מאמינה לך/ 6

icon_set_3_05
כוזרית

תפילה, בחירה חופשית וגם קצת בגרות בתנ"ך 😉
לפרק הקודם

 

בנות, חייבת נושאים לכתוב עליהן, למי שיש… שתכתוב!
כי אני לא יודעת מה בדיוק מעניין אתכן, מבינות?
אני באמצע שיעור. הפלאפון שלי מונח אחר כבוד בתיק, וכל עוד הוא לא עושה בעיות עם זה, אני נהנית. [הפרטים בדויים!]
ביפ. הפלאפון מצלצל, ואני תוקעת בתיק מבט רצח. תשתוק!! או שיקחו לי אותך!! גם ככה הסתכנתי שלא הבאתי אותך למזכירות, חמוד. ת-ה-י-ה ב-ש-ק-ט-!

קיצר מעשייה, הוא ממשיך לצלצל ואני בפרצוף תשעה באב מוציאה אותו מהתיק ומגישה למורה, תוך כדי שאני מגניבה מבט חטוף אל הפלאפון.
שושי. לא מצאת זמן יותר טוב להתקשר?
"כוזרית" המורה כועסת ואני מסמיקה. [חחח אני לא אחת שמסמיקה בקלות… אבל בתיאוריה הכל אפשרי, נכון? כל הפרטים בדויים וט.ל.ח.]

"כן?" אני שואלת.
"למה הפלאפון שלך אצלך?" היא שואלת. צפוי מראש.
"המורה, אני צריכה להשתחרר היום ולכן…" היא קוטעת אותי.
"בסדר, קחי." אני מופתעת. ניגשת ולוקחת. חלק לגמרי.

— [זה כאילו בא לומר שעברה שעה, מקווה שאתן קולטות. מי שלא, לא נורא, הבהרתי פה 😉 ]—

זהו, אני משתחררת. מרימה את התיק, ניגשת לתחנה. מסתכלת בפלאפון. שתי שיחות שלא נענו, שושי.
אני מרימה את הפלאפון ומחייגת לשושי.
"ילדה, את יודעת שהסתבכתי בגללך?" [אל תתייחסו לילדה. יש לי מנהג מגונה לקרוא ככה לכל מי שאני רואה, לא משנה אם הוא גדול או קטן ממני.]
"אממ" היא מהממת.

"מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש?" אני נאנחת.
"אסתר. יפה." היא צוחקת, ואני מדווחת לה בקול יבש שזה בחומר לבגרות שיש לי עוד שבוע. [אבל ברצינות יש לי בגרות עוד שבוע, וברצינות זה גם על אסתר. תתפללו להצלחתי, בהנחה שזה יעלה תוך שבוע… עכשיו 31/05/2021 ואני כותבת תאריך לועזי כי זה מופיע למטה במחשב ואין לי כוח ללכת ולבדוק…]
"אז מה השאלה?" אני משתדלת לשפר את מצב הרוח.

"למה אנחנו צריכים להתפלל?" אני שומעת את החיוך שלה מהפלאפון. טוב, לפחות אחת משתינו תהנה. השנייה, תלמד לבגרות.
"אלא מה?" אני מנסה להבין.
"ה' תמיד עושה את הדבר הכי טוב בשבילנו, נכון?" היא שואלת, ואני מתחילה להבין.
"אז את שואלת למה צריך להתפלל?" אני מבהירה.

"כן. ובזה שאנחנו מתפללים, אנחנו לא הורסים כביכול לה' את מה שהכי טוב בשבילנו? כמו שה' אמר למשה "אל תוסיף דבר אלי עוד"? ובכללי, המשפט הזה לא סותר את הבחירה החופשית?" היא קופצת מנושא לנושא.

אני מחליטה לענות כמו… לא כמו יהודיה טובה מה שבטוח, ולדלג לאחרון. [מבוסס על המשפט: יהודי עונה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, בעיבוד חופשי 😉 ] "אז ככה. משה התפלל לה' כל כך הרבה תפילות, עד שה' אמר לו 'אל תוסף דבר אלי עוד', ומפרשים שעוד תפילה אחת ה' היה חייב להכניס אותו לא"י. לא רוצה להכנס לזה יותר, אבל בגדול: זה כמו המצוות, לא סותר את הבחירה החופשית. ה' רק הודיע למשה שמבחינתו- אל תוסיף דבר אלי עוד. מבחינתו, זה לא טוב ולא נכון, ומשה לא אמור לעשות את זה. אבל למשה הייתה את האופציה לעשות את זה, בדיוק כמו שהתורה מביאה לנו אופציה לחטוא, אבל לא לגיטימציה לעשות את זה. כלומר, ניתן לעשות רע. אבל אתה תקבל על זה עונש.

זה לא סותר את הבחירה החופשית בשום צורה. בכל אופן" אני מחייכת [חבל שא"א לשמוע חיוך בפלאפון…] "לגבי התפילה. זוכרת את הילד המתוק שביקש מאבא שלו מיליון דולר, והאבא היה יכול לתת אבל לא נתן כי זה לא היה טוב לילד באותו רגע? והילד, התלונן."

"כן" היא מסכימה. "לאן את חותרת עם זה?"
"אז התשובה מורכבת משתי חלקים, חלק אחד קשור וחלק אחד לא. להתחיל?"
"כן" היא מואילה בטובה לאשר לי, ואני מתחילה.
"דבר ראשון, זה איזה קשר את רוצה. הנפש שלנו, מה לעשות, נבנית מהקשר עם הבורא שלה. ולכן, התפילה היא משהו, היא חלק מהקשר. לא משנה מה היא עושה."
"אבל היא עושה משהו, נכון?" שושי שואלת.

"עכשיו לחלק השני. הגישה שלך, שושי, שה' עושה את מה שהכי טוב לך גם בלי התפילה היא לא נכונה, כיוון שלפעמים ה' מביא לך קושי כדי שתתפללי אליו, כדי שתתחזקי את הקשר הזה. ודבר שלישי, זה בנוגע לילד."

"ילד מיליון הדולר" היא מגחכת.
"כן." אני מסכימה. "התפילה יכולה לשנות אותנו, לאנשים טובים יותר. זה כל העניין לדוגמא, בתפילה על מישהו שלפי הגישה שלנו בכלל לא מגיע לו ולא טוב לו את זה."

היא מקמטת את מצחה, ואני מבהירה. "רוצה דוגמא?" אני לא מחכה לתשובה. "זה כמו הילד הזה, שרוצה כסף. כרגע, המידות והבגרות שלו לא מספיק ברמה למיליון דולר, וזה לא הדבר הטוב ביותר בשבילו. אבל מה אם הוא יתפלל על זה ואז אלוקים שבשמיים יחליט לשנות אותו, לבן אדם יותר טוב, שכן יגיע לו והוא כן יהיה ראוי וישתמש טוב במיליון דולר?"

"הבנתי. אז התפילה משנת אותנו?" שושי מבררת.
"כשהתפללנו מספיק בשביל השינוי, כן. וכשהשינוי שיהיה יהיה לטובה, ולא לרעה."
"זה גם סותר את הבחירה החופשית, לא?" היום היא מאד עסוקה בזה, כנראה.
"כן, אבל לה' יש דרכים לבגר אותנו, מבינה? אופציות. נניח, לדוגמא, שה' יביא לילד הזה הזדמנות לחזור בתשובה, או להיות בן אדם יותר טוב. הוא יבחר אם הוא ינצל את זה או לא, נכון?"

היא שותקת ואני רואה בזה אות לגמור את השיחה. האוטובוס מתקרב הביתה ואני צריכה ללמוד לבגרות. "ביי, ניפגש!" אני אומרת, והיא מחזירה לי להתראות.
מקווה שגם לכן,
בפרק הבא.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
אנשים הם כמו ביצים:
icon_55

שפן ניסיונות 🐇

יש מבולבלים… יש קשים… יש רכים… יש כאלה שיש להם "עין&qu...
אור הוא טוב
newEmotionIcon_03

גומת חן😏

האהבה שלי כיסתה על הפשעים היא עיוורה לי את העיניים עד שנפקחו לי בבת אחת, בבום...
לב שלי, אתה צריך לעזור לי
22

סופה שקטה

לב שלי , אתה שואל מה הלאה ואני שואלת מה עם עכשיו אתה בוחר להחזיר את העבר ואני...
מצנח אחד / קטע קצר מסיפור שלי
54

סתיו

צפצופים. שאגות איימה. עשן. ארתור מצמץ את עיניו ועבר למצב עירני תוך שניות, &qu...
אסימטרייה
69

שיר הרס

תקופה ארוכה עד שתגיעי לאיזון, סבלנות. ותחזיקי שם. ואיך בקלות יציבות מופרת את ...
משפטים של שותפות/5
72

מישי

השותפות המהממות שלנו שיתפו אותנו במשפטים יפים, סידרתי אותם לפי נושאים, ואני מ...
לשמור בבטן זה לא כואב.
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_44

אלי

להתחיל: *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לסתום ת'...
וצעדים שלי בעולם נושאים איתם קצת מהכאב שלהן.
חיתוכי-אייקונים-ריבועים2_54

עֲיֵפָה בַּנָּשִׁים

אני הולכת בעולם עם לב פתוח, הן באות ומספרות לי את הכאב. המילים שלהן ממלאות את...
פוסטים חדשים
פשוט תכנסו
167192224263a782428bd93

אחת😍

היי חברות… לאחרונה לקחתי על עצמי להתפלל מנחה, אבל אני כל הזמן שוכחת...
לא מגלה
18

מה אני מה

אולי משהו משוגע בי.
ידיים בכיסים
קפה 2

שירבוטית

האנשים האלו, שמסתובבים עם ראש מורם וידיים בכיסים בלי לנקוף אצבע; רק רציתי לעד...
אנשים הם כמו ביצים:
icon_55

שפן ניסיונות 🐇

יש מבולבלים… יש קשים… יש רכים… יש כאלה שיש להם "עין&qu...
אור הוא טוב
newEmotionIcon_03

גומת חן😏

האהבה שלי כיסתה על הפשעים היא עיוורה לי את העיניים עד שנפקחו לי בבת אחת, בבום...
לב שלי, אתה צריך לעזור לי
22

סופה שקטה

לב שלי , אתה שואל מה הלאה ואני שואלת מה עם עכשיו אתה בוחר להחזיר את העבר ואני...
מצנח אחד / קטע קצר מסיפור שלי
54

סתיו

צפצופים. שאגות איימה. עשן. ארתור מצמץ את עיניו ועבר למצב עירני תוך שניות, &qu...

13 תגובות

  1. טוב, כבר אין צורך שאפרט פה את דעתי על הבלוג המהמם הזה…
    את ענקית כוזרית!!! ?
    נ.ב. מקווה שעניתי לך בחלק הקודם על המלבן הצהוב למעלה ?

    1. ענית, ממש ענית.
      אני עכשיו מתלבטת על מה לכתוב קודם- ידיעה ובחירה, או להאמין מתוך אמונה- או לא? מה עדיף, ויש לי עוד כמה רעיונות…

        1. בסוף כתבתי על אמונה תמימה' מתוך ידיעה.
          אספתי מקורות שנים… סתם כי אני מכירה פוללל ציטוטים אבל בסוף הכי טוב להביא את הקטע…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות