הנקודות.. לפעמים הן מביעות מה שאי אפשר לומר, ולפעמים הן בומים. בום. בום בום בום. ככה. חבל שזה נוגע אלייך בעצמך. אחרי הצצה בתגית.. הבנתי שמדובר על התמכרות. אני התכוונתי למשמעות הפשוטה, לבנאדם שמתפרק ואז מוכר את עצמו בחלקים, לעצמי. אבל האמת? שאולי אני מכורה לזה. ואז חזרנו לנק' המוצא. מעבר.. התמכרות היא כן בעיה בחיי.. אבל פשוט חסמתי לעצמי את הגישה. את הגישה לגרום לעצמי לסבול. אבל יש עוד דרכים.. קצת יותר ממשיות, לגרום לבנאדם לסבול. ניסיתי בעצמי. אין לי מושג למה התמכרת.. אבל שימי לב.. שאת לא מכורה לכאב. ואם את רוצה לשתף, אני פה. מרגיש לי שמעיק לך..
שין- -זה כאב לי. מרשה לי לשאול מה שלומך? מה קורה שם בלב הקטנטן?
את יכולה לנסות להקשיב לרגע קטן לקול הכאוב הזה, זה שפוקד על שין לעשות כל מיני דברים שהיא לא רוצה וכואבים לה? תלטפי את הקול הזה, תשאלי אותו מה שלומו. מה קרה לו שהוא פועל ככה, מה גרם לו לכאוב עד כדי כך שאת לא מצליחה לשלוט עליו, איך הוא מרגיש.
אחר כך את יכולה להסתכל במראה עמוק לתוך העיינים ולהזכיר לשין, לקול החזק הזה, שהיא חזקה ואדירה תמיד. ויש לה לב, שהוא יחודי ומיוחד רק לה, ורק היא יכולה לשלוט עליו. ושום מחשבה מטרידה בעולם לא תוכל לשלוט עליה אם היא לא מעוניינת.
את יודעת למה הוא צועק וצורח? כי הוא מחפש תשומת לב, הוא רוצה גם להיות נוכח ושיכילו אותו. הוא מחפש אהבה והכלה. כל פעם שדוחקים אותו לפינה ולא נותנים לו מקום, זה כואב לו, אז הוא צורח לך באוזן שוב, ושוב. מחכה שתביני אותו.
לכן כדאי להכיל אותו ולתת לו מקום. להקשיב לו זה לא אומר לעשות את מה שהוא אומר, זה אומר לא לדחות את הרגש שלו וללחוש לו 'היי אהוב, מה קורה איתך?, למה אתה פועל ככה?' לא מתוך הכרח או שפיטה עצמית וכעס, אלא מתוך אהבה ורוך.
זה קשה, מאוד. בהתחלה הקול חוזר אחרי שניה בתוקף וזה לא מצליח ומתסכל עד העצמות. אבל ככל שתעשי את זה יותר – זה יהיה קל יותר, ויעזור יותר. כי הקול יתרגל ויבין שאת מבינה אותו, ומצליחה להקשיב.
27 תגובות
ושוב זה כתוב מדהים.
ואני-
מוכרת
את עצמי
עצוב לי,שתדעי.
עצוב לי לדעת שעצוב לך.
וכבר היה עצוב לי קודם.
בכל זאת- תודה!
.
…
כתבתי לעצמי פעם משהו כזה גם.
אע.
…
.
מתלבטת אם לשלוח לך חלק מזה.
הנקודות, הנקודות.
חבל שזה נוגע אלייך. ממש.
אני אשמח לקרוא.
לא יודעת אם אשמח ממש, אולי זה יעשה את הפעולה ההפוכה, אבל כך נהוג לכתוב.
רק אם לא אכפת לך שכל דכפין ייתי ויקרא.
הנקודות.. לפעמים הן מביעות מה שאי אפשר לומר, ולפעמים הן בומים.
בום. בום בום בום. ככה.
חבל שזה נוגע אלייך בעצמך.
אחרי הצצה בתגית.. הבנתי שמדובר על התמכרות.
אני התכוונתי למשמעות הפשוטה, לבנאדם שמתפרק ואז מוכר את עצמו בחלקים, לעצמי. אבל האמת? שאולי אני מכורה לזה. ואז חזרנו לנק' המוצא. מעבר.. התמכרות היא כן בעיה בחיי.. אבל פשוט חסמתי לעצמי את הגישה. את הגישה לגרום לעצמי לסבול. אבל יש עוד דרכים.. קצת יותר ממשיות, לגרום לבנאדם לסבול. ניסיתי בעצמי.
אין לי מושג למה התמכרת.. אבל שימי לב.. שאת לא מכורה לכאב. ואם את רוצה לשתף, אני פה. מרגיש לי שמעיק לך..
הכי אוהבת נקודות.
ואוהבת שלוקחים מילים שלי לכיוון אחר.
ועוד יותר- שהכל מתחבר לאחד.
אני לא יודעת למה התמכרתי.
אולי לעולם הזה.
תודה, מושיח!
אז.. אני שמחה שקרה פה משהו שאת אוהבת.
ממ.. יהודי הוא מעל העולם. ומותר לך להזכיר את זה ללב שלך מידי פעם.
אני מנסה לחשוב לעצמי מה יש בעולם הזה.. שכל כך ממכר..
?
לא קונה את זה, שין.
אל תמכרי לי לוקשים.
את יודעת את האמת.
אל תקני. אחרים קפצו על המציאה.
והאמת?…
היא קבורה איפשהו. למי יש כח לחפש?
את מבטאת את עצמך כל כך טובב, אלוקיםם
אוף, שין.. נדמתי.
לפעמים אני מצליחה למצוא מילים.
רק לפעמים.
אוחח. מילים כואבות.
סתכלי על האימוגי ליד הכותרת.
אני נראית ככה.
מזה אמור להביע הקצרצר המביע הזה?
ואוו ענק.
מיוחד ממש.
והכותרת..
ככה?
ממה עם הפה? והגבות?
זה אמור להביע את עצמי.
את שין המקסימה והנחמדה והיקרה והעיוורת.
הכותרת. כן.
הבנת אותה?
שין- -זה כאב לי.
מרשה לי לשאול מה שלומך? מה קורה שם בלב הקטנטן?
את יכולה לנסות להקשיב לרגע קטן לקול הכאוב הזה, זה שפוקד על שין לעשות כל מיני דברים שהיא לא רוצה וכואבים לה?
תלטפי את הקול הזה, תשאלי אותו מה שלומו. מה קרה לו שהוא פועל ככה, מה גרם לו לכאוב עד כדי כך שאת לא מצליחה לשלוט עליו, איך הוא מרגיש.
אחר כך את יכולה להסתכל במראה עמוק לתוך העיינים ולהזכיר לשין, לקול החזק הזה, שהיא חזקה ואדירה תמיד. ויש לה לב, שהוא יחודי ומיוחד רק לה, ורק היא יכולה לשלוט עליו. ושום מחשבה מטרידה בעולם לא תוכל לשלוט עליה אם היא לא מעוניינת.
את – -יכולה למסור לה גם חיבוק ממני?
את..יכולה.
אבל אני לא רוצה לדבר אתו!!
לא מספיק שאני מקשיבה לו? למה אני צריכה מגע צמוד יותר?!
בכל מקרה כל הדברים הללו בפנים ימנעו ממנו להקשיב.
והלב שלי…
לא יודעת למה אני כל כך מסתבכת אתו. למה הוא מסתבך אתי.
כנראה ששתינו רוצים את זה.
שין תנסה.
רק בגללך. רק בזכותך.
היא מבטיחה לך.
את יודעת למה הוא צועק וצורח? כי הוא מחפש תשומת לב, הוא רוצה גם להיות נוכח ושיכילו אותו.
הוא מחפש אהבה והכלה.
כל פעם שדוחקים אותו לפינה ולא נותנים לו מקום, זה כואב לו, אז הוא צורח לך באוזן שוב, ושוב. מחכה שתביני אותו.
לכן כדאי להכיל אותו ולתת לו מקום.
להקשיב לו זה לא אומר לעשות את מה שהוא אומר, זה אומר לא לדחות את הרגש שלו וללחוש לו 'היי אהוב, מה קורה איתך?, למה אתה פועל ככה?' לא מתוך הכרח או שפיטה עצמית וכעס, אלא מתוך אהבה ורוך.
זה קשה, מאוד. בהתחלה הקול חוזר אחרי שניה בתוקף וזה לא מצליח ומתסכל עד העצמות.
אבל ככל שתעשי את זה יותר – זה יהיה קל יותר, ויעזור יותר.
כי הקול יתרגל ויבין שאת מבינה אותו, ומצליחה להקשיב.
את מיוחדת.
בהצלחה יקרה!!
מי את, נקודה?
איך את יודעת לכתוב אמת ודרך? למדת את זה?
תודה, מדהימונת.
כן, למדתי את זה.
לפעמים החיים לחשו לי את זה באוזן, ולפעמים הם צרחו.
אז למדתי.
שין תנסה?
החיים…
שין ניסתה.
עמוק!!
כן, יש בזה…
תודה!
אני לא יכולה איתך.
זה כואב מדי.
מה קורה ילדה?
כואב. נכון.
אני גם לא יכולה אתי, לפעמים.
ומה קורה?
מבחוץ הכל בסדר.
חיים תקינים. בריאות. חברות. חג.
מבפנים זה אחר לגמרי. הכל.
אבל כך זה תמיד, לא?
אבל למה אני מזדהה
–
כלום.
אוף.
לא רציתי שיזדהו אתי.
–
…
אני רק אשים את זה כאן ואלך לי
?
מהממת אחת.
את אף פעם לא הולכת.