אבל עוד לא הסברת לי למה זה נקרא להרוס לעצמך את החיים. כי אני לא הבנתי… אויש, moshiach… אני רק אוהבת אותך מאוד מאוד. רק זה… אוך… כלום. פשוט אני רוצה לחבק אותך. חזק חזק אבל רך רך…
נכון, לא כל דבר אני מספרת לך מסתבר;) זה תלוי עד כמה אני מסוגלת לשתף בכלל… אוף… אני פשוט אוהבת אותך כל כך.. עשית לי כל כך נעים עכשיו.. עאעא, תשמרי לי את החיבוק הזה טוב?
נכון… גם לא חשבתי שאת מספרת לי הכל. אבל… איך אני אסביר? את אמרת שזה הורס לך את החיים. אבל למה?! למה זה הורס?? מי אמר שזה הורס?… סתם שאלה למחשבה… עזבי. לא משנה. אבל למה, למה כל פעם שאני קוראת דברים שלך אליי יש לי מבט כזה— עם חיוך קטנטן, והעיניים מצטמקות… גם אני אוהבת אותך… כל כך… אויש…
לטובת כלל האנושות לא אפרט כאן, אבל הרעיון הכללי- לעשות דברים שלא טובים לך כדי להחזיק ראש מעל המים ולנשום, אפילו שבסופו של דבר הדברים האלה אוכלים אותך מבפנים, מטביעים אותך, מזיקים לך. בבקשה תגידי לי שלא צדקתי…..
חבל… אבל להשאר בנקודה הזו זה כל כך לא מקדם.. אחרי שהבנו שחבל, צריך להחליט לשנות, לנתק מעצמו הנהגות שהורסות אותנו סתם. בלי מטרה, סתם כי החלטנו שככה נכון לנו, סתם כי ככה יותר קל לשרוד…
לשרוד זו דרך חיים, ואני לא שופטת את מי שנוהג בה. מבינה לגמרי את המניעים והרצון, יש בזה מן הנוחות והאתגר, מסובך. אבל לחיות זה יותר נכון לנו, יותר נכון ועדיף. אם אנחנו כבר בעולם, חבל להעביר את הימים בלצבוע את הזנב. או שלא.
את מתוקה ❤ גמני עקשנית לא קטנה…חה בדיוק כתבתי על הנושא הזה פוסט, אני חושבת שהוא אמור להתפרסם בקרוב אז תחפשי אותו. ובנתיים תזכרי שיש הרבה יופי בלהניח להכל ופשוט להיות, לחיות!
דבר ראשון כפכפי;) מסכימה איתך לחלוטין, אני חושבת שרוב היופי טמון שם. בפשוט לחיות הזה. האמת שאני כמעט ולא פותחת פוסטים בתקופה האחרונה, פשוט כי אין לי זמן.. מקווה שלא אפספס.. בעז"ה. אבל סיקרנת אותי, מחכה לו:) מתוקה בעצמך?
אני מרשה מזמן, אבל הלב לא מרשה לי. הוא מסכים רק כשהוא נפגע או כשכואב לו על אנשים שהוא אוהב. לבכות על עצמי? שכחתי איך עושים את זה. בייחוד שאני טיפוס תכליתי שתמיד חושב האם זה יקדם אותי. ולבכות לא מקדם אותי. לחייך דווקא כן.
מה שטוב לך. אם אני בכל זאת יכולה לעשות משהו.. רק תגידי.. ו.. מוכנה להבטיח לי משהו? אם את תצטרכי חיבוק.. רק תבקשי, טוב? הכי טוב ממישהו פיזי. ואם לא, גם אני אופציה.
44 תגובות
אני יכולה להבין אותך דווקא..
אני לא בטוחה עד כמה אני מבינה את עצמי…
איך את מתעקשת? תלמדי אותי.
חבל עלייך, עדיף שתמשיכי לחיות בחייך רגיל בלי ליצור בעיות עמוקות כל כך…
ואני גם לא יודעת ללמד.
ההה. מיוחדת שאת, משיח.
(מפעם לפעם אני מבינה עד כמה. וזה לא באמת היה קשור לקצרצר, אני יודעת, אבל הרגשתי חייבת לכתוב לך אתזה.)
מ.. אני קצת מסמיקה…
לא מבינה איך הגעת למסקנה הזו אבל את מתוקה:)
ומיוחדת בעצמך.
אבל עוד לא הסברת לי למה זה נקרא להרוס לעצמך את החיים. כי אני לא הבנתי…
אויש, moshiach…
אני רק אוהבת אותך מאוד מאוד. רק זה…
אוך…
כלום. פשוט אני רוצה לחבק אותך. חזק חזק אבל רך רך…
נכון, לא כל דבר אני מספרת לך מסתבר;)
זה תלוי עד כמה אני מסוגלת לשתף בכלל…
אוף… אני פשוט אוהבת אותך כל כך.. עשית לי כל כך נעים עכשיו..
עאעא, תשמרי לי את החיבוק הזה טוב?
נכון… גם לא חשבתי שאת מספרת לי הכל.
אבל… איך אני אסביר? את אמרת שזה הורס לך את החיים. אבל למה?! למה זה הורס?? מי אמר שזה הורס?…
סתם שאלה למחשבה… עזבי. לא משנה.
אבל למה, למה כל פעם שאני קוראת דברים שלך אליי יש לי מבט כזה—
עם חיוך קטנטן, והעיניים מצטמקות…
גם אני אוהבת אותך… כל כך… אויש…
אפשר לדייק את זה, שזה לא הורס.
זה פשוט פספוס. אני יכולה לחיות, ולא עושה את זה.
כואב לי מידי לחיות.
חייבת לסגור. דמייני אלפי לבבות וחיבוק לוהט?
נראלי שהבנתי.
אהההע. אני אוהבת אותך.
מ.. דווקא מעניין אותי מה הבנת. אם לא אכפת לך לומר.
גם אני אוהבת אותך, מאוד?
הרגשתי משהו בעין לרגע..
לטובת כלל האנושות לא אפרט כאן,
אבל הרעיון הכללי-
לעשות דברים שלא טובים לך כדי להחזיק ראש מעל המים ולנשום, אפילו שבסופו של דבר הדברים האלה אוכלים אותך מבפנים, מטביעים אותך, מזיקים לך.
בבקשה תגידי לי שלא צדקתי…..
לא יכולה, לא רוצה לשקר..
אוח..
אז אל תגידי, אני רק רוצה לשלוח לך לבבון קטן ?
את חזקה מושיח.
תודה..
בעזרת השם
מחזירה לך לבבון קטן וקסום
?
ממ.. מזדההה. (לא בטוח שהבנתי את כוונתך, אבל בכיוון שאני לקחתי)
באמת חבל, אחח.
חבל…
אבל להשאר בנקודה הזו זה כל כך לא מקדם.. אחרי שהבנו שחבל, צריך להחליט לשנות, לנתק מעצמו הנהגות שהורסות אותנו סתם.
בלי מטרה, סתם כי החלטנו שככה נכון לנו,
סתם כי ככה יותר קל לשרוד…
אעעע את משהו מיוחד❤️
לא חושבת שאני ראויה למחמאה הזו, אבל לא מתחשק לי לצאת נחיתית. וחוץ מזה שכל אחת היא משהו מיוחד, וזה עדיין מיוחד.
תודה?
קראתי את זה לפחות חמש פעמים.. וכל פעם הבנתי משהו חדש..ואחר..
וואו זה מדהים.. באמת.. אני עדיין צריכה לחשוב על זה..
באמת יש כאן המון דברים. המון דברים וכלום.
תודה מהממת שאת… החמאת לי ממש
אוהבת?
עמוק לי מידי מושיח. האם שרידה היא יותר שווה מלחיות או שזה הקאצ'?
לשרוד זו דרך חיים, ואני לא שופטת את מי שנוהג בה.
מבינה לגמרי את המניעים והרצון, יש בזה מן הנוחות והאתגר, מסובך.
אבל לחיות זה יותר נכון לנו, יותר נכון ועדיף.
אם אנחנו כבר בעולם, חבל להעביר את הימים בלצבוע את הזנב.
או שלא.
אהבתי את השאלה הזו, הרוצה בטוב.
את מתוקה ❤
גמני עקשנית לא קטנה…חה
בדיוק כתבתי על הנושא הזה פוסט,
אני חושבת שהוא אמור להתפרסם בקרוב אז תחפשי אותו.
ובנתיים תזכרי שיש הרבה יופי בלהניח להכל ופשוט להיות, לחיות!
דבר ראשון כפכפי;)
מסכימה איתך לחלוטין, אני חושבת שרוב היופי טמון שם.
בפשוט לחיות הזה.
האמת שאני כמעט ולא פותחת פוסטים בתקופה האחרונה, פשוט כי אין לי זמן.. מקווה שלא אפספס.. בעז"ה. אבל סיקרנת אותי, מחכה לו:)
מתוקה בעצמך?
אולי באמת חבל?!
אבל אני מבינה דווקא.
באמת חבל.
מצד שני, יכול להיות שהשרידה היא החיים שלי ואני מתכחשת.
אני מקווה שהבנת לא מהזדהות, כי אז חבל גם עלייך..
וואו איזו מודעות
אבל חכי, עוד שנה את תכתבי הפוך
כן.. יותר מידי..
בעז"ה. בעז"ה שנה הבאה זה יהיה מזמן עמוק בגאולה וכולנו נחיה.
נחיה באמת.
מושיחחחחח.
אני..
אין לי מה להגיד.
רק שחטפתי אאוצ'. ושקצת עצוב לי.
את לא צריכה לומר כלום. מספיק לי שאת את.
התגובה שלך כזו כנה שזה קסום..
סליחה.. אוהבת אותך. את באמת נשמה?
אוף שאני כמעט בוכה. רק כמעט.
אני מרשה לך לבכות, מושיח.
תרשי לעצמך גם.
אני מרשה מזמן, אבל הלב לא מרשה לי.
הוא מסכים רק כשהוא נפגע
או כשכואב לו על אנשים שהוא אוהב.
לבכות על עצמי? שכחתי איך עושים את זה.
בייחוד שאני טיפוס תכליתי שתמיד חושב האם זה יקדם אותי.
ולבכות לא מקדם אותי.
לחייך דווקא כן.
לבכות כן יקדם אותך.
ישטוף ממך שכבות, יבנה אותך יותר חזקה.
מושיח.. מותר להתפרק טיפה. טיפונת.
ו.. כואב לי שזה ככה.
את מותק.
בכיתי לא מזמן. סתם בלי קשר לכלום, ולהכל.
והבנתי.
תודה לך, פשוט פשוט תודה.
מותק בעצמך.
אה?!
מה זה היה?
מושיח..
אני..
טוב,אני פשוט לא מצליחה לכתוב שום דבר.
את-את עשית לי משהו.
חושבת שהבנתי,ומצטערת על זה.
ועלי.
אני דואגת לך. ואם תרצי, גם כאן לשמוע אותך.
זה לא חייב להיות ככה.
תודה.
את באמת נשמה.
אבל לא.
מסובך מידי.
מה שטוב לך.
אם אני בכל זאת יכולה לעשות משהו.. רק תגידי..
ו.. מוכנה להבטיח לי משהו? אם את תצטרכי חיבוק..
רק תבקשי, טוב?
הכי טוב ממישהו פיזי. ואם לא, גם אני אופציה.
גאה בך, מושיח.
"פשוט" ו"לחיות" לא יכולים להגיע ביחד.
אין חיים פשוטים
אבל אפשר פשוט לחיות אותם. את החיים הלא פשוטים.
תחשבי על זה.