תפריט
אומר "יזכור"
יום כיפור,
כל הגברים לבושים בקיטל,
פוסעים לבית הכנסת.
***
בבוקר אחיותיו הגדולות מחליטות
ללכת לבית הכנסת הקרוב.
צום, חם, אין להן כוח להרחיק עד לבית כנסת חב"ד,
ולהיכן שהן הולכות, הוא גם הולך,
הוא קטן ותלוי באחיותיו.
וכשהגבאי מכריז "יזכור"
הגברים מתחילים לצאת,
ומזרזים את הילדים בקריאות "קינדער אַרויס"
וכל הילדים רצים החוצה בצהלה.
כמה אנשים עם קיטל עומדים מסביב לס"ת,
ומחכים עד שכולם יצאו.
והוא, ילד קטן,
בגובה של הבימה,
עומד.
מחכה בסבלנות עד שהדלת תיסגר.
איש גבוה מתקרב אליו:
"ילד, עכשיו כל הילדים יוצאים"
אומר לילד הקטן,
והוא, בשיא התמימות עונה,
"אבל אין לי אבא, אני צריך להישאר".
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
השורה האחרונה עשתה לי צמרמורת
לא נעים לי לשאול אבל מאיפה הפוסט הזה בא?(לא חייבת לענות אם לא נעים לך..)
בכל מקרה ישלך כתיבה משוגעת
מהלב, מהרגשות.
מהחיים.
אמאל'ה צמרמורת.
כמה קצר ככה חזק!
אחח החזרת אותי לתשרי אצל הרבי
אם הפוסט הזה עלייך חלילה;)
אז את מוזמנת ליזכור ב770
זה לגמרי חוויה:)
כן, שמעתי מאחיות שלי שהיו שם, אני לא זכיתי להיות אצל הרבי ביזכור… אולי יבוא יום?…
אמאלהה אני רועדתת
עשית לי צמרמורתת
אוף.. אוף.. למה הגלות הזו עצובה כל כך??
אמונה.. כמה מסמל השם שלך..
דיי, שתוכיח את עצמה, האמונה.
ובלי קשר, את כותבת נוגע
האמונה מוכיחה את עצמה,
חשבתי לכתוב על זה, על התהליך של החדרת האמונה, אבל אני לא יודעת עדיין אם לכתוב…
?
אבל כן, יש י אמונה, ואני מתםללת שתשאר.
וואו! פוסט מהמם!
יש לך כתיבה ממש נוגעת ללב.
את אדירה.
אוי אמונה זה קשה
מפחידדד
העברת בי צמרמרות אני דומעת פה.
זה כל כך עצוב
אמונה,הפוסטים שלך מצמררים.
אחד הפוסטים שנותנים פורפורציה לחיים.
לייק ענק.
ובמהרה יתקיים "הקיצו ורננו שוכני עפר".
אם הבנתי נכון(לפי הפוסט הזה ועוד כמה שלך לפניו),אז מסופר פה על המשפחה שלך?!
הבנת נכון.
אבל זה לא רק המשפחה שלי,
הפוסטים האלו ספציפיים- של המשפחה שלי,
אבל יש עוד המון משפחות כאלה בעולם..
ואו, כואב כל כך.
ותמים.
מצמרר…
גיבורה כל כך..
מחזקת את ידייך…
תודה על הפוסט הזה!!