שלום!
בתקופה האחרונה אני מרגישה מאוד חסרת סבלנות ועצבנית, דווקא כלפי האנשים הכי קרובים אלי, ההורים שלי.
אני חושבת שזה לא מתוך חוסר אהבה או הערכה חלילה, פשוט אין לי סבלנות.
אני עונה בתשובות קצרות, וכשאני עונה אני עצבנית וכועסת. כשהם מבקשים ממני דברים, אני לא עושה תמיד משמחה, וזה מעציב אותי.
ודווקא עם אנשים רחוקים יותר, אני מצליחה לשלוט בעצמי, ולהתאפק..
אני רוצה להנות איתם ללמוד מהם ולא להיות כל היום בעצבים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
אני גם ככה, מה לעשות ?♀️
אע ברור.
זה כי את מרגישה איתם יותר בנוח.
קורה לכולם אל תדאגי.
אני הולכת לעצבן אותך קצת אבל זה הגיל..
ואם את מודעת לזה זה כבר טוב.
אולי יעזור פשוט לשים לב לזה וזה יכול לשפר את הקוצר רוח אליהם, אם חשוב לך לשפר את זה..
הצלחותת.
לדעתי זה בגלל שאת מרגישה איתם בנוח. בבית אנחנו רגילים להוריד מסכות…
פתרון קסם אין לי, רק לעבוד על עצמינו ולהתפלל.
מבינה…זה הגיל.
והזדהתי איתך לפני כמה שבועות.
ולא יודעת איך זה נעלם לי פתאום. מפחיד.
אוהבת אותךךך
אעעעע יכול להיות שאני כתבתי את זה???
אמאלההההה זה פשוט א.נ.י
זה כל כך עצוב. לא יודעת למה אני עצבנית. וכמו שת אומרת יותר עם האנשים היותר קרובים אלי.
כאילו עם החברות שלי פחות.
אבל למשל לפעמים עם ההורים שלי..
לא יודעת.
לא רוצה להתעצבן עליהם
הם עושים הכל בשבילי, שיהיה לי רק טוב ואני… אני מחזירה להם ככה?
מה עושים??
אולי זה כי יש לך משו על הלב? הייתי ממליצה לך לדבר פתוח עם אמא שלך(אם יש לך…)
או בגלל שאת עייפה?
או שאת עושה יותר מידי דברים ביום… ואת צריכה להיות פחות להיות עסוקה ופחות לרדוף אחרי דברים?
לכל אחת יש תקופות כאלו, אנחנו בני אדם לא מושלמים ובייחוד עכשיו, עם כל הקורונה והאסונות שהיו הגיוני שאנחנו לא מרגישים בעננים, ולכן מתנהגים בהתאם לאנשים הקרובים אלינו (המשפחה) וזה גם די מובן למה עם חברות תמיד מצליחים להתאפק ובבית לא. משפחה אי אפשר להחליף ולכן לא משנה איך תתנהגי וכו' את תדעי שבכל מצב הם יישארו המשפחה שלך. וזה שאת מתנהגת אליהם ככה זה לא מחוסר אהבה או הערכה כמו שאמרת אלא בגלל שאיתם את מרגישה בנוח להוציא את העצבים והתסכול שלך(הם הקורבן?) לעומת חברות שיש תקופות שהם מתחלפות כמו גרביים ולכן בסביבתן אנחנו נשמור על איפוק, נימוס וכו' כדי לא למצוא את עצמינו בודדים.?
בהצלחה יקרה?
כי את מרגישה בנוח..
האמת גמני ככה…חחח
קורה לכולנו. צריך לעבוד על זה.
אם בכל מקום שאת מרגישה בנוח יותר מידיי זה מה שיקרה.. זה יכול לקרות גם בבית שלך.
עכשיו זה הזמן להתאמן.
מזדהה. אבל ב"ה עובדת על עצמי