה ממש מגעיל, ורדפתי אחריהן בכל בית הספר חחח אבל ממש התעצבנתי עליהן אז..
ובתיכון,.. אני כמעט התעלפתי מהמתיחה, אני.. אני הייתי כאילו על הריצפה כולי רועדת, אחרי שצרחתי את נשמתי..
זה רק קשור לקבוצה הזו..
עברתי כל מיני דברים שקשורים למתיחות כי אני ילדה תמימה מדי.. ואיכשהו אוהבים לתפוס אותי במקומות החלשים שלי ואני אפילו לא שמה לב.. וכשאני מגלה זה באמת כואב.
לדוגמא השנה, ב1 באפריל, מתחו אותי פעם ראשונה בחיי. חברה טובה שלי. ואיכשהו בתת מודע הזכרתי לעצמי שזה אחד באפריל ובטוח מתיחה, אבל זה היה קשוח.. בנושא שמאוד כאב לי.. והאמנתי.. אבל יש לה מזל שהיא חברה טובה שלי אחרת… לאידעת מה הייתי עושה לה חחחח.
אני.. אני מעולם לא עשיתי מתיחה.. פשוט הלב שלי לא מאפשר לי, כי אני יודעת כמה זה כואב.. ולא רוצה לעשות לאחרים כואב.
הי וואי נשמע מטריד לגמרי.
אם את בטוחה שזה מתיחה וזה פוגע בך אין שום צורך לענות ולתת תשומת לב…
גם אני לא סובלת מתיחות
אני גם מפחדת בקלות ויש לי בן דוד מעצבן טיחותת שמנצל את זה
פעם אחת הוא הבהיל אותי ממש רציני וחטפתי אשכרה התקף לב ופרמטתי לאמאשלי את הפאלפון (החלק הכי גרוע מבחינתה)
אני הזאת שעושה את השטויות???
מעניין מה תרגישי אם יעשו עלייך מתיחה..
ממממ נשמע שאת פגועה.
זה ממני?
מלח אני איתך??
איזה כיף לי, ואיזה מסכנה את???
#חולת_מתיחות
אגב קשה למתוח אותי …יש לי חוש שישי בלהרגיש מתי מותחים אותי
גם אותי מתחו מלא פעמים.. ועדיין מותחים…
ואני יכולה למצוא את עצמי בוכה בכי תמרורים מזה…. (כיתה י"ב…)
אני ממש נפגעת ממתיחות.
ככה שתהיי רגועה.
את לא היחידה…
חברה טובה שלי עשתה עליי מתיחה, מהסוג הגרוע ביותר שאת יכולה לדמיין.
עדיין לא סלחתי לה לגמרי.
שונאת למתוח ושונאת להימתח, מה אני גומי?
בדכ אני זאתי שמותחת.. אני כבר מבינה מתי זה מתיחה ומתי זה לא חח
כנראה ילדה מביצפר הקודם שעשתה שיעורי בית וביקשה את המייל שלך.. זה לא ככ מסובך..
ומתיחה זה ממש כיף כל עוד זה בגבול המצחיק..
שזה כבר לא נעים ומגיע לפסים אישיים, לרמה שאת כבר אומרת שזה לאמצחיק ודי אם הם לא מפסיקות זה כבר מעצבן ולא נעים..
תאמרי להם שלא בא לך,
תחזירי לאותה ילדה תשובה "אין בעיה בכיף נדבר מחר בשש ליד המזכירות" אומ שוהו
וואו זה לא כיףף מתיחותת:(
לא אוהבת מתיחות#
לא לעשות ולא שיעשו לי
אני אוהבת מתיחות
רק אם אני יודעת שמי שעושה לי אותן חברה שלי ואוהבת אותי חח
בול.
שונאת מתיחות.
פעם חברה טובה עבדה עלי בהתכתבות בטלפון שהיא כלה (שתינו בגיל…), ועוד היו לידה עוד בנות שנהנו לצחוק איתה על חשבוני. בעיקרון אני לא מאמינה לאמירות כאלו אלא אם כן אומרים לי את שם החתן (זה כבר גבול שבנות בד"כ לא עוברות) אבל איכשהו אצלה כן התחלתי להתרגש וגם אמרתי לאמא שלי שהיתה לידי, ובסוף זאת היתה מתיחה…
כעסתי עליה מאוד, נפגעתי עמוקות, ואם אתן חברות אמיתיות – אל תנסו את זה בבית.
אולי זאת אחותך???
אני הבנאדם שהכי קל לעבוד עליו. למתוח אותו, בלשון העם.
אני מאוד מאוד ישרה, ופשוט לא מבינה מה הטעם בסטייה, לשם הצחוק, מהאמת. (מתעלמת כרגע מכל העניין של לומר את האמת וכו', ומתמקדת נטו במתיחות לשם הצחוק.
לא שופטת את אלו שלא דוברי אמת מסיבות אחרות כלשהן… אבל באמת שאני לא מבינה מה ההנאה ומה העניין ב'לעבוד' על אנשים).
לכן גם מאוד קל לעבוד עלי. כשאומרים לי משהו- אני פשוט מאמינה. לא עולה בדעתי שמישהו ירצה למתוח אותי, או לצחוק על חשבוני. תקראו לזה תמימות, נאיביות, לא יודעת מה.
הרבה פעמים אני לוקחת בקלות, מבינה שהבעיה היא בתמימות שלי. הרבה פעמים אני נפגעת. מאוד. משתדלת לסלוח. לא תמיד זה קל.
היום אני כבר לא כל כך כזאת. אפשר לומר שלמדתי משהו על העולם הזה, על האנשים שחיים בו. אני יותר חשדנית, ולא נותנת אמון מהר כל כך. אם כי עדיין יש בי את הנטיה הטבעית הזו של הלב, התכונה הבסיסית שטבועה בי. אמון, תמימות. יושר.
שמחה שאני כזאת.
ואוו אני כל כך מזדהה, בדיוק אניי
כן עשו לי.. מלא פעמים! כמעט כולם אני לא מאמינה.. אבל מעצבן כל פעם מחדש שמותחים אותך! וגם היה לי איזה פעם או פעמים שעבדו עלי על משהו ממש אישי, והאמנתי, ואחכ ממש נפגעתיייי מזה שככה היא מתחה אותי! והיה עוד כמה שגם שאמרתי שאני לא מאמינה היא המשיכה למתוח אותי..
קיצררר זה מעצבן נוראאא!:(