לך לך
לפרק הקודם
לפני חצי שבוע (ונצח. בערך) שאלתי כאן למה התורה מתעלמת מכל מה שאברהם אבינו עשה ב75 שנותיו הראשונות.
אז, זה לא שהתורה מתעלמת.
תורה היא מלשון הוראה, וכל דבר בתורה אפשר ללמוד ממנו הוראה לחיים שלנו.
ומה שההוראה ממנו לא רלוונטית ממש לכלום כל הזמן? נשאר במדרש.
זה חשוב, לא מתעלמים מזה. אבל לתורה נכנס רק מה שרלוונטי לנו בכל סיטואציה שהיא.
הסיפורים של לפני ההליכה לארץ – הם סיפורים יפים, ומרגשים.
ויש באמת המון מה ללמוד מהם. על אמונה, על מסירות נפש. הכל. באמת.
אבל, מכירות אתזה שמביאים איזו הרצאה של סיפור אישי והתגובה נשמעת בערך "מה? שוב סיפור אישי?? יאוו.
כמה אפשר לשמוע על אנשים שניצלו בנס או סתם החיים שלהם היו יפים והנשמה הייתה ריקה וכל זה?! זה חפר לגמרי, במחילה"?
סיפור אישי – מרגש ומיוחד ככל שיהיה – הוא עדיין לא הסיפור שלי. לפעמים הוא ישפיע עלי, אבל גם לפעמים לא.
מה תמיד יעבוד? דברים שאני מזדהה איתם.
למשל, לוותר על דברים שאני אוהבת או רוצה בשביל הקב"ה.
אצל אחת הוויתור יהיה על סגנון בגדים שהיא נורא אוהבת, השניה תוותר על ספר מעניין נורא ולא דתי, ושלישית בכלל תוותר על 10 דקות שינה ותגיד חת"ת עם עיניים חצי עצומות.
הסיטואציה שונה, אבל ההרגשה שהקרבתי משהו מעצמי היא משותפת.
אותו דבר גם בנוגע לקבלת עול – אצל בת אחת הקבלת עול תתבטא בלבוא לבית ספר עם עגילים לפי התקנון ולא עגילים אחרים, צנועים ג"כ. ובת אחרת תקבל הוראה מהרבי ללמוד במקום מסויים והיא תצטרך פול קבלת עול כדי לעשות את זה.
הסיפור האישי שונה, אבל הביטול – זהה.
(טוב נו, יש רמות בהקרבה והכל, כן? אל תאכלו אותי;))
וזה מה שהתורה באה ללמד אותנו – היא לא מספרת סיפור אישי, מיוחד ככל שיהיה (ו..הי, ללכת בדעה צלולה לתוך מדורה בוערת, זה באמת לא "עוד איזה סיפור אישי"). היא מתחילה מ"לך לך" – מסיפור על מאמץ, על וויתור, על ביטול.
וזה, מה שאנחנו יכולות (וצריכות) ללמוד בכל רגע בחיים שלנו:)
8 תגובות
רגע, מה בעצם אני אמורה להגיב?
טוב, אני רק אגיב שהרעיון מאד מובן (באמת!) ו..גוט שבת☺
פיווו
כיף לשמוע(:
גוט שבת ?
זה יפה.
גם המסר וגם הצורה שאת מעבירה אותו
תודה שואפת על עוד רעיון חסידי שאת מעבירה לנו כזה יפה:)
גוט שאבעס!
בשמחה!!
תודה משתפת מסך ?
מקסים!
קצר ולעניין, והכתיבה שלך זורמת וחמודה, והרעיון של השיחה.. יפה ממש.
חיילך לאורייתא!
כיף לשמוע:)
תודה!!
וואו.
פשוט וואו.
זה אבל כל כך קשה לי לקחת כזה דבר עצום ולהחליט שאני מזדהה איתו…
זה מרגיש לי רק מדגיש את אחפה אני וריפה הם…
כל האבות מסרו את עצמם. את רצונם. את החלומות השאיפות והכללל למען כל מה שאבא שלהם, הקבה אמר להם. איפה אני שאני כל הזמן נופלת?!
למדתיי:)