ולא עצרתם שנייה להרגיע אותי??
גיל ההתבגרות זה גיל מבלבל, כולם אומרות אתזה, אבל אני חווה אותו עכשיו, אתם כבר סיימתם. אז למה לא עצרתם שנייה להגיד לי. להרגיע.
למה לא אמרתם לי שזה הגיוני ונורמלי שהמצב רוח שלי זז בשניות כמו אחותי בת 5? למה לא אמרתם לי שזה לגיטמי שאני אשכב במיטה וישמע שירים עצובים?
למה לא אמרתם לי שזה שאני בוכה משטויות זה לא אומר שאני בדיכאון? למה הייתם צריכים גרום לי להיכנס לאינטרנט ולמלא שאלונים על דיכאון כדי להוציא ממני את החששות האלה שאני כן?
למה לא אמרתם לי שזה בסדר שפעם היה לי מחשבות אובדניות (זה נגמר לי. תודה לאלוקים), שהרבה עוברים אתזה ואני לא היחידה?
למה לא אמרתם לי שהתקופות הרעות עוברות ונגמרות וזה שקשה לי בביצפר, בבית או בכל מקום זה קורה ויעבור והבעיה לא בי? למה לא אמרתם לי שזה נורמלי להסתכל על אחרים וללכת עם הזרם וזה לא אומר שאני חסרת עמוד שדרה?
למה בגיל כזה מבלבל שקשה לי גם ככה הורדתם אותי עם ביטויים שגרמו לי לשבת שעות ולעודד את עצמי? למה כל פעם שאני הרמתי את עצמי הגעתם, בכוונה או לא, והרסתם לי את הכל?
למה אתם לא הבנתם לבד שזה הגיוני שאני אשתנה, שזה הגיוני שאני אפתח, שזה הגיוני שאני יפתח זהות שלא בהכרח שאתם אוהבים אותה?
למה בגיל כזה לא עזרתם לי לקום ולא קיבלתם אותי כמו שאני?? כמו שאני, בקשה קצת מובנת לא?
למה לא הבנתם שזה שאני מסתירה ממכם דברים זה נטו כי אני אוהבת ומרחמת עליכם, ושאחרי הכל אם הייתם קצת יותר מכילים ומקבלים אותי לא הייתם מגלים עלי דברים, הייתם שומעים אותם ממני?
למה כשאני כן דיברתי איתכם לא קיבלתם הבנה? לא ניסיתם לקבל???
למה לגרום לי לעבור את הגיל הזה, שהוא מושלם, זה אני בטוחה, בצורה יותר קשה? וכן, גם היום אני מחפשת מידי פעם שאלונים על דיכאון כדי להראות לעצמי המצב לי בסדר. ושהעליות והירידות האלה זה בעצם בגלל הגיל
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
למה. למה. למה.
אין לזה תשובה..
אבל תהיי בטוחה, שכשאת תהיי אמא למתבגרת את תתנהגי אחרת, נכון?
אחרת לגמרי..
וזאת הנחמה שלך-שלי.
מותק. זו אשמה באמת? או כעס על המציאות? ו.. צודקת… אם היו עוזרים לנו להבין כמה אנחנו בסדר וזה טבעי לגיל אז היה הרבה יותר קל
וואו אהבתייי!!!!
מבינה אתך לגמרי ❤
מתסכל. באמת.
אפשר להאשים את כל העולם. ותמיד יש במה.
אפשר גם להחליט שמה שה' החליט בשבילי שאני יעבור, אני יעבור בכל אופן, ולא משנה 'בגלל' מי או מזה זה יהיה.
זה מה שנקבע לי מלמעלה.
וכנראה שמסיבה מסוימת הייתי צריכה לעבור את הסבל הזה, אולי דווקא כדי להיות אמא אחרת, כדי להיות מבוגרת אם יותר שימת לב והכלה, הבנה וכו'.
אני יודעת שזה משהו שקל להגיד בתיאוריה, ועד שאני לא יהיה במקום שלך אני אפילו לא יבין כמה זה קשה ליישום…
אז רק נתתי נקודה למחשבה ?
את נשמעת בן אדם מדהים, ואני מעריכה אותך מלא!!!
על זה שבכל אופן המשכת, והצלחת להעלות את עצמך אע"פ כל מי ומה שמסביב. בטוחה שבאיזשהו שלב בחיים זה יעזור לך, או למישהו בסביבתך… אוהבת ❤
הזכיר לי את שלי.
איתך בסירה..
https://shutafotbaderech.co.il/tip_/%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%AA/
הפוסט הזה עושה לבנות את מה שלא היה לך…
ותודה ממש!! חשבתי שאני היחידה בערך שממלאה שאלונים על דיכאון, וואלה מגניב
את מדהימה אינלי מה לאמר לכאב שלך…❤️
שייה
אויש
ה' למה
נראלי שכל אחת שואלת את עצמה למה
ובעזה שהיא תיהיה היא תשתדל להתנהג אחרת ולהסביר יותר וזה מה שמעודד אותי שלבנות שלי יהיה אחרת
לייק על הפוסט שכתוב בצורה מהממת!!
ואו.
אמאלה.
כל כך אני!
כתיבה מהממת!