ספוילר: יש בפנים פוסט של אבן דרך

פתק 8
אבן דרך

חיחי, איזה נחמד וטיפשי להאמין שמישהי *באמת* נכנסה לפוסט הזה כי כתבתי 'אבן דרך' בכותרת! כמה כיף לעוף על עצמי שאני פופולרית! אבל עזבו אותי, שום נחיתיות, רק מצב רוח השראתי-מעניין במקצת בערב כלשהו. סליחה, אגב, על האורך האולי-אובר-מוגזם. אל תגידו שלא הזהרתי מראש.
אחת, שתיים, שומעים אותי?
פווו כמה אבק יש כאן. שניה רגע, תקלה טכנית.
א-א-א-פצ'י!!!!
וואי, פדיחות, מה אפצ'י עכשיו, אני מול קהל עכשיו. צוות טכני, אפשר עזרה רגע?
יופי, תודה. כן, החוט כאן תקוע ויש על המיקרופון מלא אבק.
ללחוץ כאן? וואי, נראה לי כבר שכחתי איך משתמשים בדבר הזה.
*הלו, הלו, שומעים?*
מעולה. תודה צוות טכני.
אז אוקי. אחרי שגמרתי לעוף על עצמי קצת, אני אסביר את הפתיח הקצת-הרבה-חי-בסרט-של-הפוסט-שאתן-קוראות-עכשיו.
אז.. היי, שותפות!
כבר המון המון זמן לא העליתי לכאן פוסט (לפחות בשם הזה), ומי הזריזה שתגיד לי כמה זמן לקח מהפוסט האחרון שבתגית שלי? פשוט כי אין לי כח לחשב בעצמי.

לא, לא, את לא באמת חייבת לעבור כרטיסיה עכשיו ולהתחיל לחפש. לא קריטי.

אז… אני חושבת שאתחיל כבר את הפוסט עצמו, אחרי הכל לא התכנסתן (אני עדיין באותו הסרט שאתן הקהל ושמישהו ברצינות חיכה שאעלה עוד פוסטים. אחלה סרט, אגב, ממליצה. והפופקורן כאן מדהים פשוט! אבל – – טוב, אבן, פוקוס. תמשיכי) לכאן כדי לשמוע חפירות-סלש פטפוטים-סלש שטויות של אבן דרך, נכון?

עשיתן את כל המאמץ הכרוך בללחוץ, עם העכבר או האצבע, על הפוסט הזה בדיוק, ולהעביר את העיניים כדי לקרוא. בכלל רק על זה שנכנסתן מגיע לכן צל"ש, נורא חמוד מצידכן.
אתן גם נורא יפות, אם תהיתן, ו, אממ, כלב המחמד שלכן מדהים, ובכלל יש לכן עתיד בציור פיקסואלי [סתם תקעתי מילה]- אבל זה סתם התחנפויות מוקרצות כדי שתלחצו לי על 'אהבתי'.

וכאן השלב שאני אמורה לשים חיוך מתחנחן כזה, אז הנה הוא: ?
נקסט, אבן.
אז מקווה שלא תתבאסנה (אחרי כל המאמץ וכו'), אבל הפוסט שלי הולך לדבר על –
טיפים בשטיפת כלים.
-חצי מהבנות מזיזות את הסמן או האצבע לכיוון האיקס-

טוב, טוב, אתן יכולות ללכת, לא הכרחתי אתכן להישאר, אבל – – סתם רציתי לעזור לכן עם כמה טיפים שאולי, מי יודע, יואילו להועיל(סתם כי התלהבתי על משחק המילים) גם לכן.
אה, הכיבוד נגמר פשוט? בגלל זה חצי מהקהל ברח לי הביתה?
שיהיה. אבל אשמתכן אם, אממ… (צוות טכני, עזרה, אילו איומים מלחיצים יש אם הן לא תקראנה את הטיפים שאני הולכת לתת? נו, אני יודעת שאין שום דבר מפחיד ב'מה יקרה אם לא תשתמשנה בטיפים לשטיפת כלים שאבן הולכת לתת' ושום דבר לא יתפוצץ או משהו, אבל- -)
טוב, לא מצאתי איום.

למזלי, יש שני מאבטחים קשוחים כאלה בכניסה, רוסיים. מקסימים.
לאחד קוראים מקסים. גם לשני קוראים מקסים.
רגע, מה, הם הלכו? נעלמו? התאדו? נגוזו?
אהה, בגלל זה נגמר הכיבוד. עכשיו הכל מובן. גמרו והלכו.
איישש, שיהיו בריאים(זה חשוב, אחרי כל הבורקסים נוטפי השמן והמרגרינה שהיו בכיבוד הזכור לעיל). ידעתי שאי אפשר לסמוך על רוסיים.
עכשיו כל הרוסיות מהאתר תבאנה לאכול אותי.
טווווב, דייייי, תתחילי כברררררר אבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!
(וואלה, אבן דרך הכפילה והשלישה והאליפה[מלשון אלף]אותיות, לרגל המאורע. נדיר)
יאללה, תצאו, תכנסו, תפסיקו לקרוא, תעשו מה שבא לכן. אני מתחילה.

 

אז נתחיל, סוף סוף?
('כן, אבן, טחנת את השכל כבר. נו כבר, בא לך להתחיל היום או שאין סיכוי שזה יקרה?')
אוקי, אז ככה:

טיפ-הקדַמַתִּי:
קודם כל, וזה חשוב: לדאוג שיש מגבת נקיה לידכן, לדאוג שמייבש הכלים ריק, לדאוג שמעמד הסכו"ם ריק.
דבר שני: לצלם תמונה של 'לפני'. סתם למזכרת וכו'.

טיפ ראשון:
לקחת את הפלאפון. אם יש לך דבר שנקרא בשם 'רשימת השמעה' (לי אין), תכניסי לשם מראש את כל השירים שאת אוהבת.
טוב, לא 'כל', מתארת לעצמי שיש לך איזה מאתיים. כמה שירים שאת אוהבת.
בקיצור.
ללבוש קפוצ'ון או סוודר או סתם חצאית, עם כיס.
לקחת אזניות.
לחבר לפלאפון.
לשים אותו בכיס.
להוציא אותו.
ללחוץ על השיר הראשון ברשימת ההשמעה וללחוץ על ביטול החזרה האוטומטית.
להחזיר אותו לכיס.
שורה תחתונה: בקיצור, לשמוע שירים תוך כדי שטיפת הכלים.
לא תאמינו כמה נחמד שזה.
ממש רגעי איכות עם עצמך!
והכי מצחיק לראות את זה מהצד, אם מדובר בשירים קפיציים(דברו עם אחותי ואבא שלי, ראו אותי פעם מתחילה לקפצץ ולרקד לעצמי בלי קול[=כולם ישנו, מה]. אחד ההורסים).
אישית מעדיפה שירים שקטים, גם כי רוב הפעמים אני שוטפת בלילה או מקסימום בערב, וגם כי סתם זה נחמד. ונותן זמן ומקום למחשבות לבוא.

 

טיפ שני:
להוציא את כל הכלים מהכיור. סירים, מחבתות, צלחות, מזלגות, כפיות, סכינים, מכסים, קערות, חלקי-חילוף-לבלנדר-יד, וו ערבול למיקסר, מערוך, כדים, קנקנים, פכי שמן (אני בהשראת חנוכה. נר חמישי היום?[מוהאאה. בואו נראה כמה זמן ייקח לאתר להעלות את זה! ניסוי]) וכל השאר – מהכיור אל השיש.
לרוקן את כל הזבל אל הפח (לגרור אותו קרוב לפני כן. אל תתאמנו לי עכשיו בפיתוח מיומנות ה'צליפה מרחוק' שלכן), לרוקן את המים שמסתמא נאגרו בו אל פתח הניקוז.
אם יש, למשל, את הסיר של הטשולנט, או סיר שהתבשל בו עוף למשל, או סתם סיר שומני ומסריח עם שאריות דביקות בתחתיתו – תנחנה אותו בתוך הכיור ותשפוכנה אליו קצת סבון.
המים של השטיפה יגרמו לסוג של השריה, וכשיגיע הזמן לשטוף אותו – יהיה לכן הרבה יותר קל.

 

טיפ שלישי:
לקחת קערה בינונית, או צלחת עמוקה, מהכיור.
שופכים לתוכה קצת סבון, אמה, נוזל כלים, פיירי, או איך שקוראים לנוזל הכלים בו אתן משתמשות(או נוזל הכלים הרנדומלי שקנה אבא שלכן בסופר).
ממלאים אותה עד סופה, כמעט, במים(לכן תתאמנה את כמות הסבוןנוזל כליםפיירי וכו', לכמות המים).
יש לכן סקוצ'? יופי. תכנסנה אותו.
עכשיו אתן לא צריכות לשפוך כל פעם סבון ומים ומחדש על הסקוצ', יש לכן כלי קיבול מלא במי סבון ופשוט תטבולנה אותו כל פעם וככה תשפשפנה את הכלים המלוכלכים.
חסכוני ונוח.

 

טיפ רביעי:
תתחלנה לשפשף את הכלים המלוכלכים.
אחד-אחד, לפי הקצב של השיר התורני.
או בקיצור, להתחיל לנקות את הכלים.
ו… עוד לא לשטוף!
רק לשפשף עם מי הסבון ולהניח על השיש.
גמרתן את כל הכלים חוץ מהסיר הנ"ל של הטשולנט?
אלופות, מעולה. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לשטוף.
אחד אחד לשטוף, ולהניח במייבש הכלים.
גם חוסך מים מאוד, וגם נוח יותר.
כלי זכוכית כדאי להניח על השיש עצמו, כנ"ל כלים שאין להם מספיק מקום במייבש.
כשאתן גומרות עם הכלים שעל השיש, שפוכנה קצת מי סבון מהמים שבקערה על השיש, קחנה את הסקוצ' או הברזילית ותשפשפנה קצת את השיש.
ואז קחנה את מגב הגומי הקטן וגרופנה את המים והלכלוך לתוך הכיור.
ואז שטופנה את כלי הזכוכית והכלים-שלא-נשאר-מספיק-מקום-במייבש-בשבילם, ותנחנה על השיש. או על מגבת שתפרושנה עליו.
גמרתן? מצוין!
שפוכנה את שאריות מי הסבון אל הסיר שבכיור, אם הוא ישנו, ותתחלנה לשפשף אותו ואת תחתיתו עם הברזילית. הלכלוך ירד הרבה יותר בקלות.
עכשיו תור הקערה, גם לה מגיע להישטף!
ו..מצוין. גמרתן את כל הכלים!
איזה קהל אלוף יש לי, אה?
(מה את חיה בסרט, אבן, מי מקשיב לך בכלל? שלושת-רבעי מהקהל ברחו כבר מזמן, נשארו בקושי כמה צדיקות שמתאמצות לא להרדם כדי לא להעליב אותך)
אוקי, עכשיו תור ניקיון הכיור עצמו.
קחנה את הסקוצ' ותנקינה אותו. את הכיור, התכוונתי, בלי ראש קטן עכשיו.
עכשיו הגיע הזמן לרוקן את הפתח של חור הניקוז שבכיור עם הקערונת הזו (או איך שלא יקראו לה)שמכסה עליו, ולזרוק את הלכלוך לפח.
נשאר קצת מים על השיש מהניגוב?
בשביל זה, בין השאר, יש מגבת!
תעבירו ניגובון קצר שלה על השיש.

 

ו…גמרתן!
מי תותחית, מי?
לא, התשובה היא לא אני-למרות שגם-ואיזה כיף לחיות בסרט, פעם חמישית בערך שאמרתי את זה-אלא את.
גמרת כיור עמוס בכלים!
גאה בך.
עכשיו צלמי תמונה של 'אחרי', איך שהכלים בוהקים וכו' ואיך שהכל נקי ומסודר.
ותהיי גם את גאה בעצמך!

 

אוקי, גמרתי, משוחררות. מקווה שעזרתי, אפילו קצת..
כן, אפשר ללכת הביתה. תודה צוות טכני, תודה גם לך, יפית מהסאונד על הפרצופים שתקעת לי באמצע ההרצאה-נאום-מה שזה היה(אין מישהי כזו, לידע כללי. שלא תחשבו שזו איזו 'הקבלה אלגורית מעולם מקביל'[יש דבר כזה?]של איזו אחות או משהו שהפריעה לי באמצע-ולא, לא רמזתי שום דבר. איה, למה למשוך בקוקו? סתם, סתם, עלילת דם, מתנצלת. לא משכת לי ושום דבר. המשך יום מקסים), תודה, קהל נחמד ויפה ומתוק ואיינשטייני ומדהים בעל הקול הצלול כמיץ ענבים(התחנפות, נו. כדי שתגיבו לי, מה חשבתם, שסתם אני אהיה נחמדה?).

וכן, לגמרי דיברתי הרגע למראה שבחדר כאן – פשוט מודעת שרק היא זו שנשארה איתי. כל הצדיקות הבריזו גם הן.
וואו, אני מתרגשת. תודה שאת כאן איתי, מראה, רק בזכותך אני כאן היום.
בעצם, בזכות מי שבתוכך. מה הקשר אלייך. מי אוהב מראות בכלל.
בקי-צ-ו-ר-ר, אני פשוט אגמור כאן. אחרת אני פשוט אמשיך, ואתן תהיינה אומללות.
בעצם הלכתן כבר מזמן, אז אני יכולה טכנית להמשיך לדבר לעצמי.
זמן אוויר בעצם. עזבו. לא חשוב.
המשך לילה-בוקר-צהריים-לפנות בוקר-בין הערביים-שקיעה-זריחה-איזו שעה שלא תופסת אתכן כרגע עם הפוסט המשמים הזה, נעימים!
ואיפה זו שתקפוץ לי עכשיו בתגובות עם 'יא לא מעודכנת, אבן, היום לכולם יש מדיח כלים! את מתקופת האבן או משהו?'

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
מכובה ברחוב.
newEmotionIcon_23

יודעת מנסיון

יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...
הישן והטוב
icon_18

עננית

אני מתגעגעת לישן והטוב לשמחה ולצחוק להרגשות הטובות לתחושה הזאת של להרגיש בנוח...
נמאס לי כבר לחשוב עלייך!
icon_44

מנסה עדיין

אבל ניסיתי באמת להדחיק לשכוח אותך. ולא לתת לך מקום בלב שלי לנסות להרפות קצת מ...
עדיין. ילדה. את.
icon_20

פצפונת

את עדיין קצת. ילדה. וכבר התרגלת לשים ת'ראש על כתף של עצמך, לחבק גוף שברירי, כ...
הרבה זמן. לא פגשתי אותי....
86

נחלה

בתחילת שנה המורה מביאה לנו דף ממו חלק, "תרשומנה בנות, את הכישרונות שלכן,...
... באותה כיתה! /ראיון חדש!
icon_66

המערכת

חידה לכל השותפות: אנחנו גרות באותו בית, לומדות באותה כיתה, אבל אנחנו לא תאומו...
לה' הפתרונים
60

העורכת חני

לפעמים אני עומדת בתור ארוך. יודעת שאני מאחרת אבל לא יכולה לעזוב. הלחץ מתקפל ב...
מחפשת את אהבה שנאבדה
newEmotionIcon_21

חברה שלך שעדיין אוהבת

בְּעַמְקֵי הלב שלי, יש לי הרבה זיכרונות, כשהיה ביני לבינך חיבור, ואהבה אמיתית...
פוסטים חדשים
מכובה ברחוב.
newEmotionIcon_23

יודעת מנסיון

יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...
הישן והטוב
icon_18

עננית

אני מתגעגעת לישן והטוב לשמחה ולצחוק להרגשות הטובות לתחושה הזאת של להרגיש בנוח...
נמאס לי כבר לחשוב עלייך!
icon_44

מנסה עדיין

אבל ניסיתי באמת להדחיק לשכוח אותך. ולא לתת לך מקום בלב שלי לנסות להרפות קצת מ...
עדיין. ילדה. את.
icon_20

פצפונת

את עדיין קצת. ילדה. וכבר התרגלת לשים ת'ראש על כתף של עצמך, לחבק גוף שברירי, כ...
הרבה זמן. לא פגשתי אותי....
86

נחלה

בתחילת שנה המורה מביאה לנו דף ממו חלק, "תרשומנה בנות, את הכישרונות שלכן,...
... באותה כיתה! /ראיון חדש!
icon_66

המערכת

חידה לכל השותפות: אנחנו גרות באותו בית, לומדות באותה כיתה, אבל אנחנו לא תאומו...
לה' הפתרונים
60

העורכת חני

לפעמים אני עומדת בתור ארוך. יודעת שאני מאחרת אבל לא יכולה לעזוב. הלחץ מתקפל ב...
מחפשת את אהבה שנאבדה
newEmotionIcon_21

חברה שלך שעדיין אוהבת

בְּעַמְקֵי הלב שלי, יש לי הרבה זיכרונות, כשהיה ביני לבינך חיבור, ואהבה אמיתית...

81 תגובות

    1. תודה, מושקא בבושקה!
      (נכון? היתה לי הרגשה שלכל בתי ישראל יש כבר מדיח חוץ מבית משפחת 'דרך' הלא מעודכנים!?)

  1. ???
    איזה נס שיש מראה שתמיד מקשיבה ואף פעם לא בורחת. לא יודעת למה נזכרתי בזה
    אבןןן סתם לידע כללי את בכלל לא "חיה בסרט "זה טבעי ונורמלי לעוף על עצמך?

    1. נכון? מה היינו עושים בלי מראות בחיים, אחח.
      עזבי את כל החצ'קונים שגיליתי נטו בגלל שהן חצופות ועזות פנים(תרתי משמע), ובכלל את כל הפעמים שגיליתי שאני נראית מזעזע וכל השיער שלי התטרלל וכנ"ל הבגדים, כן?
      אבל בסך הכללי, מראות זה אחלה של דבר.
      חחח ואני שמחה שאת חושבת שזה טבעי ונורמלי;)
      פשוט כי זה גם נורא נחמד, אז בכלל יצאתי בסדר אם זה גד טבעי?

  2. אבן??
    כמה חייכתי בקריאת הפוסט הזה!!
    אפילו גיחכתי

    האמת שהמשפחה שלי היא עוד אחת מאלה שעוד לא זכו להתהדר במדיח, אבל כל הטיפים שנתת… ובכן, אני כבר מבצעת אותם מימים ימימה, בכל פעם שמתמזל מזלי המעצבן לשטוף כלים, אז אין לי אלא להסיק שאת אחותי אולי?? נראלך יש מצב???

    1. חייכת! וגיחכת! ואימוג'ים צוחקים!
      הדבר העיקרי שכותבות פוסטים הומוריסטיים\היתוליים\וכו' מצפות לו הוא תגובות מהסוג הזה. משוב על שהפוסט הצליח להשיג את מטרתו ולהצחיק-לבדר-לחייך-לגחך-לשעשע בנות[ובסוגריים, גם הערה של נו"ן בי"ת כמו אצלך שנותנת לי לגוון בתגובות לכל אחת ולא רק 'תודה!' או 'מנגם', כמו שהציעה יוזבד פעם]. אז תודה, שושנה!
      ו..באמת? את מבצעת אותם בלי קשר לפוסט?
      הה, מגניב לשמוע. מה, איך העברת לי את התוכן העיקרי שלהם בטלפתיה בלי ששתינו נודענו לעניין?;)

      נ.ב: ו..כן, כמו שכתבה אחת מהאחיות שלי בתגובה מתחתייך: אם לא שמעת עליו כשהוא עלה, לא רגזת על המחשב שתפסתי באותו ערב זכור לטוב כשנחה עליה השראה וכתבתי את הפוסט, לא קראת אותו או את חלקו[הקיפי את הנכון] – מן הסתם שאת לא אחותי.
      אבל, גם אין לי מושג אם האחיות המקוריות שלי משתמשות בטיפים הנ"ל..;)
      נ.ב.ב: תודה, 'אחותי' מלמטה ו'חברתי' מלמטה!;)
      אבל הי, רק אציין שלא היה מדובר בחודש. גג שבועיים-שלושה, בואו, אל תוציאו אותי כזאת מנדנדת!?

  3. אבן דרךךךך
    יא חמודה סטלנית אחת!
    באמת איזה כיף לחייות בסרטטטט,
    חוצמזה (ואני דוברת אמת!!!) שקראתי מההתחלה עד הסוף הסופי ביותר כולל המראה והפיסקה האחרונה פשוט כי זה משעשע??.
    הייתי חייבת להישאר עד הסוף! אה, וגם "אבן דרך" בכותרת בהחלט גרמה לי ללחוץ כי את נשמעת אבן מרתקת ביותר (גם כן תקופת האבן או משהו…).
    נ.ב.
    תודה על הטיפים! כל מי שמכיר אותי יוכל להעיד שאני רשמית שונאת בדם לשטוף כלים ואני ייעשה הכל כדי להמנע מהפעולה הזאת, ככה שהטיפים האלה בהחלט יכולים לייהיות אפקטביים בשבילי. אה, למרות שאת חלקם אני מכירה (אין על מוזיקה, אין!!!).
    יאללה ביי ותודה אם נשארת עד פה להקשיב לי!

    1. תודה, 'סערה'-כשהמקלדת-על-אותיות-אנגליות(מה לא עושים בשביל לא להעביר את המקלדת לאנגלית, אה?)!
      כיף לי לשמוע.
      ואיזו חמודה שקראת הכל כולל הכל כולל הפסקה האחרונה והסופית ביותר!
      לא מובן מאליו בכלל. רק כשהפוסט עלה אחזתי כמה ארוך הוא יצא.
      איזה כיף שנשארת עד הסוף(למרות שלא נשאר כיבוד..)!
      ואני נשמעת אבן מרתקת? וואו, אני מוחמאת. תודה שוב!
      ומה, תקופת האבן היא בטח נורא מרתקת. לא שזכור לי שלמדתי עליה אי פעם, עדיין, אבל בטח תקומנה חובבות ההיסטוריה[שכמו שכתבתי באתגר האחרון שלי: אני לא יותר מדי שייכת למועדון הזה]ותכרזנה שזו תקופה מרתקת נורא.
      (ששש, אל תהרסו לי ותגידו שהיא משעממת, ידעתי את זה לבד!)

      נ.ב: ישש! מקווה שתפיקי תועלת..

    1. איי איי איי…
      טוב, מזל(אני לא מאמינה שאני אומרת את זה!!)שיש את הגזירה החדשה על החד"פ. ככה יש, ויהיו, כלים חדשים כל הזמן.
      בתקווה שהפוסט יעזור אי פעם..

      1. באמת יפה לך מרגיש לפרקים בהשראת נתן גלנט הדוויג ושות'
        את יודעת כמה זמן לא קראתי חומרים של אבן דרך זו באמת בושה מותר לפעמים לשתף?

          1. בהשראת גלנט והדוויג ושות'?
            יש בזה, בהחלט יש בזה משהו.
            חומרים של אבן דרך?
            הממ, היא פשוט לא כתבה אותם?
            אבל מוזמנת לתת רעיונות והשראה, הגיגית, וגם לבקש לשתף(אהממ). אם זה לא יבוא ממך אני פשוט אשכח;)

  4. אבןן את לא מבינה כמה צחקתייי???
    אמאשלי מסוג המורות של 'רוצה לשתף אותנו למה את צוחקת כדי שנצחק גם?' ואני כולייי קוראת וקוראת (וצוחקת, ברור.)
    ותקשיביי אני (כמוך?) שוטפת הכלים הראשית (רק החלבי!! בלי סיר טשולנט! חס ושולם ה' יצילינוו) בבית. ככה שגם אחרי כל בלבולי השכל שלך (כן, מודה?) כשראיתי שזה על שטיפת כלים – ברור שנשארתי! והטיפים שלך כאלההה מוצלחיםם (זה רק כי אני עושה אותם לפני שגילית לי, היי, לא לחיות בסרט) אבל האמת שכמה כאן אני גם לא עושה 🙂 אז מה שאני כן עושה למי שמעניין אותה (בתכלית העניין, מן הסתם זו רק את, אבן יקרה.) זה את הטיפ הקדמתי, שזה אגב הדבר הבסיסייי, כאילו מי ששוטפת כשיש לה כלים במייבש, רחמים, חבל על כל העבודה שלך! והמגבת זה לניגוב, נכון מתאימות המילים? חה, ככה כשטיפות זולגות לך על הזרוע וכמעט ונכנסות מתחת לשרוול, מהר מהר מנגבים שלא תעצבנה אותך בזמן איכות עם עצמך? אה, מה שעוד אני עושה, זה הטיפ הראשון, רק שאני מהדור הישן (למרות שמן הסתם, אני הרבה יותר קטנה ממך?) אני שומעת באמפי, שירים של אחות, אהה ולמה? גם קפיצים! אצלי זה לא רואים תזוזות משונות, הם שומעים בטח קול מחריש אוזניים ומצרצר, תכלס, מסכנים בני הבית.. אבל שיתמודדו.. אני שוטפת להם כלים, אפילו תודה אין?! טיפ שני מדלגת, טיפ שלישי חוזרת לכיפים שלנו (מלשון, תני כיף, אבן, גמאני עושה אתזה) בארורר זה חסכוני פי מיליון, וכמובן שנח יותר.. ו.. טיפ רביעיי.. האממ.. גם עליו קפצתי..

    בקיצור, אבן, אהבתיי, נוראא! היה כיף לצחוקק!! והמשך ערב נעים!
    (אז כן, ניחשת נכון, תפסת אותי בערב) וכמה כיף שהיום אני כבר אחרי שטיפת הכליםםם היומיתתת?

    ולא, אין לנו מדיחח, בעיתו ובזמנו בעז"הה חחח

    1. יששש, 'אחת שתיים ו-שלוש'! צחקת! והרבה!
      ממש כיף לי לשמוע, תודה.
      חחחחח וואו. שיתפת את המאזינים התורניים בגורם לצחוק?
      ??
      (את כזה, 'כן, בטח, הראיתי לאמא שלי והיא כולה 'אממ.. מתי בדיוק הילדה הזו הלכה לישון באותו לילה?..')
      והידד, גם את נשארת?
      יוהוו!
      אממ, הטיפים שלי מוצלחים, תודה, למה חייבים להרוס עם ה'זה רק כי אני עושה אותם לפני שגילית לי'??[=אמור להיות אימוג'י אומלל נורא]
      ו..אני חושבת שקצת מאוחר מדי לומר לי לא לחיות בסרט, אחרי הפוסט הזה..
      אויש, לגמרי עם המגבת הזו. סיוט לגלות אחרי שטיפת כלים שבכל פעם שהרמת את היד לשים את הקערה התורנית במייבש נזלו וזלגו וטפטפו לך מים לשרוול, ברר.
      ומגניב! איך עלית על זה שמגבת זה לניגוב? זה אפילו מילים דומות! את ממש חכמה!
      ואל תהיי בטוחה שאת כל כך קטנה ממני, אם את שומעת שירים של אחו"ת..;)
      ושמחה ממש ממש שאהבת, ונהנית, וצחקת! תודה שבאת לעדכן בזה;)

      אמן, אמן, בשמחות אצלכם, בניין עדי עד ושיזכו לגדל דור ישרות של כלים מחונכים וצדיקים(המדיחים העתידיים, כמובן).

      1. לא, לא שתפתי, הייתי אמורה לשתף?
        חחח תארת בולל. עאעא כבר עדיף להשאיר את הכלים למטה, שיתרוממו לבד, מה, הם עצלנים יותר ממני?
        לא יכול להיות!!!
        תודה תודה, ממש מחמיא לי שאת חושבת שאני חכמה, באמת! ועוד על כזה דבר.. בכלל.. אמאלהה
        חחח אני שומעת שירים של אחות אבל עדיין לא באחות, בקרובב בעז"ה 🙂

        אמן!! וואו, כמה ברכות, בטח הם מאושרים! (גם כן, המדיחים העתידיים, כמובן) בשמחותמיד.

        1. מה פתאום, רק חסר לי מבט נוזף של איזו מורה שתתהה מי האשם בזה שאני מסתובבת בין אנשים כשאני ככה מסוכנת לציבור?
          אמן ואמן..

  5. אבן דרך, מה הייתה השעה בעת כתיבת הפוסט?
    או שמא, איזה מבחן סיימת לפני כתיבתו?
    או שמא מי שיגע אותך כל כך?

    1. אני אכן לא עולה עלייך, וזה רק מפני שבחרת לשים את השם הזה. אבל בחירה שלך;)
      השעה היתה.. משהו כמו שמונה-תשע בערב. נר חמישי של חנוכה, כבר כתבתי, לכן למזלי לא היה מבחן כלשהו באותו היום.
      מי שיגע אותי כל כך?..
      אינני יודעת;)

      אבל יש מצב שעדיין הייתי שפוכה מיומיים לפני כן. הגיוני.

    1. I like the air after the rain.

      ישש, ציחקקת! ועוד קשות!
      ממש שמחה לשמוע;)
      (וואי וואי, את כל האורך הזה?
      אבל האמת, גם אני בחלק מהקטעים כאן סוג דמיינתי את עצמי אומרת. נגיד המשפט 'מה את חיה בסרט, אבן, מי בכלל מקשיבה לך?' או משהו כזה, אני ממש קוראת אותו בטון בו מתאים לי לומר אותו…?
      איי איי.)
      תודה!

    2. קודם כל, יאיי, תגובה כנה ודוגרית. אז קודם כל תודה.
      ו..אממ, מישל, את מפחידה אותי מעט. 'בחורה עמוקה שכותבת שירים עמוקים', אעע, את בטוחה?..
      א נ י כתבתי שירים עמוקים *תחת השם הזה*?..
      בטוח?..
      למה, דווקא חשבתי שאבן דרך נשארה ניטרלית והומוריסטית כזו, קלילה, שלא כותבת דברים עמוקים\עצובים\וכו' תחת השם הזה.
      אם את זוכרת אותי ככזו, כנראה התפקשש לי קצת…?
      עדכני אם את בטוחה בעניין.
      אופסה, מקווה שלא טבעת באשמתי..
      אממ, אני בטוחה ששיגעתי אותם. אומללים. ועוד נגמר הכיבוד!..
      אבל תכל'ס המטרה של הרקע המחו"יבס של האולם והאבק ושות' היה כדי להראות כמה זמן לא כתבתי פוסט, וכבר כמעט ששכחתי איך עושים את זה. לכן צוות טכני נכנס לעניין.
      ועוד אממ..
      אני ממש מצטערת לאכזב, בטח ביאסתי לך בניינים שבנית על דמותי הטטית, אבל.. אני יוד"ית.
      ולגבי הקומה למעלה, משום מה השנה החליטה ההנהלה הנחמדת שלנו למקם את כיתות י' בקומה השלישית והאחרונה. ככה ש.. נייס טו נואו שאת לא בתיכון שלי?
      אבל אופסה, חביב לדעת שעשיתי עלייך רושם של טטית.
      לא נורא, גם טטיות הן עם נחמד.
      ותודה על מחמאותייך שבסוף, שמחה שנהנית ושאת סוברת שאני מוכשרת וכותבת יפה(למרות שאני טטית..)!

      נ.ב: לא השתניתי, ככה התחלתי את דרכי באתר.
      ואז עשיתי הפסקה קלה(בעצם, כבדה)מהסגנון הזה, ועכשיו חזרתי לסגנון ההומוריסטי והחביב של אז. ראה ערך 'אתגר על מכתב בבקבוק' ו'פוסט על שטיפת כלים'. שוקלת להמשיך איתו, הוא נחמד.

  6. זהו, אבן, הרסת לי את כל התדמית שהייתה לי עלייך. תגידי לי, איך בתקופת זמן לא ארוכה במיוחד (לא בדקתי, שתהיי בטוחה בעניין?) הפכת מבחורה עמוקה שכותבת שירים עמוקים (כמעט טבעתי אז. ברוך השם שהשתנית!) לילדה נחמדה שנואמת על במות ומשגעת לאנשי הסאונד את המוח (עד כמה צריך להנמיך את המיקרופון, תגידי? שיגעת אותם, באמת?)
    ואם עד היום הייתי בטוחה שאני סנובית, מסתבר שנשארתי ככה, רק שהצטרפה טטית חדשה למועדון. וולקאם. (ואל תשאלי איך אני יודעת את זה. טטיות הן… טטיות פשוט. אני יכולה לזהות טטיות מקילומטר. תחכי עוד כמה שנים, כשתעלי לקומה למעלה בתיכון, ותראי על מה אני מדברת)
    טוב, גיבובי המילים הללו לא המטרה העיקרית של התגובה הזו, למרות שיש מהן די והותר למעלה?
    פשוט אכניע את גאוותי ואכתוב: את כותבת יפה. את בחורה מוכשרת. נהניתי. וזהו, כבר כואבת לי היד.

  7. אבןןןןןןןןןןןן
    זה עלהההה
    וואי, אבן, אמאלהה, איך מכל דבר הכי קטן את מצליחה לעשות טקסט הכי מעניין וקורע?!?! ????
    אין עליך!!!
    עשית לי חשק ללכת לשטוף עכשיו את הכלים בכיור (אני לא יגלה {מזל שזה אנונימי[?]} אבל אני עד עכשיו מקסימום מקסימום שטפתי את החלבי וגם זה רק בתנאי שלא החליטו בדיוק לטגן איזה חביתה מלבלבת או לבשל איזה דייסה מקולקלת {וואי וואי, נראה לי הדבקת אותי במצב הכפית שלך, טוב, קחי את זה כמחמאה})

    טיפ שני:
    אבנונוש, תגידי לי, כמה מטרים השיש אצלכם? 20?! כי אם אני יוציא את כל הכלים מהכיור נראה לי אני יאלץ להשתמש גם ברצפה כמשטח הנחה לכלים אומללים שקופחו ונשארו ללא קרקע יציבה ויבשה (יחסית לכיור)

    טיפ שלישי:
    וואווו ווואווו ווואווו, רעיון שעד כמה שהוא פשוט בחיים לא השתמשתי בו (כנראה הוא עלה רק למוחה הקודח של אבן… פחות למוחה של שולה;) קיצקצ, תודה רבה עליו!!!

    וממש אהבתי את הקטע של לפני/אחרי (זה מה שתמיד אני עושה לנעלים הלבנות לפני שאני מנקה אותן {כדי שיהיה לי חשק לנקות את האפור האפור הזה}) אז תודה שהפלת לי את האסימון שאפשר לעשות את זה גם על כלים

    קיצר- יאלה, הולכת לשטוף כלים
    אםםםםם, הצצה קטנה לכיורים— מישהו פה כבר שטף בזמן שאני קוראת-צוחקת-נקרעת-מקלידה-צוחקת-קוראתשוב-מקלידה-צוחקת-צוחקת-צוחקת
    לא נורא, נשמור את הטיפים למחר 😉

    בקיצור- תודה רבה רבה על הפוסט המתוק הזה ועל עשרים וחמש דקות (? איך הזמן ככה עבר) של צחוק ושמחה (פה התלבטתי אם למחוק את השורה כדי שבפוסט הבא לא נקבל פוסט שלם שכתוב בו כמה את עפה וכו וכו וכו 😉 אבל בסוף החלטתי להשאיר כי באמת מגיע לך!)

    ו—- אבן, העם דורש עוד!!! זה לא בסדר שאת מעלה פוסט פעם ב7 חודשים!! (כל פוסט מגדיל את התיאבון שלנו 😉

    1. אה-אה! והנה, הגיע תור הקרדיט המובטח?
      תודה לשולה שאחת הסיבות שהעליתי את הפוסט הנוכחי היא בגלל(או בזכות, תלוי מה דעתכן על הפוסט)שהיא כתבה לי כמה פעמים לצאת מתרדמת החורף שלי ולהעלות פוסטים שוב, סוף כל סוף. אז שולה יקירה, סליחה שאכזבתי והעליתי משהו שהוא לא ניתוח-הומוריסטי-של-שיר, אבל גם טיפים לשטיפת כלים – למרות שזה נשמע חנוני ברמות – זה משהו, לא?

      אוקי, ועכשיו נגיב.
      כןן, זה עלה! איזה כיף, נכון?
      (כמה זמן זה מנר חמישי עד התאריך בו הוא עלה? אין לי כח לחשב..)
      וואי, וממש כיף לי לדעת שנהנית וצחקת ואהבת, אז תודה!;)
      20 מטר שיש? למה מה אנחנו, רוטשילד??
      אם היינו רוטשילד היינו בכלל קונים מדיח, בעצם.
      נו, אבל שמים בחלק הגדול של השיש בערימות, כזה מלא צלחות אחת בתוך השניה, וקערות בתוך סירים, וכזה, ואת הקערה עם מי הסבון בחלק הקטן של השיש.
      הכי גרוע, יש באמת רצפה. מה היית עושה אם היית חיה בחללית?(אממ, צריך לשטוף בלים בחללית בכלל??)
      והטיפ השלישי עלה במוחה הקודח של אבן, כנראה, אחרי שהיא שטפה שלל כלים וסירי טשולנט וקערות וכולי;)
      שולה, עם כל הכבוד, פחות בקטע של הטשולנט ושות', לא?
      בכיף, שמחה להיות לעזר!
      (אם באמת הצלחתי לעורר בך חשק לשטוף כלים, והיה זה שכרי)
      ושוב, בשמחה לגמרי, תודה לך שצחקת ושמחת ונהנית! את חמודה שאת גם מעדכנת אותי בזה שנהנית, כבר סיכמנו;)
      מהה, שבעה חודשים?..
      את בטוחה?
      טוב. צודקת. אני באמת צריכה להעלות עוד.
      סיכמנו משהו לגבי נושאים וכו'..
      [הבהרה: אם יש למישהי כאן נושאים בשבילי לעוד פוסטים מהסוג, אני אשמח ממש! חופשי!]

      1. אבן אבן ??
        כמה פעמים אני יחזור על הדיאלוג הקבוע???? אני בטוחה שעוד בנות חפרו לך להעלות עוד פוסטים והקרדיט על הפוסט הזה צריך להיות לכותבת המוכשרת (בכל אופן תמיד נחמד לקבל קרדיט;) סתם סתם) ולגבי ההתנצלות שלך שזה לא ניתוח שיר הומוריסטי- מה זה משנה? העיקר פוסט מאבן דרך! והנה- גם מטיפים לשטיפת כלים צחקתי די והותר.

        אם היה לך מדיח (כי נניח היית רוטשילד;) לא היה לנו פוסט חמוד על טיפים לשטיפת כלים… [אולי היינו מקבלות פוסט על טיפים איך לשפוך את האבקה למדיח ואיך להעביר את הזמן בזמן שהוא עובד ?(אם דיברתי {כתבתי} פה בלי קשר זה בגלל שאין לי מושג איך משתמשים במדיח ומה הוא עושה {כמובן חוץ מלשטוף כלים} אז פשוט השוואתי למכונת כביסה…)]
        קיצר, הרווחנו מהעניין שאתם לא רוטשילד 😉

        וואי וואי, אם ישטפו כלים בחללית ? בחלל יעופו בועות מים ושאריות אוכל מגרות (דרך אגב, יש בחללית רצפה או שאני מדמיינת?;)

        ו— כן, בטוחה שעברו שבעה חודשים! (לא להתחמק!;)
        יופי, מעולה! מחכה כבר לפוסט הבא 😉

        נ.ב
        איזה חמודה את שאת מגיבה לכל אחת ועוד באריכות ובפירוט

  8. וואי התחלתי לקרוא והתעייפתי..
    אבן דרך, תנסי לקרוא את מה שכתבת מהתחלה ועד הסוף..
    סתם מעניין אותי לראות אם הצלחת להחזיק ראש עם כל מה שחירבשת שם..
    אגב, בהחלט התגעגענו!

    1. זה באמת מעייף. מבינה אותך.
      זו חתיכת מגילה..
      ניסיתי, האמת, וגם הצלחתי. לא מובן מאליו כל כך, עם הקשב וריכוז הלא-מאובחן שלי.
      אבל לגמרי מבינה את כל מי שהתייאשה בהתחלה, באמצע או בסוף..

      תודה, רקל, נחמד לשמוע שחסרתי כאן.

  9. חחח אין עליך.
    תודה על הטיפ לשטיפת כלים, כלומר, הוא היה גלוי וידוע לפניי מאז ומתמיד – אבל תזכורת בניחוח חמוץ חריף תמיד מועילה, או סתם מרעננת תאים אפורים במוח. היה נחמד אם היית מוסיפה דרכיי התמודדות עם כלים בעליי נטיות אובדניות, שמתנפצים שוב ושוב בקצב חסר תקנה, ומקומות אידאליים להניח את גופותיהם החדות והמושחתות עד שהחברא קדישא (צוות העירייה שאחראי על פח הזבל השכונתי), תקבור אותם בקרב-האחים הראוי להם.
    אה, וכבר אמרתי שאין עליך?

    1. תודה, אורגניזם!
      הי, למה ככה 'ניחוח חמוץ חריף'? חשבתי הכנסתי כאן פפריקה מתוקה דווקא, אל תוציאי אותי ככה סנילית?
      אממ, נטיות אובדניות זו אכן בעיה. נחשוב על פוסט-המשך..
      (כל השותפות בבת אחת מניחות בחוזקה את כפות ידיהן על אזניהן וקוראות בהיסטריה: לאאא, אבןן, אל תעשי לנו את זה שוב!!!…)

  10. יאא אבן זה עלה,בשעה טובה!!
    קודם כל חן חן על פוסט זה:)
    חיכיתי הרבה לפוסט מסוג כזה-
    שמעלה הרבה חיוכים על פני במהלך קריאתו,
    ויש לציין שהצלחת במשימה למעלה מן המצופה?
    (יש לי ציפיות גבוהות אז תתרגשי?)
    יש לך עוד משהו מיוחד להתרגש וזה שלפחות
    תדעי שאחת בקהל נשארה עד סוף הפוסט.
    ומרשה לפרגן לך שעוד הרבה עשו כמוני, ותאמת שהתחלתי לברבר
    והרבה זמן לא עשיתי את זה באתר.
    אז אני אסיים פה,
    רק אודה לך על הטיפים הטובים שנתת בשטיפת כלים.
    ןלמרות שיש לנו מדיח כלים,אנחנו לא מספיק מתמצאים בכל
    השכלולים שלו,אז על אף ולמרות, טיפים אלו יעילים:)
    רק קודם כל שאני אשטוף כלים בקביעות ואז הם גם יהיו לי מעשיים.
    ואני אחזור לפה.
    בכל אופן תודה רבה,זכית לשמח בנות רבות בישראל
    (אני אחת אבל,
    אבל בגלל שאני מאמינה שכמוני יש רבות נשאיר את זה כך)
    והעם דורש עוד פוסטים!שירבו פוסטים 'משמימים'
    (אין היתר לנחיתות ילדונת) ומצחיקים ויפים כאלו:)
    עד כאן קדיחותי להיום ולזמן הקרוב?

    1. ישש, הצלחתי להעלות חיוכים על פנייך!
      נו, מה את אומרת, עמדתי בציפיותייך הגבוהות?
      וואו('הצלחת במשימה למעלה מן המצופה'). אני באמת שוקלת להתרגש.
      תודה!
      אמ, וואו, באמת נשארת עד הסוף? אני שוקלת להתרגש עוד יותר! יאיי. כיף לדעת, תודה.
      וואלה, יש לכם מדיח? טוב לדעת, אולי נסנג'ר יום אחד. איכשהו. אם נסתדר עם השינוע, את יודעת.
      העם דורש עוד פוסטים? איך כתבתי לשולה, העם מוזמן לתת עוד רעיונות לפוסטים מהסוג הזה.
      באמת שאשמח לרעיונות-השראות-וכל השאר, כאן או בפרטי או פנים מול פנים או איפה שתשיגו אותי!..

    1. כן?
      וואי, ממש כיף לי לשמוע, תודה בייגל!
      ממ האמת שאני בעד להעלות עוד כאלה. היה לי די נחמד להתפרע על המקלדת ככה.
      (אגב: הפוסט הזה נכתב לפני האתגר)
      רעיונות נוספים, מישהו?..

    1. שמחה שנהנית מהכתיבה שלי!
      פשש, וואו, חזרת אלינו בגלגול הבא רק כדי להגיב לי?
      תודה תודה!
      ולמען האמת, אינני משועממת.
      אבל.. אולי בעלות המדיח תואלנה(שיעמום, את יודעת)?
      מוזמנת לנסות, לא לוקחת אחריות על הצלחות שתתנפצנה על פרצופך בעוד שלוש, שתיים, אח– אאאאאאעההה, אני לא עשיתי כלווווםםםםם

  11. ??????
    אמאלההה, כמה צחקתי??
    אבן דרך, את בן אדם מתוק!!!!!!!
    אין על ההומור שלך!!!
    והסרט/הרצאה/נאום היה מרתק!!! 😉
    (חוץ ממשפט אחד שבו התחשק לי כבר לנפץ את המסך: "כן, אבן, טחנת את השכל כבר. נו כבר, בא לך להתחיל היום או שאין סיכוי שזה יקרה?"- עד שחיכינו וציפינו ואז מ ת ח י ל י ם! ואז עוד איזה משפט חופר 😉 )

    אהה, וכמובן כמובן (כמעט שכחתי) תודה על הטיפים! שהם בעצם היו הבסיס לפוסט הקורע הזה, מסכנים, מה הם אשמים שהם לא העיקר בפוסט? (לפחות לטעמי)

    אז תודה אבן דרך ופליז תעלי עוד פוסטים כאלה מצחיקים וחמודים

    1. יוהווו, צחקת!
      תודה, פתקית, כיף לי ממש לדעת שצחקת בזכותי.
      ממ, זה היה בגדול נאום, סוג-חפירה כזה;)
      שמחה שלפחות אותך הוא ריתק, לפי מה שהבנתי פה יש כמה שהאורך המוגזם כאן הֶלְאַה אותן קשות, באשמתי..
      (חחחח זה קטע פרינציפי שלי להוסיף משפט חופר בדיוק כשכולם רוצות שאני אתחיל כבר. אה, וגם בעיות בעריכה, סיפורים עם ההעתק-הדבק וגרסאות וכזה)

      חן חן, בכיף ובעונג!
      האמת, כבר ממזמן תכננתי להעלות את הפוסט הזה. כי הטיפים היו(לדעתי לפחות)די יעילים, ומה ריחמתי על בנות ישראל שלא תדענה להשתמש בהם גם הן!
      אבל אחרי הכל, טיפים לשטיפת כלים זה טייטל די משעמם. אז החלטתי לפחות לכתוב את זה מעניין.
      מה את אומרת, הצלחתי?

      עוד פוסטים.. בתכנון, אי"ה;)

  12. ???
    איזה כיף לשמוע את המחשבות שלך, והטיפים החשובים.
    תודה ששיתפת איתנו!
    גרמת לי אשכרה לצחוק בסוף…
    יא חונקת ?
    יאללה, אני מחכה למופע הבא… (רק תעדכני אותי מראש, למה אני מעדיפה לבוא לראות את זה בלייב, קצת יותר מעניין מאשר בפוסט ?)

    1. כיף לשמוע אותן?
      אני שמחה שכך, תודה;)
      וצחקת, ישש! כיף לי לשמוע שהפוסט הצחיק אותך.
      וואלה, לייב זה ממש רעיון האמת. מי יודע, אולי יום אחד תכירי אותי איכשהו ותזכי לראות אותי כשאני מטורללת-במצב-כפית-חופר. זה די מצחיק, אני חושבת, את יכולה לשאול את אלה שהיו איתי בשבת בנו"ח\בקעמפ\בקורס מד"ציות\שאר הזדמנויות שאני לא זוכרת כרגע.
      בכל מקרה, באמת לייב מעניין יותר.
      אולי יום אחד..

  13. הו, אבן דרך!
    היה לי ממש כיף לקרוא את הפוסט הזה.
    הכתיבה שלך- – –
    לא יודעת איך את מצליחה לכתוב את כל התוכן הלא אפשרי הזה, ועוד לעשות אותו מרתק וקוסם… כשרון מדהים.

    איך אהבתי פעם לשטוף כלים. וואו.
    מכל המטלות של הבית הייתי בוחרת את זה. במיוחד כשזה משתלב עם הטיפ הראשון שלך- – –
    אפשר לומר שאני מתגעגעת לזה.

    הזכרת לי את אח שלי… הגיע אליי לפני שבוע, בפנים הללו שאומרות שעכשיו הוא צדיק ממש: "שין, רוצה שאני אעזור לך לשטוף כלים? ככה לא תצטרכי לשים במדיח- – -"
    התמימות הזו שובה.

    תודה על הפוסט.

    1. היה לך כיף לקרוא אותו?
      וואו, אני שמחה, תודה.
      מרתק וקוסם? כשרון מדהים?
      אני מוחמאת, תודה, שין!

      אויש, חמודי שהוא. 'רוצה שאני אעזור לך', איזו תמימות מתוקה של בני- -(בן כמה הוא?..)

      ו..העונג כולו שלי;)

  14. וואי אבן דרך.
    את טובה ברמות.
    העם דורש עוד כאלה דברים מתוקים.
    (קראתי כשעלה, לא התפנתי להגיב…
    אבל תדעי שחייכתני)
    ?

    1. אוקיינוס.
      תודה!
      ישש, חייכתיך? איזה כיף לשמוע שחייכת בזכות הפוסט!
      העם… עם יקר, עם חביב, יש לך במקרה עוד רעיונות או השראה לפוסטים נוספים מהסגנון(או 'דברים מתוקים כאלה' כלשון אוקיינוס המחמיאה)?

  15. אאאאההה
    רגע, רגע, באמת שאני אגיב! מבטיחה, בל"נ!
    פשוט לא מגיעה לזה עדיין, זה דורש.
    אי"ה במוצ"ש, סליחה מכל המגיבות…

  16. וואו, אבן…
    כבר הרבה זמן לא צחקתי ככה…
    ואני מרגישה צורך לצאת בהצהרה חגיגית לאומה:
    'אבן, יש לך את זה!'

    אוקיי, עכשיו לעניינינו:
    אז יש לנו מדיח כלים ב"ה אלף פעמים, א-בל – רק לבשרי.
    מה שאומר שאת הכיור החלבי אני מכירה די מקרוב…
    ובכן, את רוב הטיפים שכתבת אני מיישמת, למעט השלישי, ו… איך לומר? לא מאוד קורץ לי לרוץ לנסות אותו. רק מדמיינת את התגובות של אמא שלי ואחותי… וזה מספיק.
    ו… עשית לי עכשיו חשק למוזיקה, בלי קשר לכלים, וגם בלי אוזניות…

    1. צחקת! ועוד כמו שהרבה זמן לא צחקת!
      ישש וישש. ממש כיף לי לשמוע שנהנית וצחקת, טוהר, תודה.
      יש לי את זה? וואו, מחמיא ממש. תודה!
      יש לכם מדיח? או-אה, איך זה?
      (רוצה להעלות פוסט-טיפים על השימוש בו?;))
      ממ, הטיפ על מי הסבון?
      מה שנוח לך, למרות שלי הוא מאוד עוזר ואני לא צריכה לשים כל רגע עוד סבון על הסקוצ' באצבעות מסובנות ובקבוק סבון כלים שמחליק עוד רגע;)
      ומוזיקה הכי כיף!

      1. שמתי לב שאת אוהבת ל'הדהד' משפטים שנאמרו (נכתבו…) לך. אני צודקת?! (שאלה רטורית?)

        יש לנו מדיח, אכן.
        איך זה? אממ… אני חושבת שכמו כל דבר טוב, מתרגלים אליו די מהר. שוכחים להעריך אותו, לייקר.
        ההערכה אליו מתחדשת מדי שנה לאחר הפסח. אחרי שבוע-שלם-של-עמידה-ליד-כיורים-גדושים-בכלים- מפונקים-שמתעקשים-דווקא-על-ידיים- אנושיות (סתם, מה אני מקשקשת? פשוט אי אפשר להכשיר את המדיח לפסח, ואנו נאלצות (אני ואחותי:)) להפשיל שרוולים כמו ילדות טובות ולשטוף כלים בפרימיטיביות מיושנת…)
        אחרי כזאת 'עבודת פרך' אי אפשר שלא להעריך את המכונה החרוצה הזו שחוסכת לנו עבודה רבה כל כך בכל ימות השנה.
        אז תודה לך, מדיח!
        ותודה לך, אבן, שהזכרת לי להודות לו. הכרת הטוב זו מידה נעלה וחשובה ביותר… 😉
        (אגב, תראי איך הדבקת אותי עם ה:) שלך…)

        1. ל'הדהד', אהבתי את ההגדרה.
          ממ… האמת, יש בזה. אולי זה כי אחרת לא תזכרי על מה אני מגיבה..;)
          וואו, מזל שיש את פסח בעולם! מה היינו עושים בלעדיו?
          ונשמע ממש מקל, המדיח. איך הוא פועל, באמת?

          (ה';)' שלי הם אימוג'י קורץ בקטנה, אני מבקשת!? זה בכוונה עם הסימן הזה ';')

  17. חחחחחח אאבבבןןןןןןן (הכפלתי השלשתי והאלפתי אותיות לכבוד המאורע הנדיר)
    אני ממש נהניתי מההקדמה וסיום, הטיפים היו ממש לא רלוונטיים ומיותרים….סתאםם, פשוט התגעגעתי מעט לכתיבה שלך, מותר לי!!
    את מרגישה יותר חופרת ממה שאת, פשוט תפנימי שזמן אוויר זה דבר מקסים!
    עכשיו בואי נעשה את נימוסי: "שלום אבןןן ברוכה השבה כמה זמן לא זכינו לראות זיו פנייך(שבמחשבה שנייה בעצם מעולם לא זכינו לראות..)
    מה נשמע?

    1. אניוואןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!
      (גם אני? וגאה בך על הדוגמא שאת לומדת ומיישמת מכל דבר פעוט בעבודת ה' וכל זה)
      התגעגעת לכתיבה שלי, וואו, כבוד!
      אני מוחמאת.
      למען האמת, אניוואן יקרה, הריני להודיעך שזה הדדי למדי.
      מה שאומר- התגעגעתי גם אלייך וגם לכתיבה שלך.
      בכלל נעלמת לנו כאן, ילדונת, מה איתך?
      (אם כי.. חושדת בשם כלשהו שזו את, אבל לא בטוחה. ועדיין, חסרה לנו אניוואן שלנו)
      זמן אוויר זה באמת דבר מקסים, כנ"ל מונולוגים ארוכים וחביבים(על המילה האחרונה יהיו כאלה שיקפצו, מודעת), אבל לא סותר את זה שאני חופרת כשאני רוצה.
      אממ, מה? אניוואן מנומסת? יש דבר כזה?..???
      סתם, בטח, אניוואן? מלכת הנימוסים.
      תודה תודה! מי שמדברת בעצמה היא הגברת! (מה?.. איזו יציאה מוקרצת, וואו)
      אבל מי שמדברת, כמה זמן לא ראינו את האותיות א' נ' י' ו' ו' א' ן' כשהן מופיעות יחד!..
      זיו פניי, הממ, מחוצ'קן למדי ולכן לא יותר מדי משתלם לך לראות אותו – גם אם יום אחד נצליח להכיר איכשהו?
      מה נשמע?
      למען האמת, בדיוק עכשיו אני לא שומעת שום שיר. די חבל, כי אין לי מה לענות לך וככה להתחמק באלגנטיות!
      סתם, שלומי ב"ה טוב ואנוכי בסדר.
      מה איתך, ילדה נעלמת?

      1. די, די, סופסוף מישהו גאה בי! כלכך מעלה את המורל..
        לא נעלמתיי רק יצאתי לחל"ת..גמלי מגיע..
        את מוזמנת להמשיך לנחשש אבל אין לי עוד שם חוץ מהשם המקסימי הזה. (מה את אומרת? נחליף אותו? אני בעד כפכף! אבל לא יודעת איך לעשות את השינוי הדרסטי והקיצוני הזה..)
        אניוואן *תמיד* מנומסת, אין ספק בכלל.
        אויאוי החצקונים האלה שמישהו יעשה משהו! אני אמרת לך שהכל בגלל השטיפת כלים…זה מכניס בך חצקונים.
        להתחמק תמיד אפשר, את יכולה לומר שאת שומעת ציפורים ברקע בתוספת של נחליאלי מקולקל וכדו וכדו
        ילדה נעלמת ומסתתרת מכולם
        מכבוד נרתעת מתחמקת מגילוי
        סתם אני פה תמיד..אם את צריכה משהו תקראי לי אסאואס.

        1. מה גם לך מגיע?
          סליחה?
          אני מתנגדת בכל תוקף!
          מספיק יצאו להם חצי משק לחל"ת, למה גם אניוואן?
          אין לך עוד שם? וואלה, טוב לדעת!
          וכפכף זה באמת אחלה שם, אני מציעה שתעלי פוסט על זה(מוהאאה, איך אני והשיטות שלי לשכנע אנשות להעלות פוסטים?) ותעדכני את כולנו בשינוי החדש.
          מקסימום תקראי לעצמך 'אניוואן הכפכפית המקסימית'.
          אני אדע שזו את.
          אבל זה רק כי אני חכמה וכי גילית לי, הרי אין סיכוי שלבד אני אעלה על זה ש'אניוואן הכפכפית המקסימית' זאת 'אניוואן', הרי השמות שונים לחלוטין.
          בכל מקרה- -!
          בהחלט. הכל בגלל שטיפת הכלים. או, אם נלך לפי משנת חייו של חובב מ'הגיע הזמן'(מכירה?): הכל בגלל הלימודים. איי איי איי.
          ומה פתאום, נראה לך שאניוואן תקנה את זה שאני שומעת את הציפורים הנ"ל או את הנחליאלי המקולקל ההוא? עובדה שלא.
          'מתחמקת מגילוי', אהבתי. תכל'ס זה ממש נכון, אההמ.
          ובהחלט את נעלמת, גבירתי!
          אין בעיה. נסכם על 'קוד ארטישוק: אניוואן את אבן דרך'?
          אם אני רוצה לקרוא לך או הפוך.
          דיל?

          1. כי אניוואן גם רוצה!
            לאלא יש לי רעיון יותר טוב אני אכתוב כפכף ובסוגריים (אניוואן) ואז בחיים לא יעלו עלי!! חוץ ממך כי גיליתי לך..
            לא מכירה את חובב אבל הוא נשמע מישהו ששווה להכיר, משנת חייו מאוד עמוקה ומסקרנת.
            אניוואן לא קונה מאבן שום דבר, רק מוכרת.
            הנחליאלי ביקש שאמסור לך שהוא נעלב שככה את מזלזלת בו, הוא לא סתם נחליאלי מקולקל..הוא הנחליאלי המקולקל הראשון על הגלובוס! בשיא גינס הוא נמצא!
            בהחלט. אני אדם מאוד עניו וצנוע.
            למה להסתבך? פשוט תכתבי לי "ארטישוק במיידי" ואני אגיע..אם יתחשק לי.
            דיל?

          2. 'הגיע הזמן' אלו ממש ספרים חמודים. לגמרי.

            וואלה, אניוואן! את ממש חכמה!
            אבל בעצם אולי עדיף שתשארי כבר עם האניוואן המקורי וזהו, אחרת אף אחת לא תזהה שזאת את וזה יהיה ממש חבל.
            את חובב בהחלט שווה לך להכיר, אוהו, אני חושבת שתאהבי את הדמות שלו שם בספרים. אחד כזה חברה'מן, זורם, שנון(כמו כל המשפחה שם, בעצם. אחרי הכל אלו אותם סופרים), מחפף, שונא לימודים, עם ביטחון עצמי בשמיים ושלל תכונות אחרות שלא אמנה כרגע ולו כי איננו עומדות כרגע ב'טקס ניתוח אישיותו של חובב יומטוב'.
            אההמ!.. את רומזת שמכרת לי לוקשים בנושא כלשהו, למשל, למה נעלמת ואיה את?..
            -שילוב ידיים זועף-
            תמסרי לנחליאלי את תנחומיי, לא ידעתי שהוא כל כך חשוב. נו מילא.
            אחלה, ארטישוק, סיכמנו.

          3. די, עשית לי חשק! אני אברר עליהם. אולי יום אחד אפילו נעשה על הספר הזה ניתוח בשישה בשקיק חח
            חחח אניוואן טובה בלהתחמק, אניוואן גם טובה בלדבר על עצמה בגוף שלישי כאילו היא איזה אישה חשובה.
            הוא אמר שהוא לא מדבר איתך עד הסתיו הבא אלא אם כן תקני לו סינר חדש ולבן. ("למה אף אחד לא מבין שהוא שחור מלכלוך ולא כי זו דרך הטבע?!" אני רק מצטטת..)
            תקשיבי, הייתה לי הארה!! מהיום לא יקרא עוד ארטישוק כי אם ארטיקשוק!!
            דיל?

  18. את לא מעודכנת, אבל לא בגלל זה???
    למי יש מקום על השיש לכל הכלים שיש בכיור?? את יודעת איזה מגדלים מתגבהים לנו שם?
    אה- ומאתיים שירים לא יספיקו לשני הכיורים. אולי לאחד וחצי. ולא מומלץ לשטוף כלים עם סוודר- יש לו שרוולים ארוכים, ותאלצי כל חמש דקות לעצור, לנגב את היידים ולהפשיל את השרוולים, או לחילופין לקרוא לאחות התורנית שתעשה טובה ותרים לך טיה את השרוול, כי קנית סוודר XL עם שרוול שגולש הרבה מעבר לסוף כף היד…
    א קיצער, אם אין לך חצאית בעלת כיסים- נתקעת. 'תמודדי.

    1. פרצל!
      וואו, ממש הערתי בנות עתיקות מחוריהן, אה?
      תבואו כל יום, חבובות! אתן חסרות לנו כאן!..
      ו..בטח שמתגבהים מגדלים, פרצל. בדיוק בגלל זה נקבע סידור השיש כחלק מתפקיד שטיפת הכלים!?
      האמת, נכון לגבי הסוודר. באמת נדפקתי עם החצאיות-ללא-הכיסים שלי.
      מה את אומרת, פרצל, אולי את מעלה איזה פוסט-התמודדות עם בעיות שכאלה? טיפים וכו', את יודעת?
      (אין, איך אני מנסה להחזיר אתכן לאתר בכח, פשוט מדהים! אפשר לחשוב שאני מקבלת אחוזים מחני על כל פוסט שתעלו)

      1. וואו, ממש מוצג מוזיאוני נהייתי???
        הסיבה שאני על המחשב היא… למידה מרחוק. אוף!!! בעזרתו יתברך נחזור מחר מחרתיים, אבל אוף!! ואם יש לי מחשב, אז יש שותפות… חח???
        וכן, פוסטי התמודדות הם דבר חשוב?? שלעולם לא מועיל… לגבי המקרה הזה, העצה שלי היא פשוט לקנות אזניות עם חוט ארוך מספיק בשביל להניח אותו בארון הקרוב, או על כיסא לידך…
        טוב, נחשוב על העלאת איזה פוסט מתישהו, כשיהיה לי משהו דחוף מספיק לכתוב עליו… יו, אולי בעצם על הצעדה בחומש?!

        1. לגמרי מוצג מוזיאוני!
          סופית.
          אוח, למידה מרחוק? באמת?
          איזה סיוט זה, וואי. חזרתן כבר ללמידה נורמלית בבית הספר?
          עדכני…
          חחחחח חוט ארוך מספיק, אוי. גם ככה החוט נתקע בידית של הארון שמתחת לשיש בכל תנועה שלי…?
          צעדה בחומש, מממ, נשמע מעניין!
          ואני ממש אשמח;)

  19. לפני שאת נתקעת בתקרה מרוב תעופה, אני רק אעדכן אותך, שבאמת נכנסתי לפוסט רק כי השם שלך היה כתוב בכותרת?
    והפוסט נקרא מתחילתו ועד סופו, למרות שלי ולכיור מלא כלים אין שום קשר. (וזה לא כי יש לנו מדיח כלים, כי אין לנו?)
    אני מרשה לך לטפוח לעצמך על השכם.

    1. 'לפני'? '*כדי* שתיתקעי בתקרה מרוב תעופה'!
      וואו, חמודה את, מקלות, תודה!
      ואיזה כיף לי שקראת אותו מתחילה ועד הסוף, לא מובן מאליו!
      אההמ, האם אני רואה כאן שמץ של רמז שמנסה לומר לי שמקלות יקירתנו לא שוטפת כלים חלילה?…
      ?

      טפחתי. תודה!;) זה בהחלט היה בזכותך.

  20. בואי נצא מתוך נקודת הנחה שאני לא מכירה אותך.
    אז זיהיתי בינינו כמה דברים משותפים;)
    דבר ראשון, רפרפתי על התגובות והבנתי שרוב בנות התיכון שפעילות בשותפות לא התנסו אף פעם בקרצוף סירי טשולנט מבפנים. בושה. איך אפשר לגדול ולצבור ניסיון חיים עשיר בלי התואר "אחראית שטיפת הכלים בכיור הבשרי"? אז טוב לדעת שאת כן התנסת בתפקיד הבלתי חביב הזה.
    אבל רגע, אני היחידה שצריכה כל דקה לתחוב עמוק יותר את האוזניה לאוזן, מה שלא מתאפשר בידיים רטובות ומלאות קצף? תודה על התזכורת של הטיפ, אולי אנסה אותו שוב.
    דבר שני, קולולוו, כתבת פוסט קליל והומוריסטי, כמו שאני אוהבת, חסר תוכן ומלא בגיבובי מילים (עכשיו נצא מתוך נקודת הנחה שאני כן מכירה אותך. הפוסט הזה מעודד אותי שיש תקווה לאנושות, אם גם אנשות מסוגך ככה עליזות:)
    דבר שלישי, את כמעט מצליחה לעקוף אותי בתחרות התעופה העצמית. אין כמו לכתוב בין כל פסקה לפסקה משפט מלא בערך עצמי כלפי עצמך, נכון?
    היה מרתק לקרוא, פוסט מהמםם כרגיל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות