מקווה שלא תזהנה אותי?
יש לי מצב רוח רע.
עשיתי מתיחה.
מתחרטת על כל דקה.
גם הסליחה,
לא עוזרת במאומה.
הלב מנופץ.
אמון שנשבר.
השקר מככב.
והדמעות…
הדמעות, שקופות,
מלוחות.
לעולם, גם בסיעור מוחות.
מדמיינת, אבל לא מרגישה.
חושבת, עדיין באותה התנוחה.
ציפורניים שורטות,
עור שנחתך.
מי עוד יאמין?
אותי זנחת.
לא רגועה.
צורחת בדממה.
עניים מביטות,
כועסות, מאשימות.
ורק אתה.
אתה שיודע,
גם את הנסתר,
אין לי את הגילוי.
מחכה רק ליידוי.
כי את הוידוי
אני כבר ממלמלת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
ואוווו זה פשוט יפההה
אחותי את מוכשרת אששש
תודה.
ואוו אל תדאגי
כל דבר עובר בסופו של דברר
כן, כבר עכשיו אנחנו מרגישות יותר טוב. חוץ מהפעמים האלו שנזכרות. כאילו שאפשר לשכוח, אבל…
ואו,ואו.
למה,אני לא צליחה להגיד יותר?.
צודקת…. גם אני כשאני קוראת את זה מרגישה כמוך… רק שאני בקושי יכולה לקרוא את זה אנמ שוב מרגישה צמרמורות?
אבא, הסוף..
מה הלו"ז איתך, ילדונת?
איך הצלחת לחבר מכל המילים האלו, שיר אחד קטן ובועט?
יהיה בסדר, נכון?
ותנסי לחפש מישהו לשתף אותו, את לא חייבת להשאר לבד.
קבלי תיקון, את חייבת לא להשאר לבד, לא טוב לך שם, נכון?
מקווה שיהיה לך הכי טוב, הלוואי!
??
וואי זה מתוק לקרוא את המילה ילדונת ממך harry…
יפה הצלחת להגדיר טוב. מידי…
תודה מהממת?
כן, מודה שגם אני ילדונת בעצמי.
אבל מרשה לעצמי לכנות כך בנות, ביטוי חיבה, קחי זאת כמחמאה.
ו.. אולי את מכירה אותי, אולי?
מרגיש לי קצת-קצת ככה.
בשמחה רבה!
מכירה?
רק דרך האתר. אבל נפגשות בו?
הרבה?
מה יש להודות.זה לא עברה או איסור להיות ילדה…
ותרגישי בנוח, אני קוראת ככה לכל הבנות בעולם…. כאלו שבגילי ואולי טיפונת יותר וכמובן לאלה שפחות
וואו וואו
עמוק
מזדהה עד מאוד
אוףף. גרמת לי לבכות
זה קשה מדי
אהבתי את הכתיבה שלך, נגעת לי עמוק בפנים. דיי אני קוראת שוב ושוב. לא יכולה. זה פשוט בול. מדיי אני בשביל שמשהי אחרת תכתוב.
תוכלי אולי לכתוב פה עוד? את מתכוונת להמשיך לכתוב?
בהצלחה בהתמודדות יקירה ❤
אוהבת מלא
אני לא קראתי את זה רק מחשש ששוב אני ארגיש את הרגעים הראשונים של זה…
מספיק דפק לי הלב על לא יודעת כמה, כשותפה מהממת אחת סיפרה לי שזה עלה…
כן, היא ניחשה מי אני?. וסיפרה לי את זה בפון… אני ישר נכנסתי… ועדיין דופק לי הלב.
להמשיך? את מה?
וואו את מהממת❣ תודה.
לא יודעת כמה הצלחתי להבין, אבל את הכאב אפשר שצועק אפשר להבין בכל מקרה… ובעיקר את החרטה.
יש לך כישרון כתיבה נדיר!!!
אלופה 🙂
איזה חמודה שאת?.
ועל הכשרון… כבר למדתי להשלים אם זה.
פעם היו מחמיאים ולא הייתי מאמינה.? אז תודה!
אין מה לומר, מרגישה עצב בכל מילה פה. הלוואי שיעבור מהר.. ותצאי מזה מחושלת וטובה יותר.
תודה נשמה יקרה.
מתיחות.
אוף
מטרתן להצחיק
והן גורמות לבסוף את ההפוך.
אוף
?
זה היה יותר ממתיחה. לצערי?…
אאוצ. מהממת אחת.
איזה כייף שאת כותבת את זה גם כשאני אנומימית?
כי זה האמת, לא משנה באיזה שם את כותבת.
ועכשיו אני יודעת את זה עוד יותר❤
נו. נו.
איך את יכולה לדעת את זה בפוסט שכזה?!
טנקיו נסיכה?
איך שאני יודעת את זה תמיד?
זה כזה פוסט גרוע… כואב… ומבייש… ואת עוד אומרת שאני מהממת .. ועוד אחרי כל מה שרשמתי פה?!
התכוונתי להמשיך לכתוב פוסטים;)
אווווווו אני עושה את זה המון?♀️
אולי יותר מידי. כמעט כל יומיומיים עולה לי דברים?.