שחיכית לו
תהיי אתי רגע, דמייני את זה דקה, אולי יותר
עננים חלומיים, מהפנטים
צבעי תכלת פסטל
את חוזרת מהלימודים, אולי ממפגש חברות
עייפה מותשת
חולמת רק על מיטה
***
ענן אחד ענק
צבע שמיים וים מהפנט
מסמר אותך, לא מסוגלת לא להסתכל
ארמון שהוא שכינה
כולו זוהר
אור יקרות
כל כך מוחשי
אמיתי
יורד בלהבות של אש
חום קדושה שלא נכבה
אש וחום יוקדים
בוערים
ומבעירים את העולם
סוחפים אותו אל החלום המתוק
אין כותל.
יש בית המקדש
זיו שכינה שם
משרה שכינתו לעולם
כל ירושלים ארמון אחד גדול
קודש לה'
מרוח אור זוהר
בית חיינו.
עולם מחייך
מרגיש מהו טוב
אמיתי
לא מצוי
את מרחפת
לא מעכלת איך התהפך העולם של לפני שניה
שמחה פנימית שחיכתה לרגע, יוצאת ברינה
איתך מרחפים כל בני האדם
הציפורים גם, מצייצות.
מנסה ללכת
מתקרבת את הקודש עוד קצת
אנשים ונשים זקנים וזקנות וילדים מדברים,
סוערים ונרגשים
מצאו היום את סבא שלהם.
זה שכל כך התגעגעו אליו.
כל הגלות דמיינו ת'רגע המרגש הזה
כולך מרוגשת.
גם את רוצה למצוא את היקרים לך.
לא יודעת לאיזה כיוון ללכת בין כל ההמונים
אז פשוט לאן שיובילו רגלייך פוסעת
ופתאוםםם
למולך הולך הוא הולך לו
אצילות מדהימה
אור מוזר בפניו
זקן שיבה נדיר
מואר גם.
מהססת להתקרב
הלב שלך רועד
משה רבינו.
הוא
הוא ולא אחר
שניה אלוקים.
מחפשת את היד שלך
מנסה לצבוט את עצמך
לראות שמא כל זה חלום
כי זה לא הגיוני.
ופוםם
זה אמיתי
עובדה
קצת אדום לך מהצביטה..
את בהלם
הלסת שלך לא נסגרת
האיש והאגדות
הנשיא
משה רבינו מהתורה הקדושה
מאיפה את יודעת שזה הוא
אין לך מושג
אבל האור הזה.. לא מטעה
שמור רק למי שמסר את התורה
מצווה על עצמך לסגור הרגע את הפה
גם זה נס שבכלל הצלחת
מעכלת שאת הולכת לראות עוד הרבה דברים אלוקיים
מנסה להתקדם
ללכת עוד קצת
לחוות עוד
לא להפסיד דקה
משהו באיזור שם מדליק לך נורה.
מסתערת.
תמיד את היית הראשונה בכל פרברייגן.
הקהל הוא עצום
והשקט, מוחשי
קול יחיד מואר.
מוכר לך.
אפילו חלקיק רגע את לא צריכה כדאי לדעת מאיפה
אבל כנראה לעכל את מה שהולך ייקח לך עד 120 בערך.
יו אר שוקינג
זה לא סתם סלייג
את מרגישה אתזה ברמח שסה איבריך
הקול הזה מוחשי
אמיתי
בלי מסכים
בלי מעטות
תחושה לא מוכרת
טוהר כזה
לראש יש השפעה על הגוף
כמה הוא מוחשי, אמיתי
בלי הפרדה
גוף גשמי לעיני בשר.
כמה שאת מנסה לנער את עצמך
את מוקסמת
פשוט לא אפשרי להתנער.
העם מהופנט
וואוווו
2000 שנים כיספו לרגע הזה
מי היה מאמין.
צריכה דחוף פלסטר לפה
הלסת שלך כואבת מספיק..
**
הוא עומד ברמה
זה. מלך .המשיח.
אור מטורף
לא לתיאור
חיוך שמיימי
נוגע ללב. פשוט כזה. אמיתי.
את נרגשת.
אבל באמת.
אין לך מילים..
הרבי מדבר
תורתו של משיח מפיו יוצאת
עם ישראל מוקסמים
מביטים
והוא מביט בהם
בכל אחד ואחד
בוחן כליות ולב
את החיים של כל אחד
כמה שכל יהודי יצא מעצמו
נאבק. נלחם. נתן
כדי להגיע לזמן המיוחל.
גם בך המלך מסתכל
חיוך ענק
מדביק.
ואת
רואה בחיוך הזה מילים,
עוצמות
ראו גידולים שגידלתי
הרבי גאה בי.
את מהופנטת לחיוך
הוא מתוק מידי
עד מתוק לא מוכר.
רגע. שלא. ישכח.
משהו קורה באמצע שולחן המתוועדים
מ_ז_ה_ הדבר המוזר הזה?!
את כמעט נבהלת.
מתלבטת אם לצבוט את עצמך שוב
זה השור הבר ולויתן?!
זה אמיתי מה שספרו לך בגן.
מזה את תתרגשי במועד מאוחר יותר.
הוא ענק השור. ממלא את השולחנות כולם
וממתין לזכות
שכל הצדקים יאכלו ממנו
יעלו אותו לקדושה
הכל מהפנט מידי
הזוי ואמיתי כלכך
אבל ממכר
טוב לא רגיל.
כשתטיילי מחר, ותצפי בזאב עם כבש
הרצפה תתוועד אתך, תסביר לך כמה חשוב שתקדשי גם אותה.
אחיך הקטן יושב עם כולם
מתוועד. מבין כאילו הוא בן 40
קולט את האלוקות.
את גאה בו
סוף סוף גורם לך נחת אמיתי
כל חלק כבר לא סתם
אלא מהותי, עוצמתי וחי אלוקות
זה לא נגמר.
לא באלי להוציא אותך מהחלום שיהפך עכשיו למציאות.
מתנצלת ממש מעומקא דליבא?
רק משו,
לפני שאת ממשיכה לחיות את הגאולה.
רוצה להזכיר לך משהו
זה. הרגע. שאנחנו מחכים לו 2000 שנים
וזה יקרה. באמת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
מושלם.
כתיבה סוחפתתת!!!!!???
הכתיבה שלך יפהפיה!
הרגשתי ממש בפנים, קראתי עם חיוך חולמני.
והתיאור על הרבי, צמרמורת.
דמעתי מרוב התרגשות, מבטיחה.
משיחחחחחחח.
אמאאאאאלללהההההה?
את כותבת מ ד ה י ם ם ם ם .
אמאלה כולי רועדת.
צמרמורות עוברות לי בכל הגוף.
ואני בוכה פה.
ריגשת לגמרי ועוררת את הכמיהה שיש לי בלב.
זה היה מוחשי מדי.
כתיבה מהממת.
אני עם חיוך ענק, צמרמורת, ודמעה.
יואו שהרגע הזה יבואא
הכתיבה שלך– את יכולה לעשות דמיון מודרך;)
תודה, שהכנסת אותי לרגע. קמה עכשיו לעשות משהו כדי לקרב אותו.
ווואוווו!
הכתיבה שלך מדהימה, באמת.
שהרגע הזה יקרה בקרוב ממש, אמןן!