ישר מהלב

מה שאני באמת רוצה לכתוב
רבי
אני כותבת לך כאן ולא בדף,
אולי אני אחר כך יעתיק לדף ואשים באגרות ואולי לא, כנראה שלא.
רבי, כבר מזמן לא כתבתי לך, המון זמן, למרות שבאמת רציתי אבל כנראה שלא מספיק..
עכשיו במיטה קצת מתביישת, נראה לי לא מתאים לכתוב כ"כ, אבל אני כותבת לאבא שלי, לפעמים אני באמת מרגישה כאילו שאתה אבא שלי, ואולי לא כאילו?(!)
אז עכשיו אני כותבת לאבא שלי למרות שמתחיל להציק לי שם בפנים, רוצה רק לפרוק ואין לי איפה ואיך, תמיד כשאני רוצה לפרוק אני מרגישה שרק פה אני יכולה, אצלך רב, אף פעם לא למדו אותי מה כותבים לרבי, אמרו לי שרבי זה אבא, אז אני כותבת כמו לאבא, במחשבה שנייה גם לאבא אני לא כותבת את זה.
אז רבי, קשה לי.
אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה פקעת, גיל ההתבגרות קשה לי מידי,
אני צריכה עזרה, עזרה דחוף
מה זה הדור הזה? אף אחד לא יודע מה נכון לעשות, אין את מי לשאול ולהתייעץ, רבי אנחנו חייבים משיח דחוףף. כמה כבר אפשר??
(מכתב מהלב, במיטה, לאור פנס מהפלאפון)