מומלץ לקרוא את הפוסט בפוקוס.
חשבת רגע על זה שאת זו את בגלל שזו המטרה שלך?
אם התבלבלת, על דאגה.
עוד שניה תביני.
נולדתי בשליחות.
בגן הייתי עם בנות שכל היום דיברו על 'סטלה' הברבית ו'פלינה' הזמרת.
לא כ"כ בער לי…
הגעתי לבית ספר.
אור אבנר.
בטוחה שחלק מכירות.
ותמיד אני שונה. לא שייכת.
כשפאלי (הוא עשה ברית כמה שבועות לפני תחילת הלימודים, והחליט שזה יהיה הכינוי לשם שהוא בחר) מדליק שירים בקולי קולות אני יוצאת מהכיתה בפנים של 'אני הבת של הרב אז לא שייך (לא באמת כן?)…'
כל הזמן מנסה לדמיין איך כשאגדל אני אהיה מה שאני רוצה ומי שאני רוצה (ככה חשבתי לפחות… חלמתי…)
לא אהיה שליחה ח"ו.
אגור בארץ ואזלול טילונים כל היום…
ואז אני גודלת ומתרחש שינוי בחיים שלי .
שינוי שמחשל, שמפרך, שכואב.
שינוי שלוקח כל חלקה טובה שעוד היתה (מה הוא נזכר לבוא דווקא בשיא הטיניג'ריות?!)
האמת בהתחלה גם אני רציתי אותו.
כשקרה, אז הבנתי שלשווא (לא הבנתי כמה הוא הטיב איתי בטווח הרחוק)
הוצאתי משפטים של 'אתם לא תחליטו עלי' ועוד ועוד בתוספת פילפל מלח ואפילו סוכר… היה גם קצת פפריקה… איך אומרים? הבסט של הבסט.
עברתי דברים.
ואז נפל האסימונצ'יק המתוקצ'יק .
אני פה- כי יש לי מטרה!
אני פה- כי יש לי תפקיד! (והוא לא לעשות חיים קשים להורים שלי!)
אני כאן בשליחות כי הקב"ה החליט, שזה המקום בו אני יכולה להראות את מי שאני ולקיים את היעוד שלי .
לא יעזור כלום.
אני לא יכולה לברוח מזה.
לא יהיה יותר צ'אנס.
זה הרגע להפנים, שגם אם יש לך מכשולים, דאגות וכל מני דברים שחוסמים לך את הדרך- בסופו של דבר (וגם בתחילתו) יש את ההוא שלמעלה, שמנתב שכל דבר ודבר בחייך יהיה לטובתך בטוב ובמוטב!
כשהשמש זורחת חזק מדי, אנחנו לא יכולים להסתכל אליה בפנים, כי היא מסנוורת.
כשאנחנו מקבלים טוב, והשמש זורחת בקטנה, אנחנו יכולים לראות אותו בגלוי ולקבל אותו.
אבל לפעמים, ה' מיטיב איתנו, ונותן לנו את הטוב בכמות 'מסנוורת'.
אבל גם על זה צריך להודות.
מאחלת לכל אחת ואחת, שנזכה לראות את הטוב בגלוי !
יש לכן תובנות משלכן?
שתפו בתגובות!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
וואו, את חמודה אש.
וחכמה, מאוד.
הייתי צריכה את הניעור הזה.
תודה. ♥️
אהבתי בטירוף!
לייק! כתיבה מהממת וכמה שזה נכון..!
תובנה שצנחה לי פתאום:
את בנאדם עם לב ענק.
התרגשתי איתך כשקראתי על התהליך שעברת, ועל הקשיים.
באמת, להיות שליחים זה לא קל.
אבל זו זכות ענקית!
שמחתי איתך שהגעתי לקטע שבו כתבת שהצלחת להתגבר, ורק להתחשל מהקושי והשינוי שעברת.
מעריכה מאוד-מאוד❤
תודה לכן)
האמת אני קוראת תפוסט (הוא עלה רק כמה שבועות אחרי ששלחתי אותו למערכת..) וגם אותי הוא ניער וזיעזעה!
לפעמים צריך תזכורת של הדברים שאמרתי בעצמי..
ואוו מלכא,
אני ממש מעריכה אותך על הדרך שעברת, ועל הקושי שהצלחת להתגבר.
ותודה ששיתפת, זה היה מחזק!
מלכא וואו
איזה מהממת שאת
דבר ראשון כל הכבוד ענק
כל שליחה שיוצא לי לדבר איתה אני מעריכה אותה ברמות
זה קשה
אני יודעת כמה שזה קשה
וזאת זכות ענקית
באמת אני מעריכה אותך ברמות
וכל הכבוד לך
ולמסקנה שהגעת אליה
אפילו שהיה לך קשה
קיצער
את נשמה
אין עלייך
#?_
ממש ממש אהבתי את הכתיבה שלך. שתדעי;) ואת מדהימה באמת!!
אלופה!
יא, ניחשתי מהכותרת שזו את 🙂
פוסט חכם. מהממת את!
מלכא! את ממש מיוחדת!!!
וואו בכלל אהבתי את הפסקה האחרונה… היא הייתה ממש במקום…
איזו אלופה שאת. איך בכלל את יודעת כל כך טוב עיברית? זאת אומרת עם כל הסגנון הישראלי הזה.. וואי אהבתי את הטילונים… זה היה חמוד ומשעשע.
תובנות???
יש בשפע… אבל לא כל אחד מתאים לכל אחת. וכמובן שאני חושבת שהם לא כאלו קצרים… ודי חפרתי.
אז ביוש❣
תודה
ההורים שלי יצאו לשליחות אחרי החתונה.. ואיפו הם גדלו אם לא בארץ?)
כי אני ישראלית בנשמה חח
ולא חפרת על דאגה)
וואו פוסט לעניין ותכל'סי אהבתי את הכותרת
צריכה לפעמים תזכורת..
תצליחי לייק ענק כתיבה מטורפת!!
תודה
עשית לי אתזה