הלב שלי /11

הפאזל מתפרק

לפרק הקודם
"כל דבר קשה שתעבור בחיים יבגר אותך, ישנה אותך ויפתח את האדם שאתה"

"שלוואן.

זה היה רק אתמול שעמדת מולי במחסן ובעיניים מפוחדות שאלת אותי אם אני רוצה לעזוב את הבית, ועניתי לך שאיני יודע.

אבל היום שעבר הראה לי יותר מהכל, שהתשובה היא כן.

אני משתוקק לעזוב ולנסוע לאתיל כאזארן. והלוואי ויכלתי לקחת אותך איתי.

שלום לך, אח קטן.

זוכר אותך תמיד.

מיכאל.

—

שלושה כוכבים נצצו בשמיים באותו לילה, ודווקא אורו של הירח לא נראה.

ותחת אורם הקלוש, המשפחה מבית האחוזה נקרעה לחלקים.

ליד גדר העץ החומה, עומדות שתי דמויות, שדווקא אורו החסר של ירח גורם לרגשותיהם להשתחרר.

"להתראות מיכאלי", סרילה נפרד מבנה בחיבוק חם והניחה בידיו שק תפוח, "צידה לדרך, וקצת כסף. שלא יהיה משהו שיעכב אותך.

תתרחק רגלית לכיוון הרכס ותקנה סוס. כך תגיע מהר יותר".

שטף ההוראות שאמו מנחיתה עליו בטון פוקד מבלבלים את מיכאל לשניה ארוכה בה הוא עומד מולה, ושניהם שותקים.

"מיכאלי", הקול שלה נשבר, "אני לא רוצה שתעזוב אותנו, אבל זה מה שאתה צריך לעשות. הייתי שמחה לו היית חוזר אחרי המעמד הגדול.

אבל אבא שלך…", סרילה נאנחת. כמה התווכחה ודיברה וניסתה לשכנע את יכין שהוא הורס את משפחתו בידיו שלו.

ולא, לא ילדיו הם אלו שאשמים בפירוק הפאזל המשפחתי שלהם.