אליך, האמא של ילדיך.

אלופה

.

תגידי,
את רוצה להיות אמא?
ומאיזה סוג?
ואת לא, לא קצת – מפחדת?
לקחת כזו אחריות?…
אתן יודעות,
אני רואה אותן לפעמים.
יושבות בתחנה, בגינה, או בתור למכולת.
אמהות.
של ילדים, ילדים אמיתיים, הולכים. נושמים. מדברים. בוכים. צוחקים.
נשמות.
נשמות חסרות אונים,
תלויות בחסדי האמא, לחלוטין.
הן לא יודעות לטפל בעצמן, וגם לא להרגיע כאב.
הן לא יודעות למחות דמעות לבד,
וגם לא להתנהל מול העולם הקשוח, המפחיד, כשהילדים הגדולים נכנסים לגינה.
כשיש צעקות באוויר, הן מתכווצות, נשמות קטנות.
ולפעמים הן רק צריכות את אמא,
שתבוא, ללטף, לחבק ולהגן, להרגיע, ולהבטיח שהכל בסדר.
לפעמים, זה כל מה שהן צריכות.
אבל האם,
האם הן תמיד זוכרות להיות שם?

אתן יודעות,
אני רואה אותן לפעמים.
מדברות בטלפון, משוחחות ביניהם, דוחפות עגלה בעייפות.
אמהות.
אולי בפנים, עמוק עמוק,
הן רוצות לתת את כל כולן.
אבל כשהן חוזרות מיום עבודה מתיש, הציור של הילד נהייה חסר משמעות.
וכשהוא שוב מתחיל לבכות בקול מתבכיין,
מתחנן לטיפת תשומת לב
הן בקושי מעיפות בו מבט, ותלך כבר למיטה!
הנשמה, שמתחננת לליטוף של אמא
נרתעת אחורה בבעתה.
כי אמא שלה,
היא עכשיו מוקד הצעקה.

אתן יודעות,
אני רואה אותן לפעמים.
אמהות.
עייפות, גיבורות מלחמה מותשות.
הן כל כך רוצות, מנסות,
לעשות את הבלתי ייאמן,
לנהל בית נאמן בישראל.
הן מתפקדות בתור עובדות, מנהלות, נשים ואמהות במקביל,
שואבות (או שלא?) אנרגיה מהאוויר,
ורוצות, רוצות כל כך להיות – הכי.
רק אולי, לפעמים
בצד קצת נשכח התפקיד.
המילה שפעם היתה נאמרת ברטט, בפחד מלא אחריות וחרדה,
היום כלאחר יד נשלפת:
א.מ.א.

אתן יודעות,
אני רואה אותן, לפעמים.
נשמות לא מושלמות,
בחיים הזויים, עולם משוגע ומלא בהזיה.
אני רואה פרדוקס,
נשמה קטנה, מתכווצת מול אחת שסובלת
אמא טובה,
שנהפכת לרגעים למכשפה.
ילדים קטנים שמבקשים ללא מילים – אהבה,
ומקבלים בתמורה סטירה.
אני רואה אותן,
אימהות,
שרוצות כל כך להיות.
להעניק, לתת בלי סוף, כל מה שרק תבקש.
אמהות, שהמצפון לרגע לא נותן להם לזכור
שהן גם בנות אדם, מוגבלות.
אני רואה אותן, לפעמים.
נשמות.

והלוואי שלעולם לא אשכח,
גם לא ביום עייף,
ואחרי שאצעק את גרוני הניחר
על הילד המכווץ בפינה.
הלוואי שלא אשכח,
את גודל התפקיד,
ושהמילה לעולם לא תאמר כלאחר יד.
כי את אמא.
א.מ.א.
במלוא מובן המילה.

כל מילה, כל משפט, כל תנועה ומעשה,
נחרטים שם, עמוק עמוק בלב,
שלהם.
❤

הלוואי, שאזכה לזכור לעולם.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
מיציתי, אין רעיונות - - -
76

משועממת

אני רוצה לכתוב משהו, לפרוק את מה שעל הלב. ופתאום אני קולטת: מה רציתי לכתוב? ז...
העליתי פוסטים בוכה ועכשיו מאושרת!
פרח

פדות

כותבת לך, והפעם עם חיוך. הלוואי שמילותיי יתעופפו אליך עם הרוח. כה רוצה לספר ל...
מילים😶
54

תווים שקטים

יש לנו פצצה מתקתקת בפהה😬 חשבתן על זה?🤔 שזה בסך הכל להוציא מילה אחת או 2😮 ואפש...
נברך יפה יפה.?
newEmotionIcon_22

פלוסמינוס

טוב,אז באמת כותבת ושואלת כדי שתענו ליי אז ככה,אני ילדה חסידית מבית ומלידה אז ...
רגעים מדהימים שלך
icon_68

העורכת חני

אספתי כמה רגעים מדהימים שלך. אני מבקשת שנעמוד בסיום הפוסט למחיאת כף  משותפת. ...
תודה תודהה תודהההה💜💙💚💛🧡❤️
כתר

TAMI

אנשים אין רע יורד מלמעלה אלא רק טוב רק טוב טוב פשוט טוב גלוי טוב אמיתי טוב שמ...
אני לא כמו כולם
26

הילה

אני לא נסחפת בזרם אני הולכת בדרך שהזרם עובר בה אני לא מושפעת מהסביבה אני מושפ...
למה אף אחד לא אמר לי את זה כשנשברתי?
פרח

ירח שלם

וואוו!! מי היה מאמין לפני כמה חודשים שיהיה ככה טוב? רק מסובב הסיבות שאחראי על...
פוסטים חדשים
מיציתי, אין רעיונות - - -
76

משועממת

אני רוצה לכתוב משהו, לפרוק את מה שעל הלב. ופתאום אני קולטת: מה רציתי לכתוב? ז...
העליתי פוסטים בוכה ועכשיו מאושרת!
פרח

פדות

כותבת לך, והפעם עם חיוך. הלוואי שמילותיי יתעופפו אליך עם הרוח. כה רוצה לספר ל...
מילים😶
54

תווים שקטים

יש לנו פצצה מתקתקת בפהה😬 חשבתן על זה?🤔 שזה בסך הכל להוציא מילה אחת או 2😮 ואפש...
Something to think about2
newEmotionIcon_03_42

#31#

כל עוד תמשיכו לחשוב שתמיד אתם בסדר, לעולם לא תוכלו להשתנות.
בואו ילדים, נספר פה סיפורים📖🎶/18
newEmotionIcon_03_48

AGK

סיפור חסידי📖 בליל סדר אצל הרבי הריי"צ היה מספר מצומצם של אנשים שזכו לשהו...
ספר

---

מה אומרות על הספר 'לא ביקשתי לבוא לעולם'? על מה הוא מדבר? יכול לפתור שאלות על...
מאופרות לכאן.
בושם

קציצה שרופה

היי העור שלי דיי בהיר ויש לי מייקאפ בהתאם.. אבל עכשיו בגלל הקיץ נחשו מה? השתז...
שלושה שותפים הם לאדם
13

גשם

איך הקשר שלך עם אמא שלך? ועם אבא שלך? ועם הקב"ה?

11 תגובות

  1. אלופה! (כן אני זוכרת שכל פעם אני שמה סימן קריאה… מגיע לך)
    את כל כך רגישה,
    הלוואי ונזכה, כולנו.
    אוהבת ומעריכה❤

  2. וואו . מדהים.
    כן, גם אני רואה אותן… ומתכווצת קצת.
    אני מנסה לא לשפוט יותר מדי כל עוד זה לא עובר גבול. ואני רואה שגם את מנסה שלא לשפוט, וזה יפה מאד.
    אני מסכימה עם רב דברייף, אלופה.
    במיוחד עם הפסקה האחורה, היא הכי יפה לדעתי. זה מדהים.
    כי הרי כנראה גם אני לא יהיה מושלמת, אבל לפחות שאזכור…
    שאזכור.
    תודה לך!!!! כותבת מדהימה שאת!!!!

  3. אלופה.
    את מדהימה כל פעם מחדש.
    זה פוסט יפה כל כך, נכון כל כך, וחשוב כל כך.
    שומרת לעצמי.
    כדי שהתקווה שלי תתגשם ותמיד תמיד אזכור, מה זה להיות אמא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות