לעזוב למענו

בחרתי לעזוב אתכן חברות, המקום הזה לא מתאים בשבילי לגדול
קשה לי להביט לך בעיניים
הן אומרות לי יותר מידי דברים
ויוכלו להעיד השמיים
שגם בלעדייך
מבולבלת מהחיים
הרצון הוא משתנה
היעוד אף פעם
והגעתי למסקנה
שלא אוכל לגדול כך,
בלי שום טעם
להיאבק כל יום מחדש
על דברים שזורמים לי בדם
וכמו התפרצות של הר געש
התפרץ לו הבכי שם
לא מצאתי את עצמי
במקום הזה
הרגשתי כמו כבשה קטנה בין זאבים רבים
ולמרות שאהבו אותי
הרגיש כאילו אין לי חיים
עברתי תקופות קשות
ואת על זה לא יודעת
והטלטלתי בין מציאות לדמיונות והזיות
הרגשתי כמו משוגעת
אז החלטתי לקום וללכת
למקום אחר
ואף אחד לא יודע גם למה
ועוד ליבי ממשיך לי ואומר
שם תוכלי לעבוד את אלוקייך
בלי שום חשש לזילזולים
ובלי שום דירדורים
בדרך
ולא הצלחתי לשכנע אותך גם כן לעזוב
למענך,
למען אלוקים
אז אצטרך לנופף לך את ידי
לומר לך שלום אחד כאוב
אני עוזבת
את נשארת
ותישארי גם בליבי
ואני עוד מתפללת שאת לא תידרדרי
את לבד בין כולן שם
צדיקה אחת
ומשהו בי פועם שדווקא בימים האחרונים
מרגישה אני, קשר חזק ואהבה רבה
לכיתתי, לחברותי למדריכתי
לאלו שבלבלו את חיי
האמיני לי, חברה שלי
שכואב לי,
כואב ויכאב לעולמים
אך אכן ולצערי העזיבה הזאת נכונה
יותר מתמיד