יותר מהרגיל
קרה לך….
שהגעת אל שבת מחנה, קעמפ, אוו סתם ככה יצא לך להיות כמה ימים מחוץ לבית.
במהלך כל אותו היום נהנית לך לעילא ולעילא,
ואז, הגיע הלילה.
את שוכבת לך במיטה מתחת לשמיכה ו… לא מצליחה להירדם.
את מחליפה צד עוברות חמש דקות עשר דקות, ו ..
המצב נשאר באותה סיטואציה .
כפשוטו לא מצליחה להירדם ולפי הדרש כנראה שזה בגלל חברות אוו סתם כך בנות משפחה שמדברות בחדרך אוו לידו, אוו סתם כך רק בגלל שאת לא נמצאת בביתך מתחת לפוף החמים והאהוב
נשמע לך מוכר? שתפי מה את עושה במקרים כאלו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אני הבן אדם שהכי מתאים בעולם שזה יקרה לו, אבל ב"ה אני לא ככה.. הייתה לי אולי תקופה כזאת בגיל 12 וזהו.
מוכר מאודד…
זה קורה לי כל פעם שאני נוסעת ללילה.
מה שאני עושה זה נמנעת מלנסוע לשבת. [נוסעת לשבות שכבה, ולדודים, אבל בתדירות נמוכה].
לא. לא קרה לי.
קרה לי רק את המצב ההפוך, אם כבר… ?
והמבין יבין:)
חחחחחחחחח
הרגתונייי
האוצ’
לא יודעת אם הבנתי אבל אאוצ’
חוח, אם זה התגובה אז כנראה הבנת ?
וזה בסדר, לא כזה אוצ'…
התרגלתי.
תודה בכל אופן:)
מוכר לי ביותררר
בקעמפ זה קרה לי כל הזמן?
יכול לקרות….
מה אני עושה? כלום… מתהפכת בעיקר…
חח קורא, אבל גם קורא בבית,
אז…
קורה…
הבעיה היא שזה קורה לי כל לילה, לא משנה איפה אהיה, גם במיטה היקרה והמתוקה שלי.
אבל כשאני במקום אחר זה מתעצם.
אז מה אני עושה?
המון דברים!
אם יש לי ספר ואור- אני שוכחת מהלילה למשך זמן (בין עשר דקות לשלוש שעות).
כשאין לי את האפשרות הזו- אני חושבת. ויש לי המון על מה לחשוב.
אני מתפללת- ויש לי המון על מה להתפלל.
אני מחברת שירים- וכן, יש לי המון על מה לכתו, כלומר, המון שירי מח.
לפעמים אני גם נרדמת.
אוח.. אממ ואו, לא יודעת..
זה קרה לי מלא פעמים.. אני נורא ביתית.. ז"א שקשה לי להירדם במקומות של בביתי הקט והנחמד
סיוט, אבל עובר..