תפריט
…
אז איך חשבתי
שכל מה שהיה
יישאר,
הלא כבר ידעתי
שזה נקרא
להתעלם.
״חיה באשליות״
היא לא רצתה
להיזכר,
כי הרגיש לה
אמיתי.
כל הטוב הזה
שטיהר, זיכך
מבפנים,
שהאיר לה
פנים.
מלאכיות
היא ראתה-
ליוו אותה בדרך,
ופתאום אצלה
מקפיא.
כל החום הזה
שריפא, וחיבק
מבפנים,
הפך לזכרונות
קטנים.
אז איך חשבתי
שכל מה שהיה
יישאר,
הלא כבר ידעתי
שמתישהו,
הכל ייגמר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
כואב ואמיתי
מפה צומחים
לא קמנו בבוקר כדי להיות בינוניים
תני בראש תראי מה את שווה באמת דווקא עכשיו
#יהיה מה שאהיה
אוף.
מייאש קצת…
.
והכתיבה מהממת.
אוף.
למה חשבתי ככה?!
ולמה אני עדיין ממשיכה לחשוב:(
בתתוש.
הזדהות עצומה, ולב…
התגעגעתי.
מה שלומך יקרה?
ואוו נוגע ממש!!
הכתיבה שלך מהממת
ואווו מהמם הכתיבה שלך!
וזה כל כך נכון!