חוטים וקשרים

יצא קצת ארוך מדי..
קְשָׁרִים
זֶה בָּרִיא
כָּךְ יוֹדֵעַ
כֹּל קָט
זֶה בָּרִיא
וְנָכוֹן
וּכְדַאי

וְזֶה טוֹב
וְנֶחְמָד
וְעוֹזֵר
וְיָפֶה
לִפְעָמִים
גַּם אֲפִלּוּ
מִדַּי

אֲבָל הֵי
אֲנָשִׁים
מִי בִּכְלָל
לִי קָבַע
שֶׁקְּשָׁרִים
זֶה נָכוֹן
וּבָרִיא?

וְאוּלַי
אֲחֵרִים
יַעֲדִיפוּ
לוֹמַר
שֶׁחוּטִים
יְשָׁרִים
זֶה הֲכִי?

חוּטִים
יְשָׁרִים
מְתוּחִים
בְּחָזְקָה
וְעוֹצְרִים
בְּעַצְמָם
מִלִּקְשֹׁר

גּוֹרָל עִם
אֲחֵרִים
הֵם קְשׁוּחִים,
מְתוּחִים
מִקָּצֶה אֶל
קָצֶה
בַּכִּישׁוֹר

לֹא נוֹתְנִים
לְעַצְמָם
לְהָבִין
שֶׁחֶבְרָה
זֶה אַחַד
הַדְּבָרִים
הַטּוֹבִים

אִלּוּלֵא-הִיא
כִּי אָז
תֵּעָלֵם
וְתֹאבַד
הַתּוֹחֶלֶת
שֶׁל כָּל
הַחַיִּים

וְחוּטִים
בְּלִי קְשָׁרִים
זֶה עָצוּב
וּבוֹדֵד
אָז מָה
אִם זֶה הֵם
לֹא רוֹצִים

וְחֶבְרָה
זֶה חָסֵר
וְהֵם עוֹד
מְתוּחִים
חֲזָקִים
וּקְשׁוּחִים
עִם קוֹצִים

וְאוּלַי
כֵּן כְּדַאי
לְנַסּוֹת
וְלִקְשֹׁר
גּוֹרָלֵנוּ
עִם עוֹד חוּט,
שׁוֹנֶה

כִּי אָז מָה
אִם אֵי-אָז
בַּעֲבַר
הָרָחוֹק
הִסְתַּבֵּךְ
לָנוּ כֹּל
הַמִּבְנֶה

וְאוּלַי
נְנַסֶּה
שׁוּב, בְּכֹל זֹאת
לִקְשֹׁר
וְלִיצֹר
חֲבֵרוּת
הֲדָדִית

הֲרֵי
כָּךְ אוֹמְרִים
אֲנָשִׁים
חֲכָמִים
שֶׁחֶבְרָה
זֶה כְּדַאי
מִיָּדִית

וְאָכֵן
לִפְנֵי אֶלֶף
שָׁנִים, עוֹד
הָיוּ
גַּם קְשָׁרִים
לְחוּטִים
בּוֹדְדִים

אַךְ מֵאָז
כְּבָר עָבַר
יָם שֶׁל נֶצַח, וְכֹל
הַקְּשָׁרִים
נִפְרְמוּ
וְהָפְכוּ
אֲבוּדִים

וְלָמָּה
תָּמִיד
זֶה קוֹרֶה
וּקְשָׁרִים
מִסְתַּבְּכִים
וְהוֹפְכִים
לִי לִפְקַעַת?

וְאוּלַי
כְּבָר עָדִיף
לֹא לִקְשֹׁר
כְּלוּם וְדַי
לְהִשָּׁאֵר
בּוֹדְדִים
לֹא לָדַעַת?

כִּי כַּמָּה
אֶפְשָׁר
וְאֵיךְ
שׁוּם דָּבָר
לֹא עוֹבֵד,
הַקְּשָׁרִים
שׁוּב צוֹלְעִים

אָז בּוֹאוּ
נִגְמֹר
וְנַתִּיר
הַקְּשָׁרִים
כִּי מִשּׁוּם מָה
הֵם לִי לֹא
בְּרִיאִים.