נלחמת בלילות

בטי

למה?
צללים של לילה עוטפים את היקום, ויללה חרישית של חתול רעב סודקת את הדממה.
למה תמיד, בסוף כל יום, מגיע הלילה?
שחור ואפל, צובע את כל רגעי הביחד בצבעים מטושטשים של אשליה.
ירח שבע ימים ודמעות משקיף עליי מלמעלה, ואלפי כוכבים, עדים זוהרים לספקות מייסרים שנלחשים בחשיכה, שולחים קרניים לאנשים שכבר נמים את שנתם בשלוה.
הלילה עמוק מדי, יש בו מקום לכל הכאבים כולם. גם לשרידי חלומות, שמפרפרים בתחינה, מבקשים את רחמיי. למאבקים נואשים, עוקבים מדם ומדמעות רותחות.
למה תמיד, במוצאי כל יום, ניטשת המלחמה?
ופתאום מותר להישבר. החושך ערפילי, מסתיר הכל.
ורק הבדידות מפציעה לה לאיטה, כשמלבד הלילה, אין מי שילטף את ליבי הפצוע, הכמה לחיבוק אחד קטן של אהבה.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
תווי מכחול /5
54

סימה א.

פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
מכובה ברחוב.
newEmotionIcon_23

יודעת מנסיון

יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...
הישן והטוב
icon_18

עננית

אני מתגעגעת לישן והטוב לשמחה ולצחוק להרגשות הטובות לתחושה הזאת של להרגיש בנוח...
נמאס לי כבר לחשוב עלייך!
icon_44

מנסה עדיין

אבל ניסיתי באמת להדחיק לשכוח אותך. ולא לתת לך מקום בלב שלי לנסות להרפות קצת מ...
עדיין. ילדה. את.
icon_20

פצפונת

את עדיין קצת. ילדה. וכבר התרגלת לשים ת'ראש על כתף של עצמך, לחבק גוף שברירי, כ...
הרבה זמן. לא פגשתי אותי....
86

נחלה

בתחילת שנה המורה מביאה לנו דף ממו חלק, "תרשומנה בנות, את הכישרונות שלכן,...
... באותה כיתה! /ראיון חדש!
icon_66

המערכת

חידה לכל השותפות: אנחנו גרות באותו בית, לומדות באותה כיתה, אבל אנחנו לא תאומו...
לה' הפתרונים
60

העורכת חני

לפעמים אני עומדת בתור ארוך. יודעת שאני מאחרת אבל לא יכולה לעזוב. הלחץ מתקפל ב...
פוסטים חדשים
תווי מכחול /5
54

סימה א.

פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
מי, מתי ולמה ממלכה במבחן
167192231663a7828cda00d

רעואל

#3 עם מי מהדמויות היית מתחלפת? באיזו סיטואציה? למה?
מה הכי אהבת?😇🤔🤔
30

איכשהו חבדניקית

נכון שתשתפי אותנו איזה פוסט/שיר/סיפור/דיון שעלה פה אי פעם הכי אהבת?🤩🤩 שלחי פה...
תעזרו לי למצוא משפט יפה על צניעות
כתר

תהל

אני רוצה להביא לבנות כרטיסייה עם קטע קצר על צניעות. אולי משהו שידבר על צניעות...
שנאה לא ברורה
כוכב

סושי כושי

מכירות את זה? שכל החיים רק חושבות וחושבות מה עליכם חושבים זה נורא וקצת לא נעי...
מלאה בכל זה
newEmotionIcon_07

הלוואי ולא

מלאה בכל זה ומרגישה שנשארתי ריקה איך שהלב הזה פועם מתי תהיה לו תקנה על הכול, ...
איך אפשר??
icon_set_3_43

תשרייי

לעזוב לנסוע הרחק אחרי חודש ממלא לחזור לרגילות, לתפל מעולם מלא, שלם תשרי פ״ה מ...
מכובה ברחוב.
newEmotionIcon_23

יודעת מנסיון

יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...

40 תגובות

  1. לא.
    אמאל'ה.
    בטי זה כל כך- – –
    יפה מחד. כואב מאידך.
    ונכון כל כך.
    מזכיר לי איזה שיר שלי.

    וואו. את כותבת יפה ונוגע.

  2. מה מה מה מה מההההה
    אחחח בטי. אין מה לומר.
    מזדהה כלכך… כלכך.
    וההזוי מכל, זה שביום שלמחרת נצרך ממנו לחיות ולחייך כאילו כלום לא קרה. כי בסוף החיים תמיד מנצחים..
    ואם נרצה או לא, זה מה שקורה.
    (ואולי דווקא מוטב שכך? לא יודעת)
    אז סתם, רציתי שתדעי שאני לגמרי איתך. ומבינה אותך עד כאב.
    קבלי חיבוק ממני אהובה.
    אני איתך. הקב״ה איתך.

    נ.ב- פעם ראשונה שאת כותבת וזה לא שיר? או שפיספסתי משהו:)
    הכתיבה שלך יפיפיה.

    1. אוף שאת מזדהה.
      ונכון, הזוי באמת. ומעייף, בעיקר, לחייך ולהציג 24/7.
      "כי החיים תמיד מנצחים": אהבתי איך שהגדרת את זה. זה טוב? כנראה שכן. אבל בנתיים זה רק מעצים את הלבד שמרגישים.
      ותודה, את מתוקה ככ! תודה על העידוד והחיבוק❤️ שולחת לך גם, למרות שזה רק וירטואלי (לא הכי אידיאלי, אה?)
      נ.ב: כבר כתבתי כמה כאלה. ילדה קטנה, למשל. מזמינה אותך לבדוק בתגית (איזה כיף לכתוב את זה?). ותודה על המחמאה!

    1. חישוק❤️
      נעלמתי, חזרתי טיפה ושוב נעלמתי..
      מה שלומי? ממ, התשובה קצת מורכבת. מקווה שאני בסדר. (כמה אני נלחמת בעצמי עכשיו שלא לכתוב רק "הכל טוב, תקופה קצרה שעברה כבר" או משהו בסגנון..)
      אבל בעז"ה יהיה טוב.
      תודה על ההתעניינות ❤️

  3. אבל כשיש חושך-
    רק אז מופיעים הכוכבים. רק אז רואים אותם…
    נוצצים באורםביופים ביחודם…

    כתבת מדהים וזה היה כל כך נוגעעעע.
    מזכיר לי משהו שכתבתי השבוע??

    1. את צודקת מאוד, ומזכירה לי שיר שאני בעצמי כתבתי..(?) רק שבשיר זה מרגש ומשכנע, אבל במציאות זה טיפה פחות..
      ותודה, מתוקה, על המחמאה!
      נ.ב: איך את-עצמך, אורטל? מרגיש לי שקצת קשה לך לאחרונה.. לא חייבת לשתף, כמובן.

      1. אני לא מאמינה.
        איזו רגישה את וכמה שאת מדהימה?.
        טוב אז לפי הסדר?!?
        מה שכתבת, התאוריה. ממש מדוייק ויותר מידי נכון.
        באמת בשירים זה ככה.
        על המחמאה? וואי זה היה כל כך קצת….
        נ.ב.
        תודה על שימת הלב. באמת שזה מחממם…
        אין לך מושג מה זה עושה.
        ריגשת אותי באמת.
        קשה לי?!? כן. מאד.
        ומישום מה את היחידה ששאלה אותי בכנות (החלטתי ככה להרגיש…)
        לפרוק? אני חייבת לא מסוגלת יותר מידי…
        זה מעורבב. זה רגשות. מעולם לא מוגדרים מידי (רק בשירים…) קשה לי עם המצב שבו אני חיה. מין תחושה של חוסר מימוש החלומות, השאיפות, הרצונות, היכולות…
        תמיד חשבתי שאני לא אהיה כמו כל הבנות האלו שמתחילות כביכול לחיות אחרי החתונה כי אני עושה מה שבאמת אני רוצה… אבל מסתבר שהחיים יותר מידי מסובכים. גם כשהבנתי בשכל שזה באמת לא הגיוני בלב זה לא נקלט (אני יודעת שאני לא ברורה בשום צומת אבל ?). עכשיו אני בדילאמה קשה מבחינתי. בגלל הסמינר… ארוךךךך ואני צריכה לסגור אז אני עוד אחזור. תודה נשמה❣
        סתם שאלה, לפי מה שאלת את זה???
        ותדעי לך שיש לך עכשיו הרבה זכויות לראש השנה. ריגשת אותי ונתת לי המון.
        תודה.
        סורי על האורך?‍♀️

        1. לא ראיתי את התגובה הזו..
          אורטלי, את מתוקה. הכנות שלך ממיסה.
          עצוב לי שקשה לך עכשיו.. שולחת לך חיבוק ❤️
          ו..הגעתי למסקנה שבשביל כל דבר בחיים האלו, צריך אומץ. אומץ לחלום, אומץ לדבר ולהודות גם כשקשה. אומץ להיפתח, ואומץ להגשים את עצמינו. מאחלת לך שתמצאי בתוכך המון אומץ כדי למשש את עצמך. אני בטוחה שאת יכולה. את נשמעת ילדה ככ חיובית ואופטימית, עם המון מעלות.
          נ.ב: למה שאלתי? לא יודעת, עלתה לי הרגשה שקשה לך מכמה תגובות שלך..
          ותודה♥️ ריגשת! שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה?

          1. וואו את כזאת מיוחדת!!!
            תודה לך באמת. עזרת לגמרי. חסר בעולם נשמות טובות כמוך❣תודה שוב על כת המילים המיוחדות שלך. את מהממת.
            אגב שמעתי באיזה מקום שמה שאומרים על אחרים ורואים בהם נמצא בתוכינו… אז כנראה שאת כזאת.

    1. חח אני מהממת? מאיפה הסקת את זה? ?
      ותודה!
      אגב, אנצל את ההזדמנות כדי להחמיא לך על ההייקואים המקסימים שלך?

  4. גם בפעם השמינית בערך שאני קוראת את זה, אין לי מה לומר.
    אעע. בטי.
    אמא'לה, ילדה.
    את.. זה.. אני..
    אע.
    וזה יפה. וזה כואב. וזה עצוב. וזה יותר מדי גורם לי להזדהות.
    ואת יותר מדי מתוקה.
    רוצה כל כך לחבק את הלב הקטן שלך ברגעים הבודדים, העצובים האלה..
    אני אוהבת אותך, בטוש.
    וזהו.

  5. אין על הלילות. כאב, בכי, כוכבים, ירח ושחור?.
    הכתיבה שלך משהו מחוץ לעולם הזה, בטי.
    מזדהה, מבינה וכאובה.

    1. ככ! באופן פרדוקסלי, הלילות אהובים עליי יותר מן הימים, גם אם הם מעוררים דובים מרבצם וצופנים בחובם אי אלו רגעים קשים..
      ותודה! שמחה לשמוע שזה מה שאת חושבת❤️
      ואופס.. גם את מזדהה?

  6. איי מי כמוני יודעת על הלילות…
    מתי פעם אחרונה ישנתי (ביום חול) בשעה מוקדמת כמו 2 בלילה?!?
    הייתי חייבת לקרוא שוב…
    זה יפה ומרגיש כל כך!!!

  7. מה כותבים על כזה מין דבר?
    אלו מילים, יתאימו?
    בטי—
    את כזו בטי, בקטע הכי מדהים שיש.
    וזה היה כואב, שתדעי.
    נשמע שכואב לך, מה שלומך?

  8. בטי… אני…. אין לי כל כך מה לומר..
    הכתיבה שלך כזאת נוגעת.
    מלטפת ודוקרת בו זמנית.
    אני כל כך מזדהה…
    התחברתי ממש לפוסט
    תודה עליו???

    1. טלטולי! כיף לראות תגובה שלך.
      שמחה שהתחברת לכתיבה שלי, וגם לא, כי יכול להיות שזה אומר שאת באותה סירה.. מקווה בכל אופן שלא.
      אהבתי את איך שהגדרת את הכתיבה שלי "מלטפת ודוקרת בו זמנית".
      ו תודה לך♥️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות