'רק ניסיתי'.
קישור למי שפספסה: רק ניסיתי
חישוק, הפוסט שלך נגע בי מאוד, וחשבתי הרבה למה אנחנו באמת מדחיקים כל כך, והנה התשובה מונחת כאן.
נ.ב את מדהימה, עם לב ענק.
סליחה, אפשר רגע להפריע?
האמת, קצת קשה לי להביע.
הרגשות נעלמו עם החיים,
נתקעו אי שם בבורות הפחדים.
הקפה היה טעים, תודה!
אולי מתיקות על צלקות מחפה.
יש יותר מידי רגשות,
ומי אמר שצריך להגדיר בשמות.
והמראה קצת מוכתמת,
היי, זו אני?
רואה רק בבואה מטושטשת.
והידע עצום, ובכאב יש לחפור.
ובכלל, למה זה שימושי?
כשלב שקוע כבר שנים בבור.
וזה מלחיץ, וקשה.
נכון שהסברת כל כך יפה?
ואת לא הורגת,
מידי עדינה.
אך בשביל פצעים ישנים,
התוצאה היא מכה.
אולי עוד כמה שנים,
ושחיה בבריכת הדחקות.
נוכל לשבת פנים מול פנים,
לדבר על רגשות.
לבינתיים,
יום מקסים!
ותודה על הרצון הטוב,
בטח היינו מרגישות
אם היה לנו
את הלב קרוב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
וואוו הכתיבה שלך מ-ו-ש-ל-מ-ת
את מהממת מריה!!
מדהימה שהצלחת ככה להביע את עצמך❤️
והכתיבה שלך.. אין לי מילים
בטוחה שבקרוב תצליחי,
לשבת פנים מול פנים,
ולדבר על רגשות.
אוצ'.
לא מסכימה איתך לגמרי אבל יכולה להבין גם את הצד הזה…
בכל אופן יש לך כתיבה מהממת ועמוקה.
תמשיכי להעלות פוסטים כאלו :))
ואוו. וואו. ואו.
דו שיח מהמם!
שתיכן פשוט אלופות.
כל פוסט מבין 2 הפוסטים האלו, יותר יפה ומגוון כל כך.
אהבתי ממש.
לא הבנתי הכל אבל הבנתי שאת משו אחר.
זה כאילו אמור להיות מחמאה.
את מיוחדת ויש לך אחלה חוש קצב
זה היה פשוט מדהים.
והכתיבה שלך..
אלופה אחת.
וואי…,
תוך כדי הקריאה אני מסוקרנת, מופתעת, ושמחה לקרוא דו- שיח מדהים שכזה!!, מדהים במשמעות האמיתית של המילה…
כשסיימתי לקרוא צף לי כאב כי הבנתי אותך ומתוך מה את מדברת…
אח"כ התלהבתי מהכישרון, ההבעה, החריזה והזרימה (שזה בא אצלך ביחד- שילוב מדהים של קלילות ועמקות) והדו- שיח החופף והכ"כ יפה!!
ואז— תקווה קטנה שכמו שהצלחת בחכמה וכשרון רב כ"כ להביע את עצמך ועוד הרבה בנות אחרות, אני בטוחה שבעז"ה בתפילה תצליחי את וכל מי שמזדהה איתך לסדר את הרגשות, שיהיו נוכחים בחיים ועם זאת רגועים, שלווים ו-שמחים!!
תודה מריה!!
תודה חישוק!!
תודה לכן על הפוסטים ההקלילים והעמוקים האלה- שזה שילוב נדיר ביותר (כמו שכתבתי בתגובה לפוסט של חישוק)…
מקווה שבעז"ה בקרוב (לא רק עוד כמה שנים (:) הכל יהיה מסודר, רגוע ושמח!!!
????
מה זה הכתיבה הזוווו
וואו.. הבעת כל כך טוב! מצטרפת.
ישר כשקראתי את הפוסט שלה רציתי לצעוק
אולי… אני אצטרף לקצב?
לא רוצה למהול לך בקפה
הרבה מידי עצב
אבל כן, אני לגמרי נמושה
דווקא לא פחדנית
אפילו נחושה
ובכל זאת, התנמשתי מבחירה
כי בין כל הרגשות…
חיפשתי קצת שגרה.
ואולי זה לא נכון
ולא אחראי, ולא צודק
אבל הלב שלי שם וויז
וביקש להתרחק
יש משהו חכם
בלהקשיב לרגשות
ודווקא לכן
לפעמים
אני אוהבת נמושות.
באיזשהו שלב הפסקתי להסכים עם עצמי… ואני כן בעד לגעת בכאב(בעדינות), אני הכי כזו. אפילו מידי כזו..
אבל לפעמים
מתחשק לי להיות נמושה
כזו, שלא מרגישה
שלא חודרת אליה
אף לחישה
היי לב, רוצה לעזור לי?
אז שה…
שניה אחרי קלטתי שעשיתי פה משהו לא בסדר. סליחה.. נסחפתי.
התלהבתי לגמרי על העובדה שהצלחת להמשיך בסגנון כתיבה שדי דומה למה שחישוק התחילה.
זאת אומנות.
אוח.. מריה מריה, את כה חמודה!
תודה על ההשקעה בפוסט תגובה 🙂
אני לא כ"כ יודעת מה להגיד, במחילה מכל מי שציפתה לתגובתי, רק בגלל שכשכתבתי את הפוסט הנ"ל לא התכוונתי בכלל להדחקה. יש מי שלא משתמש במנגנון הגנה הזה, נראה לך? מרצונו או לא מרצונו.. אני בעצמי, אההמ, ניתן לומר שאני בורחת הרבה מהמציאות, בדר"כ כשזה קורה זה במודעות ומבחירה. וזה לא תמיד רע. זה שומר.
אז התחברתי מאוד למה שכתבת, (שאגב- את מוכשרת ממש. הביטויים שלך מדוייקים ויפיפיים, ואת מדהימה לא פחות!) אבל ממקום אחר למדי.
לא בתור הילדה שנתקלת בתסכול רב בעובדה שאחרים לא יודעים לקרוא לרגשות שלה בשם הנכון שלהם, משום שאין להם מושג בעולם הרגש והמילים, ובטח לא לשלהם בעצמם.
לא בתור הנערה שמתעקשת ללמד אחרים את המעט שהיא יודעת, ונכשלת, כי הם לא מסוגלים לקבל משהו שונה קצת.
יותר בתור ההיא שנופלת אל תוך עצמה עמוק, ועוד יותר, ועוד.. ומשכנעת את עצמה שלעמוד על קרח דק ולרעוד זה פתרון. ודוחה את הקץ. ומפחדת להסתכל על עצמה. כן, זה קורה לי גם לפעמים. העבודה שלנו היא שזה פשוט לא יהיה ככה… כי אם נפחד מעצמינו, איך נפסיק לחשוש מאנשים אחרים?
מקווה שהייתי מובנת, אני קצת מבולבלת עכשיו, אחרי יום לימודים ארוך.. אבל לא יכולתי להשאירך ללא תגובה 🙂
נ.ב. דווקא כשמרגישים שיש יותר מדי רגשות, אז הכי נחוץ לקרוא להם בשמות. אין מה לעשות, אמת זה כואב…