הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי בְּנֵי הָאָדָם

אֵינֶנִּי אִישׁ כִּי אִם חָתוּל.
הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי בְּנֵי הָאָדָם
אֵינֶנִּי אִישׁ כִּי אִם חָתוּל
צִפָּרְנַי מְלֵאוֹת בְּבֹץ וָדָם
רַק בְּטָעוּת אֲנִי בָּכֶם שָׁתוּל.
פְּרָאִי אֲנִי וּבִלְתִּי מְאֻלָּף
עַל עַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ לִשְׁלֹט
בִּלְתִּי מְרֻסָּן, בִּדְמוּת אֵנוֹשׁ אֲנִי מֻחְלָף
וּבְלִי לָשִׂים לֵב אֲנִי עָלוּל אֶתְכֶם לִשְׂרֹט.

שִׁנַּי חַדּוֹת, צִפָּרְנַי גַּם הֵן
בְּמַבָּט פְּרָאִי בּוֹרְקוֹת עֵינַי
גֵּוִי מוּכָן לְזַנֵּק הָכֵן
הִתְרַחֲקוּ פֶּן תִּנָּשְׁכוּ מִשִּׁנַּי.

עַל כָּל טִפַּת חָלָב אֶקְפֹּץ
וְאֶגְמַע שַׁמָּנוֹת בְּצִמָּאוֹן
אַל תִּתְּנוּ לִי לִשְׁמֹר כִּי אֶחְפֹּץ
וַאֲלַקֵּק בְּטֵרוּף וְשִׁגָּעוֹן.

וְלוּ אַךְ אֶרְאֶה עַכְבָּר
אֶתְלַהֵב, אֲיַלֵּל בִּתְשׁוּקָה נִכְסֶפֶת
אֶפְתַּח בְּמֵרוֹץ הַשָּׂגָה מְכֹעָר
עַד כִּי אָחוּשׁ שֶׁיָּדִי אֶת גּוּפוֹ עוֹטֶפֶת.

הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי בְּנֵי הָאָדָם
אֵינֶנִּי אִישׁ כִּי אִם חָתוּל
אֵינִי יוֹדֵעַ מִי עַל מִשְׁמָרוֹ נִרְדָּם
וְלֹא הִשְׁגִּיחַ כִּי אֲנִי כָּאן, עִם אֲנָשִׁים – – –
לִזְמַן שָׁאוּל.