תפריט
לפעמים דיכאון נראה גם ככה:
? ?
? ?
? ?
? ?
אל תאמינו רק למה שאנשים מציגים כלפי חוץ. לעולם אי אפשר לדעת באמת איזו סערה מתחוללת בנפשו של האדם.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
32 תגובות
גאון!
מי, אני? ?
וואי, כל כך ככה.
ובפרט בהנגאוט או באתר. אף אחד לא מנחש מה משתולל מאחורי האימוג'ים או ה'חחחחחחחחחחח' או המשפטים הנלהבים.
ו..יעל? מה קורה, ילדה?
קשהההה ליייי ברמותתת
כבר תקופה של חצי שנה שאני ככה, בדיכאון. וזהו. במילא אני מרגישה בתוך חור שחור וענקי, כאילו אני לא קשורה לגוף שלי. לא יודעת איך להסביר את זה
אני משתדלת להראות 'בקרקע' לדבר לעניין, לצחוק, לעשות מטלות. כל זה סוחט ממני אנרגיות ומרוקן אותי נפשית. וזה גורם לי להתפרצויות זעם ולתגובות אימפולסיביות וחסרות טאקט. ובא לי להקיא את עצמי כשאני הופכת להיות רעה ומגעילה כלפי אנשים שאני אוהבת.
אני משתדלת להסתיר את הדיכאון שלי מהסביבה. ככה שאני מתפוצצת לבד עם עצמי.
סורי על הפריקת- חפירה הזאת.
חחח, למה צינזרו לייי
כנ"ל בדיוקק!
אבל כשאני בדיכאון אני הרבה פעמים מתנתקת כזה, ואז נגיד כולם צוחקים ממשהו ואני כזה 'מה?' ואז מנחשים שאני בדיכאון ???
אוף, יעל.
זה נשמע כל כך קשה, ההתמודדות הזו!
ואיך את ככה לבד עם זה, מתבשלת שם עם עצמך ולא מעזה לשתף. ואדים שחורים ומורעלים עולים ומחניקים לך את הנשימה.
יעל…
אוף. לא מגיע לך ככה לסבול.
עצוב לי שככה מרגיש לך.
אני כל כך מכירה את התחושה הזו, של מה שתיארת..
המשבר הזה. אוף, אלוקים.
יעל. תקשיבי שניה. תרימי לעצמך את הראש רגע, אוקי?
תנשמי עמוק כמה שניות. פשוט תשכחי מהכל – ותנשמי. עמוק.
טוב?
הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו בשבילך, שיגרום לך להרגיש יותר טוב.
יעל, אני חושבת שאת צריכה למצוא מישהו קרוב בסביבה שלך, שאיתו תוכלי לדבר. לשתף. לפרוק. שיעזור לך בזה. זה מדי כבד בשביל לסחוב את זה לבד.
תנסי למצוא מישהי כזו, באמת. מבטיחה שככה יהיה לך קצת יותר קל בלב, אחרי שתעזי לפרוק.
את אמיצה וגיבורה ברמות, יעל. את תעברי את זה. את תדעי בסוף מי את, ומה את, ואיך את מרגישה. באמת שתצליחי להתגבר על זה. אני בטוחה. יש לך המון כוחות. באמת.
יש משהו שיכול לעשות לך טוב על הלב, יעל?
קלידוסקופ. ?
התגובה שלך ממש חיממה לי את הלב.
את לא יודעת כמה אני רוצה לשתף ואני יודעת שזה יעזור לי לפרוק, אבל ליטרלי אין לי את מי!!
חברות- אין לי.
והמשפחה שלי- הקשר שלי איתם ממש טוב אבל לא ברמה שאני ארגיש אליהם פתיחות רגשית לבוא ולספר להם מה שאני עוברת. (אופי נורא מופנם שלי)
המקום היחיד שאני יכולה לפרוק בו זה 'שותפות' אבל אני כבר מרגישה פה חופרת ומעיקה..
אמיצה וגיבורה? אני? יעל? פחחח. הלוואי. באמת.
הלוואי שאצליח להאמין בעצמי ולמצוא את הכוחות לעבור את התקופה הקשה הזאת. כרגע אני דיי מיואשת מעצמי.
איך אני מרגישה עכשיו?
אני לא יודעת. האמת שאני לא כל כך מרגישה את עצמי.
(המצב רוח שלי לא סגור על עצמו. רגע אחד אני יכולה להיות בשיא ה'היי' ושניה אח"כ להיות זרוקה על המיטה בלי יכולת לזוז. ? )
-ואם היה משהו שהיה יכול לעשות לי טוב על הלב, זו התגובה שלך, קלידוס. תודה.?
אוף. יעל.
אני כל כך מבינה את זה שאין לך את מי לשתף.
כי אף אחד לא באמת יוכל להבין, או להקשיב, או לדעת מה אתה מרגיש.
זה מתסכל ברמות מטורפות.
ובסוף היום, כשאתה נשאר לבד עם הכל, ומסתכל ביאוש על עצמך ואומר-
אני לבד. אני פשוט לבד.
ואין אף אחד שיכול לעזור לי. למרות מיליוני האנשים שמקיפים אותי.
ואוף. זו הרגשה כל כך קשה…
כמה שאני מכירה אותה מקרוב. ובטח גם את.
יעלוש, קודם כל, תדעי שאני כאן.
טוב?
באמת באמת שאני כאן.
ואם זה המקום היחיד שאת יכולה לפרוק בו, אז דבר ראשון – זה מעולה. את הכי יכולה לפרוק כאן, ולנסות להוציא מה שמעיק לך על הלב המסכן והקטן שלך. אני כאן.
דבר שני, את ממש ממש לא חופרת ולא מעיקה. תוציאי לך את זה מהראש. את מתבגרת מתוקה שקצת קשה לה בתקופה האחרונה, וזה מובן וטבעי לגמרי. ומותר לה לפרוק, זה גם טבעי ומובן.
ו..כן. את אמיצה. וגיבורה.
תסתכלי על עצמך, תראי איך את שורדת את כל התקופה הזו. אם לא היו לך כוחות-ה' לא היה שולח לך את הניסיון הזה. אני יודעת שקשה לך אולי להאמין בזה, אבל את גיבורה. באמת. ואת תצליחי לעבור את זה, ועוד תצאי בנויה הרבה יותר. אני בטוחה.
יעל…
תפרקי, ילדה.
מה קורה איתך?
את יכולה לספר הכל. אני כאן.
אני קוראת עכשיו את מה שכתבת לי,
ויש לי דמעות בעיניים.
אני… קצת מוזר לי לקבל כזאת אמפתיה… אני לא רגילה לזה?
את מתוקה ורגישה ברמות?המסת לי לגמרי את הלב.
קצת מרתיע אותי לשתף פה מעבר למה שכתבתי בתגובות הקודמות…
למרות שאני כן רוצה להוציא מהלב שלי ולשתף אבל אני לא רוצה…. מכירה את זה?))
(כל פעם שאני רוצה לדבר על הרגשות שלי או על מה שאני עוברת, אני מרגישה פתאום 'מאוימת' ואוטומטית נחסמת, ככה שיוצא שאני נשארת עם הכל לבד. כן, מצב דפוק…?)
אבלל בכל אופן, תודה לך קלידוסקופוש על האמפתיה ועל ההבנה וההזדהות. התגובות שלך עשו לי ממש טוב על הלב שאת אפילו לא מתארת לעצמך, והקלו קצת על ההרגשה שלי…
אני אוהבת אותך, קלידוסקופ!!??
ורק שהתגובה שלי לא תתקע ב'מאה פוסטים' ?
את כלכך צודקת שאת אפילו לאיודעת עד כמה!!!
אני מאמינה שאני יודעת עד כמה אני צודקת.
מה קורה איתך?
נכון!!
צודקת במאה אחוז זה כול כך נכון
יאוו כלכך
יעל את בסדר עכשיו?
❤
נכון מאודדדד!!!
זו סך הכל הצגה ?
הצגה טובה אפילו.
יאוו מידי אני?
את בסדר יעל?
תעדכני..
זה מזה נכון. אופסי. חחחח.
אבל..
את לא סתם כתבת את זה..
רע לך…
סוער לך…
מה קרה?
לא משנה מה, כולנו פה איתך ❤
נכון, לא סתם כתבתי את זה. באמת קשה לי.
קרו הרבה דברים שגרמו לי להגיע למצב הזה…
תודה מלחוש. נשמה את ?
צודקת.
אוףףף
את כל כך צודקת.
אבל אני לא חושבת שיש לי מה לעשות אם זה מה שהוא מעדיף לייחצן לי.
אם הוא היה רוצה לשתף הוא היה אומר.
זה שאני ידע שהוא לא בסדר לא יועיל לא לי ולא לו.
אני חושבת שהיא באה לומר פה הרבה דברים בקשר ליחס לאנשים, לאו דווקא שיתוף ועזרה.
להבין שגם אדם שנראה שמח יכול להיות מפורק, לסחוב על עצמו אבנים
והיחס שלנו לכולם צריך להיות מחבק ואוהב גם אם נראה שהוא לא צריך..
להפסיק לשפוט אנשים ולחשוב שאנחנו יודעים מה מניע אותם.
כל הדברים האלה אנחנו צריכות לקחת לתשומת ליבנו.
בול!!
ותודה לכל הבנות הנשמות שהגיבו והזדהו, חיממתן לי את הלב ממש!
תודה. אוהבת!! ?????
ואם זה מעניין אתכן, אני כבר מרגישה יותר טוב עכשיו. (אני נוקפת את זה לזכותכן!)
אני שמחה לקרוא.
אוהבת אותך, יעל ?
תודה חישוק.
אוהבת אותך גם ?
וואו נכון אבל ממש
צ.ו.ד.ק.ת!!!
אוף… הלוואי שהייתי יכולה להגיד עכשיו שאני לא צ.ו.ד.ק.ת ?
ואי מזה מזדהה זה נשמע אני