?
אתמול בערב דיברנו וניסיתי כל כך להחזיק אותך איתי.
אז דיברתי על דברים שטותיים כמו שיר או המלצה שאת לא צריכה.
ואז, כשראיתי שעדיין לא זורם שלחתי לך 2 גרביים ושאלתי אותך האפור או הורוד?
אמרת ורוד.
ואמרתי לך שאני רוצה להתאפר מחר לתיכון ואמרת שזה רעיון מצויין, ושוב את כבר לא מחוברת.
ופעם זה לא היה ככה, פעם לא הייתי צריכה לתדלק את השיחה. לא היה צריך סיבה לדבר. עכשיו כן.
שאלתי אותך על זה והפעם? לא ענית לי תמציתי, הסברת לי למה אני לא מעניינת ולמה אנחנו לא יכולות חברות.
ואני הייתי הרבה פחות פגועה אם היית ישירה ולא מתחמקת ונותנת הרגשה רעה.
ובבוקר כשקמתי, לא שמתי את הגרביים הוורודות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואו. זאת בטח הייתה מכה בשבילך… קרה לי גם, ונראה לי לרוב הבנות. נטישה של חברה. אמנם אצלי זה לא היה כל כך ב"בום", זה היה בהדרגתיות וכבר מזמן עברתי מזה…
רוצה לעודד אותך שאת הכל עוברים ושהתיכון זה כמו גלגל ענק – לפעמים את נמצאת הכי למטה, ואז עולה שוב…
בהצלחה מתוקה!
זה לא התיכון.. אולי מעמד חברתי? או חבריות?
לאיודעת איך לקרוא לזה,
אבל זה נכון:)
אווץ.
משהו נתן לי כאפה לתוך הפרצוף עכשיו.
נשמה.
צבטת לי את הלב.
אני אוהבת אותך?
כתבת בצורה כזאת יפה ונוגעת, שהרגשתי אותך.
וזה מרגיש כואב.
איך את(ן) עכשיו?
אאחח.. כלכך כואב להרגיש שהדברים ישתנו והם לא כמו פעם. להרגיש שכבר לא זורם, ואם לא ״מכריחים״ לא עובד.
מצד אחד, חשוב לי להגיד לך שאם לא הולך- לא הולך. תשחררי, חבל לי עלייך שתמשיכי לרדוף אחריה סתם. אבל אני יודעת עד כמה זה קשה, ולפעמים זה לא זה. אז אולי פשוט תדברי איתה על זה?
ואם לא..בעז״ה עוד תמצאי עוד חברות טובות.
כתבת ממש ממש יפה.
וסתם שתדעי, את מותק!
וואי, כאב לי ממש בלב לקרא את זה.
איך את עכשיו ?
???
לא הבנתי..
את היית מעדיפה שהיא לא תנסה למשוך את השיחה ולפחות 'חצי' לזרום איתך?
וואי העולםםם
סורי,
פשוט מתקשר לי אישי..
(לא, לא חושבת שהיא כתבה את הפוסט, אבל אני ישמח לשמוע דעות על זה;))
וואי איזה בום זה
אני ממש מבינה אותך, לפעמים עדיף שיהיו ישירות וזהו. כאילו זה אולי כואב אבל זה הרבה פחות פוגע מאשר התחמקיות
מזדהה איתך…
קרה לי גם…, אבל שחררתי ממש מהר ב"ה…, אבל בלב? בלב כאב שנים…, עד שהגיע הדבר הבא שהכאיב בעוצמה גדולה יותר וזה משכיח את מה שקרה קודם…, את יודעת מה היה הדבר הבא? הדבר הבא היה לנתק קשר בעצמך למרות שאת בעצמך אוהבת את הקשר…, כי את יודעת שזה לא טוב ולא נכון ובפנים את בוכה שככה את צריכה לעשות…, עד מתי את בוכה? את לא רוצה לפגוע ולצער אז את פשוט גורמת בעדינות לשני להתרחק וכשהשני כבר לא רוצה ומתנתק אז את שמחה (:, כי את יודעת שעשית את הנכון, ואז את מגיעה למסקנה שהכל יחסי…, הכל מקבל פרופורציה ביחס לחייך כרגע…, אם הכל טוב ב"ה, זה כואב מאדדדד, ואם יש משהו גדול יותר אז זה מתגמד…
אז אני מחזקת את ידייך ומברכת אותך שלא יהיו בחיים דברים מצערים מזה…, אה, ואגב, שאמא שלי ברכה אותי באותה ברכה אמרתי שאני לא בטוחה שזו ברכה כזו 'שווה' (:, אבל הבנתי אח"כ שכן…, ועוד איך.., ברוך השם.
בקיצור, שתהיי בעז"ה תמיד תמיד שמחה עם אנשים טובים, אוהבים ואהובים ו"תמצאי חן … בעיני אלוקים ואדם".
נשמה שלי
אני פה איתך
תזכרי את זה תמיד
טוב? ❤️