ממ מממש באלייי ממשש
.
זה קשה לשמור, אולי לך זה קל..
לי בכל אופן זה לא פשוט בכלל, דיי נמאס לי,
נמאס לי לשמור על עצמי,
נמאס לי ששומרים עלי.
באלי לחיות בלי גבולות ודי.
נמאס לי להיות עם מקשים מקרטעים כשיש לי אפשרות לקנות פלאפונים יותר קורצים..
נמאס לי לקנות רק מה שמותר,
נמאס לסנן כל זמר ששר..
באלי ציפורניים מעניינות.
נמאס לי מהאפליות..
מהוויכוחים בין המגזרים,
מההצהרות שרק סמינר מותר,
כל השאר אסור וממש מיותר.
אולי אני נשמעת משוגעת.
אבל כןן! יש בי מין רצונות משוגעים,
לראות סרטים, להחליף את קולקציית הבגדים,
אולי לארח לחברה לאיזה מסך חדש ובודד..
ועוד כמה שמספרם לא מעודד…
ואז אני אומרת לעצמי, אבל יכול לבוא לך מתוקונת.
ממ נכון שהסוף של הפוסט מבאסס?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
תאמת שממש מבינה אותך גם לי בא לחצות את הגבולות ולקנות כל מיני סמאטפונים ומיני מותרות אבל כשאני יודעת שכאשר יהיה לי אותם ארגיש רק יותר רע ובכלל לא מאושרת וחופשיה כי האושר ממש לא תלוי בזה והשחרור הוא מורג שדווקא מתוך המניעה והאסור אז כבר יורד לי הרצון לקנות כי במילא זה לא ימלא את מה שבאמת אני רוצה וחפצה בו שהוא בכלל ההפך הגמור
ואם אענה לי במילים כאלה יכול לבוא לך מתוקונת זה לא יספק אותי אני צריכה תשובה חזקה וניצחת כנגד הרצונות האלו
מבינה אותך
גמלי היה נמאס נורא ופרצתי לעצמי גבולות ולא היה אכפת לי מכלוםם אבל כמו שקפוצינו כתבה אחכ מרגישים רעעעעעעעעעעעע
קיצוש לא מומלץ
אומייגאד.
אני מתביישת להודות בזה, אבל גם לי בא.
פשוט בא ליייי, כל כך בא לי לפעמים.
אני יכולה להשתגע מרוב רצונות.
ואת יודעת?
אני באמת יכולה לעשות מה שבא לי, אחרי הכל.
אף אחד(כמעט) לא יושב לי על הוריד, ואומר לי מה לעשות.
אם אני רוצה לראות סרטים, אני אראה סרטים.
רוצה שירים?
אני אשמע שירים.
אבל לא טוב לי בזה.
ותאמיני לי שניסיתי, אוהו ניסיתי לפרוץ גבולות.
עשיתי במשך תקופה מה שרציתי.
והרגשתי כזו ריקנות בפנים.
'מה, על זה באמת אני חולמת, זה מה שחסר לי?'
אז לא.
לפרוץ גבולות זה לא הפיתרון.
ואולי אני נשמעת מאוד בטוחה בעצמי.
ממש לא!
לצערי, אני נופלת בהמון דברים.
אבל אני יודעת שלעשות את הדברים האלו, לא יהפכו אותי לבנאדם מאושר, למרות שהם כל כך קורצים ומפתים.
בהצלחה ענקית ענקית, ותזכרי שאחרי הכל, אלוקים תמיד איתך!
אוהבת אותך, באמת?
יאוווו גמליייי
באלי כבר בגדים יפים.
בא לי להצליח במה שאני אוהבת לעשות ואי אפשר כי אני חרדית.
בא לי לרקוד איך שבא לי.
בא לי שלא יסתכלו עליי כאחת שונה ברחוב, פשוט ללכת כמו כולם!!!
בא לי לא להיות מושמצת ושנואה (כן, יש שונאי חרדים בעולם. אם את כאן, רוב הסכויים שיש לך שונא\ת)
בא לי לשיר. בלי הגבלות
בא לי חופש.
בא לי כיף
בא לי לראות סרט טוב
בא לי לאכול אוכל טוב
בא לי לחיות בלי נקיפות מצפון
בא לי לשמוע שירים מכל הסוגים
תכלס, לא כל כך קשה לעשות את כל מה שבא לי היום, בינינו…
ההורים שלי יקבלו אותי גם ככה.
אבל מה לעשות, החינוך שקיבלתי בעל כורחי שינה לי משהו, והרוחניות נכנסה בי חזק מדיי.
אני חסידה של הרבי ואין לי לאן לברוח.
כנל חייםםם
ואוווו
את באמת מתוקונת
אהבתי!!!!
אוי נשמה שלייייי
מבינה אותך נוראותתת
כבר מזמן נמאס לי ועדיין נמאס לי והשתגעתי ופרצתי ופרצתי ועשיתי מה שבא לי
ואני יודעת שטעיתי בגדול ואני אוכלת את עצמי על זה ושונאת את עצמי בגלל זה ובוכה בגלל זה
ועדיין בא לי לעשות מה שבא לי……
אם את רוצה? מי מונע ממך?
תעשי מה שאת חושבת שנכון לך, לא מה שמרגיש שנכון לך.
היום בעולמנו המערבי אומרים לנו, לכו עם הלב שלכם, לכו עם עם מה שמרגיש לכם נכון לעשות.
הדגש הוא על הלב, אבל בתכלס? צריך לעשות מה שנכון לעשות, הרגשות מגיעות אחרי, ברגע שנעשה מה שהלב שלנו מרגיש ולא מה שהשכל שלנו נהייה משועבדים לעולם לגמרי.
רוצה להיות משועבדת לחיי התענוגים? לכי על זה
זו הבחירה שלך, תבחרי נכון!
יש השלכות לבחירות האלו, זה לא כמו לבחור טופי או סוכרייה, זה הרבה מעבר. תחשבי כמה פעמים אם את באמת רוצה את זה וחושבת שזה נכון לך. בהצלחה גדולה מאוד!