אנשים של מסיכות.

מסיכות של אנשים.
הולכת ברחוב,
רגליים צועדות.
ראש חושב,
עיניים מסתכלות.
אנשים צועדים,
עסוקים בעצמם
לא חושבים
על העומד מולם.
מאחורי חזות מטופחת,
מסתתר לב כאוב.
ובתוך אישיות בוטחת
ישנו ספק שמזמזם כזבוב.
נשמה טהורה,
מוחבאת בערימת זוהמה.
פנים קורנות,
על נחש ארסי מחפות.
ואולי,
אם נביט מהנשמה
מהלב.
ממי שבאמת רואה
מסתכל לעומק
ואוהב.
נוכל להכיר אנשים,
להסיר מסיכות.
לראות את הטוב באחרים,
ובעצמינו לא פחות.