שָׁמַיִם.
הָאֵיךְ הִתְכַּסֵּיתֶם
בִּירִיעָה עֲכוּרָה, אֲפֹרָה?
וְלָמָּה,
לָמָּה אַתֶּם מוֹרִידִים דְּמָעוֹת
עַל אֶרֶץ רֵיקָה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
אהבתי את סגנון הכתיבה.
ו.. רציתי לענות, אבל במחשבה שניה לא אעשה את זה.
נסתפק, כנראה, רק בהבטחה שעוד תבוא הקשת. עוד תבוא.
תודה!
רק שתעשה את זה מהר- – –
אאוץ.
חזק וכואב.
משו בשאלה של הפסקה השניה נגע בי נורא.
כן, כואב.
הפסקה השניה באמת עצובה, לדעתי.
שין..
קצרצר מפעים.
בכאב, ביופי.
אולי כך מייצרים כתיבה, וחיים.
כאב ויופי ביחד, לב אחד שמערבב.
לב מדהים יש לך.
ככה מייצרים כתיבה. עצוב.
ואלו החיים. יופי כואב.
כן.
הלב שלי מדהים, אני יודעת כבר.
כל פעם מחדש אני נדהמת ממנו, לאן הגיע, לאן הצליח לעלות, עד כמה נמוך הוא יורד.
הלוואי והוא היה פשוט יותר.
יופי כואב…דיוק מקסימלי.
רגע, תעצרי שניה.
את יושבת מול המסך, קוראת עוד תגובה מתסכלת של הארי, שלא מניחה לך לרגע, לחיות חיים פשוטים.
חכי, רגע.
תמזגי לעצמך כוס מים, יכולה גם לפרגן לעצמך משהו יותר טעים, על חשבון הברון.
ותעני לי רגע, על השאלה.
היית רוצה, להחליף את הלב שלך, באחר?
תחשבי על זה, מוזמנת גם לישון על זה לילה, אל תמהרי לענות.
תהרהרי בזה, בכנות.
הוא מסובך, אולי.
הוא עולה, ויורד בחדות.
ו..
(מוזמנת להוסיף עוד כמה פנינים.)
אבל, הוא הלב שלך, המדהים, הנופל.
היית מוכנה לוותר עליו, לטובת לב פשוט, שלא עושה בעיות.
מין מוח שני, לב שהולך באותו המסלול, קר רוח.
את לא חייבת לענות לי, תשמרי את התשובה לעצמך.
תודה, הארי.
באמת.
שומרת את התשובה לעצמי.
את לא תאהבי אותה.
את מוכשרת על.
נגע בי. אייש.
תודה, הכל מה'!
עמוק ונוגה.
אהבתי ממש
ולמה,למה הארץ ריקה??
נוגה ממש.
למה היא ריקה?
איפה כל מי שהילך בה פעם?
אאוצ'. שין.
??
ארץ ריקה.
זה מוחץ.
ואוו,
כל קצרצר שלך מחדש.
מוחץ ושורף.
תודה, כוכבוש!
אאוץץץץץ
זה היה כואב…
ושתי השורות האחרונות… נגעו לי ממש בלב….
את טובההה שיןןן
מקווה שזה בסדר שנגעתי.
תודה לך!!
ואוו חזק ועצוב
שין את כישרון ענק ?
כן…
תודה!
הכל בא ממנו.
צמרמורת.
צמרמורת.
ושוב צמרמורת.
את אדירה.
סורי על צמרמורת.
תודה, ילדה!