תפריט
רק בתואר?????
זה לא שיחה שקרתה לי בחיים. זה רק משהו שחשבתי בלילה. אבל בעיקרון זה כאילו מישהי אומרת לי את זה
במה את שונה ממני אם אני רואה סרטים וגם את?
במה את שונה ממני אם אני שומעת זמרים/ות חילונים או גויים וגם את?
במה את שונה ממני אם אני לא שומרת שבת וגם את לא מקפידה?
במה את שונה ממני אם אני לא שומרת כשרות וגם את לא חושבת פעמיים?
במה את שונה ממני אם לי אין חסימה אבל לך יש אוסף של קישורים איך לעקוף את שלך?
במה את שונה ממני אם אני הולכת איך שבאלי וגם את הולכת מעל הברך+מעל המרפק?
במה את שונה ממני אם אני מדברת איך שאני רוצה וגם את מוציאה מילים בלי לחשןב?
במה את שונה ממני אם בעצם שתינו עושות מה שבאלנו אבל אני בגלוי ואת בסתר?
במה את שונה ממני??
זה שאני באופן רשמי נקראת חילוניה ואת דתייה???
– – – – – – – – –
יקרה ❤
איזה שיח נוקב.
זכרי שאת בדרך, שאת נופלת וקמה.
זכרי שאת מודעת, ויודעת ורוצה.
זכרי, שיש לך נפש אלוקית חיה ובועטת. האם היא זו ששואלת?
בכל מקרה, זה מה שעושה ויעשה את ההבדל בין נפילה לנפילה: הכיוון.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
60 תגובות
לא הבנתי את הפואנטה.
את מי באת להאשים?
מה המסר?
סורי שקטלתי,
אולי זה בעיה אצלי בהבנה:)
וואו איזה שאלה..
אבל היא לגמרי לא את
את יודעת שאת לא בסדר- ואת רוצה להשתפר
את יודעת שזה לא את
את אחת עם פנימיות
וכל זה סתם
את אחרת
את מיוחדת
את מהממת
#אוהבת_אותך_המון
אתן שונות❤
וואו, תודה ששתפת:)
מסכימה איתך לגמרי, בכל מילה.
ואווו זה היה בועטטט
וכאב לי לקרוא אתזה
מזדהה עם זה נוראא
תודה על המראה ששמת לי באמצע החיים בלי הכנה…
זה היה בול בזמן…
ואו.
מהממם.
אחד היפים והחשובים.
כל הכבוד לך.
אייה.
אני קוראת את זה, וכל מילה חובטת לי בלב.
במה אני שונה מהן, אה?
אני לא יודעת.
עולם, את פשוט באת והנחתת לי את האמת ישר לתוך הלב.
אני לא יודעת.
נכון, היו דברים שלא הזדהיתי איתם.
אני שומרת על צניעות מלאה, ועל שבת.
אבל עזבו קטנות, מה אני שווה כשאני ככה, אה?
לא יכולה עם הייסורים מצפון האלו, אני כל הזמן מנסה רק לא לחשוב על זה, אבל יום אחד זה היה אמור להגיע.
וזה בא.
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה.
למה נולדתי יהודיה?
זה כל כך מחייב.
וגם אם מבחירה אני לא אשמור כלום, ואני לא רוצה את זה.
תמיד יהיו לי ייסורי מצפון, והאשמה עצמית.
שלא ייתנו לי באמת לחיות ,איך שבא לי'.
אוף.
לא רוצה להיות גויה.
ולא רוצה לחיות בתור גוש ייסורי מצפון מהלך.
לא יודעת מה אני רוצה, וזהו.
הלכתי לקבור את הנשמה שלי בכמה שירים, אולי גם בסרט טוב.
ולא התפללתי היום, למי שרוצה לדעת.
יקרה, הזדהות עמוקה בנוגע לייסורי מצפון… אוחח.
המלצה שלי? פליז אל תישארי עם זה בפנים.
תשתפי! כן בדיוק את מה שכתבת כאן.
הכי טוב זה למשפיעה, שתוכל גם לנתב אותך לכיוון הנכון והאמיתי. שתדע לענות לך על השאלות באמת.
בהצלחה❤❤
תודה, נשמה.
חיממת לי את הלב, כפשוטו.
אין לי משפיעה, ולא יודעת אם אני רוצה בכלל.
שמחה לשמוע❤
תאמיני לי שמשפיעה זו המתנה הכי טובה שתוכלי לתת לעצמך.
אולי זה קשה, ודורש. אפילו מאוד!
קשה לפעמים למצוא, ואח"כ גם בכל החיבוטים -אם לכתוב לה או לא/ על מה לדבר/ אני חופרת, וכו'.
אבל בסופו של דבר, זה הצלה של ממש.
"מה אני שווה כשאני ככה?"
אאוצ' תפס אותי. הזכיר לי את הדעה האומרת 'הכל או כלום'. או שאני מקיימת תריג מצוות קלה כבחמורה, או ש.. מה אני שווה כשאני ככה?
אז קודם כל אחותי – שווה את בטוח ❤, את בתו של הקב"ה ויש בך נפש אלוקית עם עוצמות אדירות.
כל מצווה, היא חיבור נוסף לקב"ה, המשכת אור חדש לעולם. לא התפללתי היום? אבל אני לבושה בצניעות והייתה לי התמודדות שאף אחד לא חושב עליה.
על מה היסורי מצפון? על התפילה? על מצווה שלא קיימתי? על מעשים שעדיף לא לספר? רוצה לתזכר אותך שהלך בשדה:) זו לא אגדה, ולא קלישאה. המלך בשדה עכשיו, וקל לנו הרבה יותר לחזור בתשובה. וזה הזמן (אני מדברת גם לעצמי, ולכל אחת) לקחת פסק זמן של התבוננות, ולהחליט החלטה,פצפונת – כזו שבטוח נהיה מסוגלות לעמוד בה. לכתוב לרבי. להוריד אבן של יסורי מצפון מהלב.
בהצלחה אחיותיי ?
ומקווה שהבנתי מה כתבת harry ושאולי קצת עזרתי
הבנת מדוייק, מאוד.
ואת צודקת, כל כך.
אבל מה אני יכולה לעשות שאני לא מסוגלת, נפשית, להתפלל?
ולא משנה כמה דברים טובים אני אעשה כל יום, ועל כמה דברים אתגר.
השוט ילקה אותי על זה.
Harry, את נוגעת…
זה כל כך- – – קשה.
זה כואב לך, נכון?
תעשי משהו עם עצמך, נשמה!
בבקשה!!
בשבילך. בשבילי. בשביל העם שלנו. בשבילו.
Harry, קחי דף ועט ותכתבי לנשמה שלך.
עשיתי את זה לא מזמן.
וגם אם את לא מרגישה שעשית איזה צעד- היא כן.
ואני פה תמיד.
❤
שיו.
אני רוצה לבכות, ולא מצליחה.
אבל תדעי לך, שכל כך נגעת בי, במילים הפשוטות והמחממות שלך.
אני אנסה.
ותודה שאת פה, זה כל כך עוזר לי לפעמים.
אני דוגלת במילים פשוטות, כשאני רוצה לומר באמת.
ואני כל כך רוצה- – –
שין.
אני לא יודעת אם תראי,
אבל שתדעי שבזכותך התפללתי כבר יומיים.
גם בשבת.
מרגישה שאני חייבת לספר לך, גם אם לא תראי.
אני רואה.
בעצם לא רואה, משהו מטשטש לי את המסך, מצטערת.
בזכותי?!
אני- – –
יודעת למה חשבתי עלייך בשבת.
הרגשתי אותך פשוט.
גאה בך, ילדה.
הכי בעולם.
זה כואב
אני מזדהה איתך עמוקות
באמת
את נכנסת לי לתוך הלב ולקחת לי את המילים
אני לא אוהבת להזדהות
אבל צרת רבים חצי נחמה
?
הארי נכתב אלייך
אני רואה שזה הסתבך פה בתגובות
חרמש הירח.
אוף, כואב לי בשבילך.
דווקא בגלל שאני במקום שלך,
אני יודעת כמה זה לא קל, בכלל.
ובגלל זה גם אין לי מה להגיד לך.
רק ששתינו באותה סירה, גם אם בחוץ יש סערה, ואולי עוד נפליג ביחד?
סתם.
אני אוהבת אותך ?
את מהממת
תודה
❤
Harry.. אני קוראת ובאלי לבכות.
כלכך מבינה אותך.. לפעמים אני מרגישה שאת מוציאה לי את המילים מהפה.
מה אומרים לנשמה שבוכה? ואיך מרגיעים לב משתולל? כלום ממה שאכתוב לך לא יגיע למה שאני מרגישה עכשיו. למה שאני רוצה להעביר לך.
אבל בכל זאת, אנסה.
את יודעת, לפעמים עוברות בי מחשבות כמו- לא באלי לשמור צניעות, לא רוצה את כל המחוביות האלה, לא רוצה לחיות כבובה כלואה, וכו.
ודווקא אז, פתאום עוברת לידי משהי שאני מכירה ש׳ירדה מהדרך׳, לבושה ומתנהגת איך שבא לה, ואני תופשת את עצמי חזק וחושבת, אני באמת רוצה את זה? אני באמת רוצה להיות כמוה? כמו מישהי שאיבדה את כל האמת שלה, את משמעות החיים, את כל הערכים שעוד היו בה. כמו נשמה אבודה בעולם.
וכל האלה שכן חיים את החיים האלה, זה כי הם לא זכו. הם לא זכו!!! תקשיבי למה שאני אומרת, זכית. את בת של הקב״ה, את בתו של המלך. יש יקר מזה? וזה לא סתם תאוריה. זה הכי אמיתי שיש.
אז מה אם את לא מתפללת, זה היצר החזק שיש בך. זה לא את.
עוד יגיע היום שתתגברי גם על זה.
תזכרי שיש לך אבא שמביט מלמעלה ומעריך כל צעד והתגברות שלך. והוא יודע, את יכולה לסמוך עליו.
החיים כיהודיה לפעמים מאתגרים, ללא ספק. אבל הם חלק מהעוצמה שלנו.
את חושבת שזה לא שווה את זה?
האמת דורשת התמסרות- עד הסוף. ככה זה.
אני סומכת עלייך ילדה.
סומכת ומאמינה בלב שלם שתצילי את עצמיך. את העם שלך.
אני פה בשבילך.
אוהבת אותך.
בת מוזרה.
אמרתי לך פעם שאני אוהבת אותך?
אני אומרת שוב.
ריגשת אותי בתגובה שלך.
קודם כל, שחשבת עליי והשקעת לכתוב לי תגובה.
דבר שני, בתוכן.
את כל כך צודקת.
ואני מסכימה איתך, חושבת שהבנת אותי לא נכון.
אני רוצה לשמור הכל, כי פה אמת שאני לא מוכנה לוותר עליה.
יש כאן תכלית, ומטרה.
יש למה לחיות.
יש פה כל כך הרבה יופי וטוהר, ובעיקר אושר אמיתי, ונצחי.
אבל כשאני נופלת בכל כל הרבה דברים, ומבולבלת מכל כך הרבה דברים, מאיפה לי לדעת מי אני, ומה אני אהיה?
אני רוצה כל כך הרבה ניגודים, ולא יודעת על מה אני אוותר.
לא רוצה לוותר.
קשה, קשה.
harry ובת מוזרה, מתחשק לי לדבר איתכן ביחד שיחה עמוקה.
יש לי הרבה מה להגיד לכן.
אני גם רוצה!
אם את הנקודת שאני חושבת שאת, ובכלל עם כל הנקודות.
רוצה רוצה רוצה!!!
תשמעי יקרה. אני מבינה אותך, באמת. כי גם אני.
יודעת עד כמה זה קשה, קשה ושוב קשה.
אמרנו שבשביל האמת צריכים להקריב, אה?
אבל אל תלחצי עכשיו.
תני להקב״ה לנהל את העולם, הוא עושה את זה הרבה יותר טוב מאיתנו.
והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, איך שהיה צריך להיות.
וכן, גם את.
התקופה שאת- ואני, וכולנו פה- נמצאות עכשיו, בכללי היא מבולבלת. אז זה בכלל לא רק את. זו תקופה שתעבור, מבטיחה.
וגם אם נראה שלא, בעזה הכל יתבהר בהמשך.
ואת מדהימה, ממש ❤️
יפה שאת.
וכשאני כותבת יפה, אני לא מתכוונת לחזות החיצונית.
לא יודעת איך את נראית.
אבל הנשמה שלך יפהפיה, מרגישים את זה.
לא יודעת אם אני מדהימה, אבל את כן, חד משמעית.
ו..ב"ה, אני מנסה יותר להתקרב.
התחלתי( המשכתי) להתפלל, כבר יומיים, ואני מקווה לא להשבר כל כך מהר.
Harry—
את כתבת אתזה כלכך בועט ואווו
כאילו אמאלהה
אשכרה קראתי את התגובה שלך איזה ארבע פעמים…
אוףף אין לי באמת מה להגיד לך…
אני כלכך מזדהה איתך שזה פשוט מכאיבבב
מוזר לי להגיד לך אתזה מהמקום שלי…
אבל זה לא ככה
את אולי לא התפללת היום אבל התלבשת בצניעות וזה גם אתגר ענקקק
ואת מבולבלת….
וזה קשהההה
נשמה אל תישארי ככה לכי תשתפי מישהי/תכתבי לעצמך… זה יעשה לך טובב
ועוד משהו רואה שיש לך מצפון סוגשל על זה שאת לא מתפללת…
תקני אותי אם אני טועה.
תתנסי לדבר עם השם בלי סידור…
לפעמים זה יותר קשה מתוך טקסט כתוב…
אפילו רק לומר לו אלוקים קשה לי להתפלל אליך זה כבר קשר….
אוהבתותך ?
תודה, שמיים כחולים.
חיממת לי את הלב, ואת הנשמה.
את צודקת כל כך.
ואני באמת הולכת ליישם.
תודה לך?
אוהבת גם, המון.
באהבה ילדונת
ובהצלחה ענקיתתתת
Harry יקרה, אני לא הראשונה שעונה לך וגם לא ביום שהפוסט עוד בעמוד הבית, אבל מקווה שתראי ותקראי:
דבר ראשון, את כל כך צודקת. ואיך אני מזדהה. משגע אותי הקטע שלגויים אין את ההגבלות האלו. נניח שאני רוצה להיות כוכבת קולנוע עם מכנסיים צמודות ושיער פזור, ובינינו זה לא חלום כזה הזוי, משגע אותי שגויות באמת יכולות להיות כאלו וזה בכלל לא אסור בשבילם!!! גוי לא עושה משהו רע בזה שהוא עובד בשבת, בכלל לא. וזה נשמע נורא לא הוגן! אנחנו מחונכים כל החיים ל"חובה שהיא זכות", ואיפשהו בשכל אנחנו מבינים שברור שלא שווה להיות גוי בשביל זה, וכנראה שזה באמת זכות להיות יהודי, אבל הלב לפעמים יכול לשיר אחרת ממה שהמוח מורה לו…
אני רוצה לספר לך משל חמוד, שאולי את מכירה:
נכון שברור לך ששווה לרדת לעולם בתור אדם ולא בתור חתול? נכון שזה ברור לך לגמרי לגמרי, שאם נשמה יורדת לעשות תיקון נשמות בעולם אז לרדת בתוך גוף של חתול זו אופציה לא נחמדה במיוחד?
אז תחשבי רגע מכיוון אחר. להיות בן אנוש, עם חברה ומסגרת ומחוייבויות התנהגותיות, זה כל כך דורש! להתקלח לפחות חמישה פעמים בשבוע, לדבר בטאקט, בנימוס, לא להשתעל לאיפה שרוצים, לאכול עם סכו"ם, לנקות את הבית, ללבוש בגדים (מה שכולל קניות מתישות, כביסות, וכו), ועוד כל כך הרבה דברים שנדרשים מעצם היותך בן אנוש. חתול לא צריך להתקלח אם הוא לא אוהב, הוא יכול לאכול איך שבא לו, ותעברי דוגמא דוגמא לראות שהחתול חי חיים כל כך נוחים בלי כל המגבלות האלו של בני האדם.
ובכל זאת את לא רוצה להיות חתול. כי להיות אדם זו אולי חובה, אבל זכות.
את הנמשל את מבינה נכון? (החתולות שלא מחוייבות בכלום זה כמו הגויים, רק שברמה יותר גבוהה, ואנחנו שכל כך מחוייבים, בכל זאת ברור לנו שעדיף להיות יהודי על פני גוי. עם כל הדרישות).
פסיפלורה.
תודה שענית לי!
את כותבת כל כך יפה, רהוט ומובן.
שהלב שלי התחיל לשיר שיר אחר.
את צודקת, והמשל נכון ואמיתי מאוד.
אני יודעת, יודעת הכל.
ולפעמים גם מרגישה.
ואני לא רוצה לחיות גמו גויה, דוחה אותי עכשיו לחשוב על זה בכלל.
אבל.. אולי לפעמים קצת פחות דוחה אותי.
אהבתי מאוד מאוד את התגובה שלך, היא מסוג התגובות שממסגרים ותולים בחדר.
תודה רבה❤️
אני גם לא רוצה להיות גויה
וגם לי קשה להיות יהודייה
אז אני שואלת למה לא נולדתי חילוניה ואז הייתי חיה תחיים בלי הייסורי מצפוןן הנוראיים האלה
מקסימום חוזרת בתשובה לאלה שאומרים שפה זה החים האמיתיים
למה לא עשיתה לי ככה השם למה?
סימן שאלה, נשמה שלי.
אני מבינה את הכאב שלך,
הוא כמעט תאום זהה של הכאב שלי.
אבל.. לא יודעת.
אני אומרת לך בכנות, לא יודעת.
לא רוצה לחיות בתור חילונית 'נאורה ומתקדמת'.
אין בחיים האלו שום אמת, וזו סתם בריחה מהמציאות, לפי דעתי.
הם לא מסוגלים להודות שאלוקים קיים, ושהתורה והמצוות שלו קיימות, אז הם בוחרים להדחיק ולחיות את החיים.
לא רוצה להיות כזו.
כן רוצה לעשות קצת מה שמתחשק לי, בלי לחשוב מה מותר ומה אסור.
ואולי גם את זה אני לא רוצה, לא יודעת כבר.
זו תקופה מאוד מבלבלת, כמו שכתבו כאן.
המצב מאוד דינמי, ומשתנה כל יום.
את יכולה להיות כל כך קרובה יום אחד, ויום אחרי זה כבר ליפול, ולהתרחק.
לא רוצה לכתוב עוד מילים.
רק שולחת חיבוק של אחת שמזדהה איתך,
ואוהבת?
Harry זה לך – ?
וסימן שאלה. ממש קלעת לרצון קטן שלי שמזכיר את עצמו מידי פעם. האמת שאצלי זה יותר ספציפי, אני יפרט בקצרה – אני ממש ממש ממש רוצה להיות רופאה, בסדר גודל. ואיך שהוא בעולם שלנו היום יותר קל לחילוניות לעשות את זה… (ה' יודע כמה הייתי רוצה את המסלול הזה של אוניברסיטה, אולי צבא, ואז טיול להודו?). מצד שני ברור לי שאני רוצה לחיות כשומרת מצוות אז חשבתי ששווה להיות חוזרת בתשובה… חברה פעם אמרה לי שבאמת רוב הרופאים החרדים הם חוזב"שים. נשמע לי מגניב לחזור בתשובה עם תואר רפואה ביד.
אני ינסה לענות. לי ולך.
היית רוצה להיות "תינוק שנשבה"? רק התואר הזה גורם לי להסתייג ממנו. אני שמחה שאני מודעת, לתורה ולמצוות וליופי שבהם. נכון שעם הידיעה מגיעה המחויבות אבל זה שווה.
דבר שני – אם יעשו מחקר מי מאושרים יותר בחייהם, הדתיים או החילוניים, אני בכלל לא בטוחה שהתוצאה תהיה לטובת אלו שלא שומרים תורה ומצוות. אולי מהמקום שלנו זה נראה קורץ אבל גם לנוער המתבגר החילוני יש קשיים משלו ורצונות משלו וכעסים משלו. המקום שלהם נראה כיף וקל יותר אבל בעצם החיים שלהם לא יותר יפים משלנו (גם מבחינה גשמית לגמרי).
זה בינתיים מה שעלה לי. הצלחות נשמה?
אתם לא אמורות לקרוא את זה כי אני קוראת ומגיבה בדילאיי
אבל בכל זאת אני יכתוב.
הארי, הארת לי תעיניים. את צודק כל כך! קבלי חיבוק חוזר❤❤❤
ופסיפלורה
וואו כמה שאת חכמה
וצודקת
ומהממת
פקחתן לי תעיניים
לאט לאט זה יחדור
תודה???
וואו
כי היא, כבר הגדירה את עצמה חילוניה.
ואת נותנת לעצמך עוד סיכוי, גם אם קטנטן.
וההגדרה הזו בתוך עצמך משנה מאוד.
וואוו עולם את כותבת מיוחד!!
מחכה לעוד פוסטים ממך❤
השוני הנוקב העיקרי ביניכן הוא אחד: עצם העובדה שהעלית על זה פוסט. והפוסט, הוא רק הדוגמא.
אם נדייק, זה *ההתייחסות* בכלל לשאלה מה ההבדל. זה אומר שזה נוגע לך.
ואם זה נוגע בך, כבר זכית.
הראש שלך לכיוון המחנה, את מתקדמת. זה מעולה.
בהצלחה, מהממת 3>
אאוצ'…
מצטרפת למה שהמערכת כתבה. זה ממש נכון.
ועצם זה שכתבת את זה, מראה שיש לך רצון!
וואו… אאוץ' אם שיחה כזו הייתה מתקיימת
כי יש לנו אחריות מחו"בדת כמו שאומריםם ואנחנו לא יכולות להתנהג איך שבא לי. גם לא בסתר…
לכן שכל אחת תעשה חושבים עם עצמה ואפשר עם המשפיעה שלה על הזכות והחובה שיש לנו כחרדיות ובפרט כחבדניקיות. 🙂
פוסט נוקב.
תודה שהארת לי את עצמי עכשיו.
עולמית ?, פוסט מהמם ומעורר מחשבה. בפנימיות אתן לא שונות בכלל. לטוב, ולא למוטב. שתיכן עם נשמה אלוקית – ואתן בכלל אחיות ?.
ומעבר לכך, בקיום המצוות והתנהגות ביום יום, כנראה שבכל זאת קיים שינוי קטן. קודם כל, שימי לב לצורה שבה התבטאת כלפי כל אחת משתיכן: על עצמך דברת באופן גורף (אם אני לא שומרת שבת) ועליה בצורה חלקית ואולי מזערית (וגם את לא מקפידה). אמנם משהו חסר בקבלת עול ובקיום המוחלט של המצווה, אבל היא לא הייתה בטלפון ולא צחצחה שיניים גם כשהציק. והקיום של זה לא סתר את האור שהדליקה בשינוי או את הזזת העיפרון שלא לצורך.
אני חושהת שהנקודה העיקרית שאת מדברת עליה היא חוסר קבלת העול שמובא אצל שתיכן, ומה שנסיתי בעצם להסביר שיש כאן שני עניינים:
הקבלת עול שצריכה להיות, וכל מצווה בפני עצמה עם האור שהיא מורידה לעולם.
מקווה שהובנתי
הצלחות בשני העניינים ?
יש המון מה ששונה בינינו.
החינוך לגמרי שונה.
אווצ', זה היה בום בפרצוף?
אאאעאעע.
איזה שיח.. תפשת אותי חזק.
אגיד לך במה.
בזה שאחת וויתרה על האמת שלה והשניה עדיין נלחמת. גם אם היא נופלת לפעמים.
ברור שיש שוני! אין ספק!
למה היא עושה את הכל בסתר? כי ברור לה שהיא טועה, שהיא צריכה להתבייש.
כשאתה תופס אומץ ועושה הכל בגלוי אתה מכריז קבל עם ועדה שזהו. פרקת הכל. ואז הרבה הרבה יותר קשה לחזור כי אתה מסומן, ובכלל איבדת את הרגישות הזאת של איך הסביבה תגיב.
וגם אם היא עושה הכל אותו דבר, עצם זה שעדיין מגידרים אותה כדתייה זה נותן לה מקום ושייכות לדת.. ואז מייסר יותר לעבור על הכל כי רואים בי משהי דתייה.
ואם מגידירים אותך כחילונית אז זה נותן הרגשה של גם ככה רואים בי לא דתייה אז מה ישנה אם אני באמת אמשיך להתנהג ככה?
ארגג שיש לי מלא מה לומר..
מקווה שהבנתי אותך נכון ואת אותי.
זה היה יותר מסתם מראה מולי. זה העה הכי משקף. צימרר אותי ועדיין קשה לי להתקדם מזה. כל נפילה היא יותר עמוקה מקודמתה…
זה היה מידי נכון וצולף. זה היה מידי טוב…
אני הולכת חהעתיק את זה לעצמי. אולי זה יעזור לי…
במה באמת אני שונה?!!! הפטך אני הרבה יותר גרועה. הם מודעים ואפילו לא מסתירים. אני?!!!
בעצם אני הרבה יותר שונה. הם יותר טובים ממני בהרבה. הם, ברובם נולדו למצבם לעחטת הרבה יותר קשה. ומאיפה שהם זה קשה. ואני??? אני נולדתי למקום יותר גבוה…
למה אני רק מתגלצת כל כך מהר ללמטה?!
אני מודה לך שהצגת את האמת. גם אם היא מידי כואבת. ברשותך אני אשמח להעביר את זה לחברה שלי (ששאלה אותי פעם משהו בסגנון הזה).
מתגלשת
אוקי.
אז אני חילוניה.
סתם, לא באמת. למרות שאולי לא כזאת רחוקה..
אבל תביני משהו, יש לזה משמעות. בפירוש.
ועיקר נקודת ההבדל היא- למה את שואפת? באיזה מקום את רוצה להיות?
כי זאתי שעוקפת את החסימה אבל לפחות שמה אותה, או לא לגמרי מתלבשת בצניעות (שאגב לגבי השורה הזו, שם עלתה לי תשובה בשבילך.
כתבת: "הולכת מעל הברך". יודעת מה? לפחות החוסר צניעות שלה הוא עוד ביחס לברך. מבינה מה אני מתכוונת להגיד? שגם כשהיא לא הולכת בצניעות, היא כן זוכרת את הגבולות וחורגת מהם, לא נטו איך שבא לה.
לא לגמרי הצלחתי להסביר את עצמי, מקווה שהובנתי..) עדיין זוכרת את האמת, או לפחות נמצאת בה אפילו בהגדרה הטכנית לגמרי.
אני לא יודעת באמת על איזה סוג בנות דיברת פה. יכול להיות שדיברת על בנות שהם באמת כמעט ולא מקיימות תומ"צ ובקושי מרגישות מחויבות לתורה, אבל היה נשמע לי שאת מדברת על זוג אחר.. אני צודקת?
אתן שונות ברצונות, בשאיפות, וזה מה שיוליך אתכם בסופו של דבר למקום שונה.
שאיפות?
אין חיה כזו.
לאיפה שאני שואפת כשאני רואה את כל הדברים האלו?
ומחפפת קצת, סתם כי מתחשק לי.
שאיפות?
אין חיה כזאת.
לאיפה אני שואפת בדיוק כשאני רואה את הדברים האלו?
ואולי קצת מחפפת, סתם כי מתחשק לי.
ובכל מקרה, למי זה משנה בכלל?
אני עדיין חיה.
במעשים אולי אתן לא שונות אבל קודם כל אם רק חיצוני היא מנסה ורוצה להראות כמו דתייה זה משו, ומשו לא קטן.
בהצלחה יקרה בכל דרך שתבחרי 3>
Harry ושין
פשוט ריגשתן
ישלי דמעות בעיניים
אתן מהממות
זו הארי המדהימה, שמרגשת.
שקט את!
זו שין, שהיא לא מבינה בעצמה מה היא עשתה לי.
פשוט מדהימה, ומרגשת.
❤❤❤
ילדה, מבטיחה לך שאני קוראת את המשפט הזה, שכתבת לי למעלה, לפחות פעמיים ביום.
וכל פעם מחדש באות לי דמעות.